איחוד משפחות

אירועים אחרונים:

חוק האזרחות והכניסה לישראל-2003

ביום 4 ביוני 2003 הוגשה הצעת חוק ממשלתית המאמצת את עיקרי החלטת הממשלה 1813. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמרו הדברים הבאים:

"מאז פרוץ העימות המזוין בין ישראל לפלסטינים אשר הוביל בין השאר לביצועם של עשרות פיגועי התאבדות בשטח ישראל, מסתמנת מעורבות גוברת והולכת בעימות זה של פלסטינים שהם במקור תושבי האזור, אשר נושאים תעודות זהות ישראליות בעקבות הליכי איחוד משפחות עם בעלי אזרחות או תושבות ישראלית, תוך ניצול מעמדם בישראל המאפשר להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל.

לפיכך, ובהתאם להחלטת הממשלה מס' 1813 מיום 12.5.2002 (להלן - החלטת הממשלה), מוצע להגביל את האפשרות להעניק לתושבי האזור אזרחות לפי חוק האזרחות, לרבות בדרך של איחוד משפחות, ואת האפשרות לתת לתושבים כאמור רישיונות לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל או היתרי שהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור".

הדיון בהצעת החוק הועבר לועדת הפנים של הכנסת. הועדה אישרה ביום 30 ביולי 2003 את העלאת החוק לקריאה שניה ושלישית בהליך חקיקתי מואץ ועתיר פגמים, ללא שקיבלה חוות דעת של היועצת המשפטית של הועדה כמקובל, ללא שהתקבלו תשובות מנציגי המשרדים הממשלתיים לשאלות שהופנו עליהם ע"י חברי הוועדה, ללא שפורטו השפעות החוק על זכויות הילד, כמתחייב על פי הוראות החוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד, התשס"ב-2002 וללא שהתקיים דיון בהסתיגויות שהוגשו לוועדה.

במהלך הליך החקיקה התריעו ארגוני זכויות האדם המובילים בעולם, Amnesty International וכןHuman Rights Watch על כך שהחוק המוצע מפר זכויות אדם ואת הוראות המשפט הבינלאומי. ארגוני זכויות אדם אלו, וכן הפדרציה הבינלאומית של ארגוני זכויות האדםF.I.D.H)) פרסמו גילויי דעת כנגד החוק. פניות נוספות אשר התריעו על חוסר החוקתיות הקיצוני של החוק הופנו אל ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה והכנסת על ידי אנשי אקדמיה בישראל ועל ידי ארגוני זכויות אדם.

ביום 31 ליולי 2003 הצביעו רוב חברי הכנסת בעד הצעת החוק הממשלתית בקריאה שניה ושלישית והחוק התקבל. החוק אימץ את עיקרי החלטת הממשלה וביטל כל הוראת חוק המאפשרת מתן מעמד בישראל לתושבי הגדה המערבית ורצועת עזה. החוק קבע איסור על הגשה של בקשות חדשות של אזרחים למתן מעמד לבני/ות זוגם שהינם תושבי הגדה המערבית או רצועת עזה, על מתן כל מעמד בישראל למי שהינו תושב הגדה המערבית או רצועת עזה אלא אם הגיש בקשה לפני ה-12 במאי 2002 ועל שדרוג של מעמד שניתן לפני יום 12 במאי 2002 לתושב הגדה המערבית ורצועת עזה (לרבות שדרוג לתושבות ארעית, לתושבות קבע ולאזרחות) וזאת אף אם הבקשות אושרו והמבקשים עמדו בכל מבחני ההליך המדורג. החוק מוציא מתחולתו באופן מפורש את המתנחלים המתגוררים בהתנחלויות שבשטחים הכבושים, ותחולתו הינה על בסיס לאומי מפורש - הוא חל רק על פלסטינים.

