עדאלה עתר לבג"ץ בדרישה להחריג את האזרחים הערבים מתחולתו של חוק הבשר ולאפשר ייבוא בשר לא כשר

עתירת עדאלה הוגשה בשם אחמד אפנדי בע"מ ואזרחים ערבים מוסלמים ונוצרים. במסגרת העתירה הובאו נתונים לפיהם דרישות הכשרות יוצרות מעמסה כלכלית מיותרת ומזיקה על היבואן הערבי

מרכז עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, עתר היום, 18.5.16, לבג"ץ בדרישה כי יורה למשרד הכלכלה  להחריג את האזרחים הערבים מתחולתו של חוק הבשר. כיום, חוק הבשר מתנה את ייבוא הבשר בתעודת כשרות מאת הרבנות הראשית לישראל, דבר שהינו בבחינת כפייה דתית על האוכלוסייה הערבית.

 

עתירת עדאלה הוגשה בשם אחמד אפנדי בע"מ ואזרחים ערבים מוסלמים ונוצרים. במסגרת העתירה הובאו נתונים לפיהם דרישות הכשרות יוצרות מעמסה כלכלית מיותרת ומזיקה על היבואן הערבי, אשר אין לו עניין ביבוא ושיווק של בשר כשר. ע"פ הנתונים עלויות הכשרת הבשר לצורך העמידה בתנאים לקבלת תעודת כשרות מהרבנות עומדת בממוצע על כ- 424,000 ₪ לחודש. עו"ד זהר ציינה בעתירה כי "כל העלויות הנ"ל מתגלגלות בסופו של דבר אל כיס הצרכן, לרבות הצרכן הערבי שבין כה אינו מחויב בכללי הכשרות. יודגש, כי העלויות הגבוהות מונעות מחברות ערביות אחרות לעסוק בייבוא בשר."

 

עו"ד סאוסן זהר טענה בעתירתה כי בשל תהליך ההכשרה "אזרחים ערבים נאלצים לרכוש ולצרוך בשר מיובא, וחייבים לצרוך בשר שאופן השחיטה שלו, החלקים המותרים לאכילה, והטעם של הבשר, נכפה עליהם בשל החלת כללי הדת היהודית האורתודוכסית עליהם או כללי הרבנות הראשית לישראל, והם הופכים בני ערובה לכללי כשרות אלו."

 

בעתירת עדאלה הוזכר כי בג"ץ דן בעבר בדרישת הכשרות של בשר מיובא, במסגרת עתירת מיטראל, אולם עו"ד זהר טענה כי קיים שוני מהותי בין המקרים, וזאת לאור זהותם השונה של העותרים: " זהות העותרים כאן והיותם שייכים לאוכלוסייה הערבית, מייחדת את הרקע העובדתי שהם מביאים איתם העשוי להוביל לשינוי התוצאה המשפטית מזו שהיתה בעניין מיטראל."

 

בנוסף, נטען בעתירה כי במקרה מיטראל מדובר היה בפגיעה בחופש העיסוק, בעוד במקרה הנדון הפגיעה הינה בכבוד האדם של האזרחים הערבים, וזאת על רקע היותם קבוצת מיעוט: "הפגיעה בחופש הדת והחופש מדת כשהיא נוגעת למיעוט לאומי ודתי היא חמורה שבעתיים שכן אי התחשבות בצרכי קבוצה זו באופן המותיר את הכפייה הדתית על המיעוט, מחזק את המסר אל הקבוצה לפיה היא ממוקמת במעמד נחות יותר וכי צרכיה אינם נלקחים בחשבון. מסר זה הוא מסר פוגעני ופוגע אם כן בזכות החוקתית לכבוד במנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו."

 

במסגרת העתירה הובאו מספר דוגמאות להחרגת המיעוט הערבי-פלסטיני בישראל מאכיפת חוקים מסוימים. כך, למשל, בחוק איסור גידול חזיר נקבע כי החוק לא חל ביישובים שבהם רוב התושבים הינם ערבים-נוצרים; בחוק חג המצות, האוסר על בתי עסק למכור חמץ, נקבע כי החוק לא חל על יישובים שבהם מרבית התושבים אינם יהודים; ולאחרונה, בעקבות עתירת עדאלה לבג"ץ בשם רדיו א-שמס, נקבע כי תחנת הרדיו תוחרג מהאיסור על שידורים במהלך יום כיפור.

 

בנוסף לפגיעה האמורה, עו"ד זהר הדגישה כי חוק הבשר במתכונתו הנוכחית פוגע בחופש העיסוק של אזרחים ערבים בכלל, והעותר בפרט:  "חופש העיסוק של העותרת מס' 1 נפגע. ברקע העובדתי פורטו המכשולים והחסמים המכשילים את העותרת מס' 1 לעסוק בייבוא בשר והעובדה כי מבין כעשרים יבואני בשר, לא קיימת אף חברה ערבית או אף יבואן ערבי, מדגישה את המכשול מפני חברות ערביות לעסוק בתחום זה."

 

עו"ד זהר הביאה מספר דוגמאות ממדינות בעולם אשר בהן בני קבוצת מיעוט הוחרגו מתקנות וחוקים מסוימים על מנת לאפשר להם לקיים את אורח חייהם בהתאם לאמונתם: "בשנת 2004 בית המשפט העליון הקנדי דן בזכות של יהודים אורתודוקסים לקבל פטור מחוק עזר שאסר על בנייה על גבי מרפסות ובכך אסר עליהם להקים סוכה במהלך חג החנוכה. בית המשפט העליון הקנדי פסק, כי חוק העזר פגע בחופש הדת של יהודים אורתודוקסים בכך שמנע מהם הקמת סוכת חנוכה ועל כן החריג קבוצה זו מתחולתו של חוק העזר וכי ההתערבות בקיום המנהג הדתי היתה מהותית ובלתי מידתית".

 

מנכ"ל החברה, איאד אפנדי עוואדה, אומר כי העתירה היא שלב נוסף במאבק שהחל בו ב–2008  נגד שר התעשייה והמסחר דאז בנימין בן אליעזר והרבנות הראשית, כדי לקבל אישור לייבא בשר ללא הכשר. "יש כאן עניין עקרוני נגד כפייה דתית", הוא הסביר והוסיף שהוא, כחברה המשווקת בשר רק ביישובים הערביים, אינו צריך להיות חייב בתנאי הכשרות. לדבריו, עלויות השחיטה והכשרות לחברה כמו שלו, שמייבאת כמויות קטנות יחסית של בשר, הופכת את העסק ללא רווחי.

 

לאור כל האמור לעיל, דרש עדאלה מבג"ץ להורות למשרד הכלכלה להחריג את האזרחים הערבים מחוק הבשר. 

מסמכים קשורים: