בחירות 2015: בין הגרזן לכוונת

הבחירות האחרונות לכנסת ה- 20 שמו מחדש את הייצוג הפוליטי של הפלסטינים בישראל בין הגרזן של ליברמן והכוונת של הרצוג. נראה כי לאור הצלחתו, ראש הממשלה ימשיך להסית על מנת לגייס לשורותיו תומכים

הבחירות בישראל הגישו לנו טלנובלה מרובת אירועים: ספינים תקשורתיים, תהפוכות פוליטיות והפתעות למכביר. בסופו של דבר, מפלגת "הליכוד" ניצחה, בניגוד לכל הציפיות והסקרים, את "המחנה הציוני", שנחשבת למפלגת שמאל על המפה הפוליטית בישראל. במקביל, מערכת הבחירות התאפיינה בהסתה שיטתית וגזענית נגד האזרחים הערבים בישראל, דבר שהשפיע מאוד על מהלכן ותוצאותיהן. ראשי מפלגות, אשר מאיישים תפקידים בכירים ביותר במערכת הפוליטית בישראל, הפיצו מסרים של איום והפחדה, הסתה ודה-לגיטימציה נגד האזרחים הערבים והייצוג הפוליטי שלהם, מסרים שהיוו מרכיב מרכזי מתעמולת הבחירות בחודשים האחרונים, כולל ביום הבחירות עצמו.

 

יש לציין כי מערכת בחירות זו, שהוכרזה לאחר פיזור הכנסת בתחילת חודש דצמבר 2014, התרחשה על רקע תיקון חוק הבחירות לכנסת, והעלאת אחוז החסימה מ- 2% ל- 3.25%. תיקון זה בא בראש ובראשונה לפגוע בייצוג הפוליטי של האזרחים הערבים, אשר הצביעו ברובם המכריע לארבע מפלגות ערביות נפרדות. העלאת אחוז החסימה אילצה את ארבע המפלגות להתאחד לרשימה משותפת, למרות ההבדלים האידיאולוגיים ביניהן. מרכז עדאלה טען בפני בית המשפט העליון כי התיקון להעלאת אחוז החסימה "פוגע בזכות לבחור ולהיבחר, בכך שהוא מאלץ את המפלגות הערביות להתאחד, וכי זהו תיקון המשקף את כפיית הרצון הפוליטי של הרוב על הזכויות הפוליטיות של המיעוט". למרות זאת בית המשפט דחה את העתירה נגד תיקון החוק.

 

לאחר שהתאחדו ארבע המפלגות הערביות הראשיות ברשימה אחת משותפת, הפכה הרשימה הזו למטרה לחצי הגזענות. בעימות בערוץ 2 אמר שר החוץ אביגדור ליברמן על הרשימה המשותפת: "אין שום הבדל בין קומוניסטים לאיסלאמיסטים ונאציריסטים. הדבר המאחד אותם זה שנאה למדינת ישראל. הם מייצגים ארגוני טרור בכנסת ישראל", תוך התעלמות מכך שהוא היה מיוזמי התיקון להעלאת אחוז החסימה, שלא השאיר בפני המפלגות הערביות ברירה אלא להתאחד. אולם התבטאות זו של ליברמן לא הייתה יחידה וחולפת.

 