החוק קובע חריגים מצומצמים לפיהם רשאים שר הפנים והמפקד הצבאי של הגדה המערבית ורצועת עזה לתת היתר לשהייה בישראל למטרת עבודה או לשם טיפול רפואי, לתקופה קצובה, וכן למטרה זמנית אחרת, לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים. בנוסף, החוק מתיר לשר הפנים להעניק אזרחות או לתת רשיון לישיבה בישראל, לתושב הגדה המערבית או רצועת עזה, אם שוכנע כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה וכי הוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או עניין חשוב אחר של המדינה, או שהענקת האזרחות או מתן הרשיון לישיבה בישראל הם מעניינה המיוחד של המדינה.

תוצאה: במאי 2006, ברוב של 6-5 דחה בית המשפט העליון את העתירה, וכן שש עתירות נוספות שצורפו לה, בפסק דין של 263 עמודים. כתוצאה מפסק הדין, אלפי משפחות ערביות-פלסטיניות מנועות מלחיות ביחד בשל מוצאם הלאומי. עם זאת ששה מאחד-עשר שופטי ההרכב קיבלו את טיעוני העותרים שהחוק מפר את הזכויות החוקתיות לחיי משפחה ולשוויון באופן בלתי מידתי, ואולם אחד מהששה לא נתן סעד של הכרזה על החוק כבטל. המשנה לנשיא חשין, שפסק כי יש לדחות את העתירות, קבע בפסק דינו, כי הערך של כבוד האדם - מעיקרו - אינו חוצב מתוכו זכות חוקתית לאזרח ישראל להביא בן-זוג זר אל תוככי ישראל. הנשיא ברק, שפסק כי יש לקבל את העתירות, קבע כי המדובר בזכויותיהם של האזרחים הישראלים לחיי משפחה ולשוויון, הכלולות בזכות החוקתית לכבוד האדם שבחוק היסוד, כי זכותו של האזרח לממש את חיי המשפחה עם בן זוגו בישראל. שם ביתו, שם קהילתו, שם שורשיו ההיסטוריים, התרבותיים והחברתיים וכי פגיעה זו מתמקדת באזרחי ישראל הערבים ובכך פוגע החוק פגיעה תוצאתית גם בזכותם של הערבים אזרחי ישראל לשוויון.

בתגובה לפסק הדין טען עדאלה, כי בפסק הדין אישר למעשה בית המשפט את החוק הגזעני ביותר במדינה ישראל, חוק האוסר איחוד משפחות על רקע לאומי – ערבי-פלסטיני. אפילו בית המשפט הדרום אפריקאי סירב בשנת 1980 לאשר הוראות דומות לאלה שבחוק הישראלי, בהיותן פוגעות בזכות הבסיסית ביותר לחיי משפחה.

ב-21 במארס 2007 עבר בכנסת חוק חדש, המשאיר בתוקפו את האיסור על איחוד משפחות אם אחד מבני הזוג הוא פלסטיני תושב השטחים. החוק החדש מוסיף הגבלה על איחוד משפחות, אם אחד מבני הזוג הוא תושב לבנון, סוריה, איראן או עיראק – שכולן מוגדרות "מדינות אויב" בחוק הישראלי – או שרשויות הביטחון הישראליות קובעות כי הוא מתגורר באזור שממנו עלול לצמוח סיכון לביטחונה של ישראל.

למידע נוסף לגבי עתירת עדאלה כנגד חוק האזרחות והכניסה לישראל

מסמכים רלוונטיים

פרוטוקולים של דיוני ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת בעניין הצעת החוק בהם השתתפה עו"ד אורנה כהן, חברת הצוות המשפטי של עדאלה - 14.7.03 | 29.7.03

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראות שעה) תשס"ג 2003

עתירת עדאלה כנגד התיקון לחוק האזרחות | לעתירה- אוגוסט 2003

החלטת בג"צ למתן צו על תנאי - 9 בנובמבר, 2003

פניית עדאלה לחברי הממשלה בדבר הארכת תוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג 2003 – 14 יולי 2004

פניית עדאלה לחברי הכנסת בדבר הארכת תוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג 2003 – 18 יולי 2004

פניית עדאלה בנוגע לשתי הצעות חוק גזעניות העולות להצבעת הכנסת 20 יולי 2004

בקשת עדאלה למתן צו ביניים האוסר יישום החוק - 21 יולי 2004

החלטת ביניים של בג"צ לא לדון בחוקיות חוק האזרחות- 14.12.2004

הפנייה של עדאלה אל שר הפנים בדרישה לא לאשר את ההצעה להארכת חוק האזרחות- 16.01.2005