עוד לפני ההצהרה על הרכבת הרשימה המשותפת, הודיעו מפלגות הימין על כוונתן להגיש בקשות פסילה נגד הרשימה ונגד מועמדים שלה. ואכן, שעות ספורות אחרי הגשת הרשימה המשותפת מיהרו "הליכוד", "ישראל ביתנו" וגורמים נוספים, להגיש בקשות פסילה נגד הרשימה ונגד ח"כ חנין זועבי. ישיבתה של ועדת הבחירות המרכזית, שבה דנו בבקשות לפסילה, הפכה לחגיגה גזענית ומעליבה, וכללה התבטאויות גזעניות והצהרות מחרידות מצד פוליטיקאים ישראליים, אשר מנעו מחברת הכנסת חנין זועבי עשרות פעמים להשלים את תגובתה לבקשות לפסולה. טרוריסטית, מחבלת וידייך מגואלות בדם, היו ההתבטאויות השכיחות מצד נציגי מפלגות הימין, בנוסף להעלבות שוביניסטיות דוחות שהופנו לעבר זועבי על רקע היותה אישה ואף על סגנון לבושה. שיא הגזענות בוועדה הגיע מפי היועץ המשפטי של מפלגת הליכוד, עו"ד יעקב מצא. כאשר קראה ח"כ זועבי משפט בערבית הוא אמר: "אני מפחד שזה ייגמר במילים 'אללה אכבר' ויהיה פיצוץ". מרכז עדאלה ייצג את ח"כ זועבי בפני הרכב של תשעה שופטי בית המשפט העליון, אשר קיבל את טענות עדאלה נגד הפסילה, והפך את החלטת וועדת הבחירות לפסול את ח"כ זועבי מלהתמודד.

 

מסע ההסתה הגזעני נגד הייצוג הפוליטי של האזרחים הערבים לא הסתיים בזאת. שר החוץ אביגדור ליברמן השיק קמפיין בחירות שלם שכותרתו "חנין לג'נין", שמשמעותו היא שצריך להעביר את ח"כ זועבי לשטחים הפלסטיניים הכבושים ולשלול את אזרחותה. אך האמת היא שלליברמן ומפלגתו אין עמדה אישית נגד זועבי, אלא עמדה נגד האזרחים הערבים באופן כללי. כותרתה של קמפיין הבחירות שלו הייתה: "אום אל פחם לפלסטין", קרי, צריך לשלול את האזרחות של תושבי אום אל פחם – העיר הערבית השלישית בגודלה בישראל שבה מתגוררים כ- 52 אלף תושבים. בעימות בערוץ 2 כאשר ראש הרשימה המשותפת איימן עודה אמר "אנחנו הערבים בישראל מהווים 20%  מהאזרחים" אמר ליברמן אמר בתגובה "בינתיים, בינתיים".

 

מועמד הימין הקיצוני ברוך מרזל העדיף לבסס את קמפיין הבחירות שלו על סיסמה המסיתה אישית נגד ח"כ זועבי: "נמחק לה את החיוך מהפנים", ופעילי מפלגתו מיהרו להיענות לקריאה זו. בתאריך 3.3.15, שבועיים לפני הבחירות, הגיעה ח"כ זועבי לפאנל בחירות במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, שם המתינו לה פעיליו של מרזל, קטעו את נאומה, צרו על במת הדוברות ואחד מהם תקף את זועבי במה שהיה בידו. למזלה של זועבי, זה היה נוזל מבקבוק בלבד. בנוסף על כך, הותקפה יועצת התקשורת של הרשימה המשותפת, אמילי מואטי. לאחר שיצאו שתיהן מהכנס, פעילי ימין תקפו את מואטי והכו אותה באמצעות מוט ברזל בראשה, והיא הועברה עקב כך לקבלת טיפול בבית חולים. ברוך מרזל כתב בדף הפייסבוק שלו: "הבטחנו וקיימנו!".

 

אמנם ההצהרות של ליברמן היו הקיצוניות והמכוערות ביותר – כמו ההצהרה שלו לגבי האזרחים הערבים "מי שנגדנו, אין מה לעשות - צריך להרים גרזן ולהוריד לו את הראש" – אך הצהרות אלה אינן נדירות. נפתלי בנט, ראש מפלגת הבית היהודי ושר הכלכלה, התייחס למיעוט הערבי באומרו: "מי שניסה לטייל בנגב בשנים האחרונות, יודע שהוא לא יכול להשאיר אוטו ליד המכתש הקטן או ליד אחד הנחלים כי בוודאות יפרצו ויגנבו. וגם בפתח תקווה וגם בגליל, ולחקלאים גונבים את הטרקטורים". ולמרות שמשה כחלון, ראש מפלגת "כולנו" הציג את עצמו כנושא הדגל החברתי-כלכלי, הוא הצהיר שבוע לפני הבחירות כי לא יישב בממשלה שנשענת על מפלגות ערביות.  באשר ל"מחנה השמאל", נטען כי מנהיג מפלגת "המחנה הציוני", בוז'י הרצוג, אינו בקיא מספיק בענייני צבא וביטחון, ובתגובה לכך הפיצה מפלגתו סרטון תעמולה שבו חבריו מהצבא מספרים עליו כי הוא "ראה ערבים דרך הכוונת" ו"מכיר את המנטליות שלהם".