בקשת עדאלה למתן פסק - דין סופי בעתירה המורה על בטלות החוק- 21.2.2005

החלטת בג"ץ על דחיית בקשת עדאלה מיום 21.2.2005- 1.3.2005

הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)(תיקון), 2005

עו"ד חסן ג'בארין, עדאלה, כותב על השיח הישראלי אודות חוק האזרחות

Adalah's Briefing Paper: "Challenging the Constitutionality of the Discriminatory Nationality and Entry into Israel Law" - March 2005

חוק האזרחות והכניסה לישראל (תיקון מס' 2) (הוראת שעה) התשס"ז-2007

עתירה נגד התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל

בג"ץ 830/07, עדאלה נגד שר הפנים ואח'

ב-31 במאי 2007 הגיש עדאלה עתירה לבג"ץ, בדרישה לבטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל (תיקון מס' 2) (הוראת שעה) התשס"ז-2007, שאושר בכנסת ב-21 במארס 2007. העתירה דרשה גם שההליך המדורג לקבלת מעמד של תושב או אזרח בישראל ייושם כדי שהחלטות בנוגע לבקשות שהוגשו לאיחוד משפחות בישראל יתקבלו באופן הוגן ובלי אפליה על רקע לאומי. החוק החדש תקף עד 31 ביולי 2008 והוא מרחיב את תחולתו של החוק הקיים בכך שהוא מונע לא רק מאזרחי ישראל הנשואים לתושבי השטחים לחיות עם בני זוגם בישראל, אלא גם מאלה הנשואים לאזרחי "מדינות אויב" לפי החוק הישראלי – איראן, סוריה, עיראק ולבנון – או מהנשואים לתושבי אותן מדינות. הכנסת הוסיפה לחוק סעיף המאפשר לממשלה להרחיב את האיסור בלי פיקוח של הרשות המחוקקת. עדאלה טען כי החוק החדש הוא בגדר אפליה גזעית, מכיוון שהוא מונע מפרטים מסוימים איחוד משפחות אך ורק על בסיס זהותם הלאומית; לחוק זה אין מקבילה בשום מדינה דמוקרטית. הוא גם מונע מערבים אזרחי ישראל לקיים קשר עם קרוביהם וחבריהם מהאומה הערבית ומהעם הפלסטיני. הוראה זו מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי והיא מסוכנת ביותר, מכיוון שהערבים בישראל הם מיעוט לאומי יליד.

העתירה

הודעות לעיתונות

עמדת ארגון עדאלה אודות הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ז- 2006 9.1.07

עדאלה: היום אישר בג"צ ברוב של שישה שופטים נגד חמישה את החוק הגזעני ביותר במדינת ישראל, האוסר איחוד משפחות על רקע לאומי – ערבי- פלסטיני - 14.5.2006

חוק האזרחות המונע מעמד בישראל מבני זוג פלסטינים של אזרחי ישראל ופוגע קשות במשפחות רבות התקבל בלא כל בסיס עובדתי כך עולה מניתוח הנתונים שהגישה המדינה לבג"ץ בחודש שעבר - 22.12.2005

עדאלה לבג"ץ בעקבות הארכת תוקפו של חוק האזרחות: להקפיא את יישום הוראות החוק וליתן פסק דין סופי בעתירה ללא דיחוי - 9.8.2005

בעקבות החלטת הממשלה להאריך את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל, עדאלה פונה לחברי הכנסת להצביע נגד ההצעה להאריך את תוקפו- 24 במאי 2005

ארגון עדאלה לשרים וליועץ המשפטי לממשלה: החלטת ועדת השרים לתקן ולהאריך את תוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל לא פותרת את פגמיו החוקתיים ואף מחמירה את הוראותיו במסווה של תיקון החוק 10.05.2005

בג"ץ דחה את בקשת עדאלה להקפיא את תוקפו של התיקון לחוק האזרחות 9.03.2005

בעקבות ההארכה הנוספת לתוקף חוק האזרחות, עדאלה ביקש מבג"צ שייתן פסק-דין סופי וללא דיחוי נוסף 24.02.2005

עדאלה פנה אל שר הפנים בדרישה לא לאשר את ההצעה להארכת חוק האזרחות 16.01.2005

העליון: אין צורך לדון בחוקתיות של חוק האזרחות והכניסה לישראל עדאלה: החלטה זו מרוקנת מכל תוכן את הזכות החוקתית של נגישות לבתי משפט 16.12.2004

עדאלה לבג"ץ: למנוע מהמדינה ליישם את הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל שמונע מתן מעמד לבני/ות זוג פלסטינים הנשואים לאזרחי המדינה עד שבג"ץ יפסוק בעתירות לביטולו 21 יולי 2004

בעקבות החלטת הממשלה להאריך את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל האוסר על איחוד משפחות: עדאלה קורא לחברי הכנסת להצביע נגד ההצעה להאריך את תוקפו 18.07.2004

ביום ראשון בשעה 11:30 בבוקר, דיון בעליון בעתירה שהגיש ארגון עדאלה נגד חוק האזרחות המתייחס לאיחוד משפחות עם בן/ת זוג פלסטינים העתירה תידון מול הרכב מורחב של 13 שופטים 15.01.2004

ביום ראשון בשעה 10:00 בבוקר, דיון בעליון בעתירה שהגיש ארגון עדאלה נגד חוק האזרחות המתייחס לאיחוד משפחות עם בן/ת זוג פלסטינים 6.11.2003

מסקנות ועדת האו"ם בדבר יישום האמנה הבינלאומית לזכויות פוליטיות ואזרחיות, מותחות ביקורת קשה על ישראל ומבקשת ביטול תיקון חוק האזרחות החדש 10.8.2003

עדאלה הגישה עתירה לבג"צ בשם משפחות, חברי הכנסת הערבים וועדת המעקב העליונה נגד חוק האזרחות המתייחס לאיחוד משפחות עם בן/ת זוג פלסטינים 3.8.2003

עדאלה לחברי הכנסת: הצעת החקיקה בעניין איחוד המשפחות הנה בלתי חוקתית, מפלה ושרירותית 30.7.2003

החלטת הממשלה מס' 1813

רקע - מתן מעמד לבני/ות זוג של אזרחי ישראל

משנת 1999 ועד ליום 12 במאי 2002 נהג בישראל נוהל שנועד להסדיר את נושא התאזרחותם של כלל בני/ות הזוג של אזרחי ישראל ואת המעמד שהם היו זכאים לו עקב נישואיהם (להלן: ההליך המדורג). החלטת הממשלה מס' 1813 מיום 12 במאי 2002 ביטלה את תחולת ההליך המדורג על תושבי הרשות הפלסטינים ואחרים ממוצא פלסטיני שהינם בני/ות זוג של אזרחים ישראלים, בעוד שהוא ממשיך לחול על כל שאר בני/ות הזוג של אזרחים ישראלים. ביום 31 ביולי 2003 קיבלה הכנסת את חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003 בו אומצו עיקרי החלטת הממשלה.

ההליך המדורג

ההליך המדורג, שנועד להסדיר את התאזרחותם של בני זוג של אזרחים ישראלים בתהליך שסופו בהתאזרחות על פי הוראות סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, נקבע בעקבות פסק הדין בפרשת סטמקה (בג"ץ 3648/97 סטמקה ואח' נ' שר הפנים ואח' , פ"ד נג (2), 728.) ופורט בתשובת המדינה מיום 7.9.99 בפרשת עיסא. (בג"ץ 338/98 עיסא ואח' נ' שר הפנים). על פי ההליך המדורג המסלול לקבלת מעמד בישראל על ידי בן/ת זוג של אזרח ישראלי נמשך על לכל הפחות ארבע וחצי שנים עד לשבן הזוג זכאי להתאזרח והינו מורכב ממספר שלבים. השלב ראשון, הנמשך מעת הגשת הבקשה ובמהלך תקופת ששת החודשים בהם על בני הזוג להמתין להחלטה בה, זכאי בן הזוג לקבל אשרת ישיבה ועבודה בישראל. בשלב השני, לאחר אישור עקרוני של הבקשה, אמור בן הזוג לקבל מעמד של תושב ארעי למשך שנה אחת אשר יחודש שלוש פעמים, קרי סך הכל ארבע שנות תושבות ארעית. בסיום התקופה אמור בן הזוג להתאזרח. במהלך כל התקופה, מעת הגשת הבקשה ועד להתאזרחות, נערכת בדיקה חוזרת ונשנית של הבקשה וזאת לפי הפרמטרים הבאים: העדר חשש לפיקטיביות של הנישואים, קיום חיי משפחה, העדר מניעה פלילית והעדר מניעה בטחונית.