 

כך במשך שבועות ארוכים, התהוותה מערכת בחירות המשתמשת בהסתה נגד הערבים כבסיס להגברת הפופולאריות הפוליטית. כך הפכו האזרחים הערבים לביטוי של סכנה נוספת, לשורת האיומים בהם משתמות המפלגות בישראל להפחדה של ציבור בוחריהן: הגרעין האיראני, מנהרות חמאס, טילי חיזבאללה ו...הבוחרים הערבים. זו האווירה שאפיינה את יום הבחירות.

 

אך פעולה נוספת נרקמה בסודיות במשך השבועות הללו, הרחק מהמצלמות של התקשורת והרחק מדפי הפייסבוק. שגיא קייזלר, מנכ"ל "ועד מתיישבי השומרון" המייצג מתנחלים בגדה המערבית, פעל בהסמכה מהליכוד, ישראל ביתנו, והבית היהודי לארגן 1500 מתנחלים שיפקחו על הבחירות בערים והכפרים הערבים. קייזלר דיבר במונחים גזענים על ההצבעה ביישובים ערבים: " היכן שיש כפרים ערבים, יש זיופים. זו היא דרך הפעולה שלהם, הם עושים זאת אפילו בבחירות המקומיות, זה לא נגד המדינה, אך זה האופי שלהם. (...) הרשימה המשותפת התאחדה כדי לעבור את אחוז החסימה, אך בעיקר כי היא מאחדת גורמים עוינים למען הפלת ימין המפה הפוליטית (...) אנחנו במערכה על עתיד המדינה שלנו, נגד הערבים, נגד האירופאים ונגד כמה כוחות אמריקאים". כדי לשמור על פקחים אלה הקימו המתנחלים, באופן בלתי חוקי, קבוצות של חמושים בנשק חם, ואחרים החמושים בגז מדמיע ותיזרים חשמליים. בנוסף, מסתערבים מטעמם הסתובבו בין הקלפיות ביישובים הערבים. הדברים שודרו אחרי הבחירות בערוץ 2, והעובדות לא הוכחשו על ידי מפלגות הימין. למעשה היה זה יריב לוין, מועמד מוביל לתפקיד שר המשפטים בממשלת נתניהו הבאה, אשר פיקח על קייזלר ופעיליו.

 

בזמן שחמושים אלה הסתובבו ביישובים הערבים ביום הבחירות, ולאחר מסע מכוער ומחריד של הסתה גזענית נגד המיעוט הערבי בישראל, בחר ראש הממשלה בנימין נתניהו לסיים את מערכת הבחירות בדרכו, ועלה בידו לבצע שינוי של הרגע האחרון. הוא פרסם בעמוד הפייסבוק שלו סרטון בו הוא עצמו אמר "שלטון הימין בסכנה. המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי". איום זה, במבחן התוצאה, התגלה כיעיל ומוצלח.

 

הבחירות האחרונות לכנסת ה- 20 שמו מחדש את הייצוג הפוליטי של הפלסטינים בישראל בין הגרזן של ליברמן והכוונת של הרצוג. נראה כי ראש הממשלה ימשיך להשתמש באמצעי ההסתה על מנת לגייס לשורותיו תומכים. זכה מי שזכה, הפסיד מי שהפסיד, הקלף של הגזענות הוא המנצח בבחירות לכנסת ה- 20.