ועל, ובמיוחד בכל האמור בבקשות שהוגשו ע"י אזרחים ערבים למתן מעמד לבני/ות זוגם שהינם תושבי הגדה המערבית או רצועת עזה, משרד הפנים לא עמד במקרים רבים במסגרות הזמנים שנקבעו לכל אחד מהשלבים של ההליך המדורג. עצם הגשת הבקשה היתה משימה קשה ביותר באשר הגשת הבקשה הותנתה בהמצאת מסמכים רבים וקשים להשגה. גם לאחר הגשת הבקשה בני הזוג לא קיבלו במקרים רבים אשרת שהייה ועבודה לששה חודשים אלא לכל היותר היתר שהייה לתקופה קצרה. במקרים רבים תקופת ההמתנה לאישור הבקשות חרגה באופן משמעותי מתקופת ששה החודשים הקבועה בהליך המדורג והיא התמשכה לעתים אף למספר שנים. אף משניתן אישור עקרוני של הבקשה לא קיבלו בני הזוג במקרים רבים מעמד של תושבים ארעיים לתקופה של שנה אלא אישור שהיה ועבודה לששה חודשים שהותנה בקבלת היתר שהייה מרשויות הצבא בגדה המערבית או ברצועת עזה. אף משקיבלו מעמד של תושבים ארעיים החידוש של המעד היה כרוך אף הוא בהמתנה ארוכה דבר שיצר פרקי זמן בהם לבן/ת הזוג לא היה כל מעמד בישראל.

מרץ 2002 – הוראת שר הפנים על הקפאת הטיפול בבקשות

בסוף חודש מרץ 2002 הורה שר הפנים דאז, אלי ישי, למנהל מינהל האוכלוסין להקפיא את הטיפול בכל הבקשות שהוגשו למתן מעמד בישראל לבני זוג של ערבים אזרחי ישראל. הוראת ההקפאה, אשר בתקשורת נטען, כי ניתנה בעקבות הפיגוע במסעדת "מצה" בחיפה אשר בוצע ע"י אדם שאחד מהוריו קיבל מעמד בעקבות נישואיו לאזרח ישראל, התקבלה בשל כוונת שר הפנים, אשר התגבשה זמן רב קודם לכן, כפי שעולה מהכתבה שהתפרסמה ביום 9 בינואר 2002 בעיתון "הארץ", לפיה שר הפנים:

"הינחה את המחלקה המשפטית במשרדו לבדוק דרכים לשינויי חקיקה, שיצמצמו את מספר הלא-יהודים המקבלים אזרחות ישראלית. המדובר בתושבי הרשות הפלשתינית המקבלים אזרחות כתוצאה מנישואיהם לבעלי אזרחות ישראלית... לדבריו, הוא רואה צורך דחוף במציאת דרכים לצמצום מספר הלא יהודים המקבלים אזרחות ישראלית, ובכללם ערבים, אשר עלה באופן דרמטי בשנים האחרונות ו"מאיים על צביונה היהודי של מדינת ישראל".

בעקבות הדיווח בכלי התקשורת על הוראת ההקפאה, פנה ארגון עדאלה אל שר הפנים במכתב בו התריע כנגד הוראת הקפאה, הצביע בפניו על חומרת הפגיעה הצפויה כתוצאה ממנה בזכויות יסוד חוקתיות, וביקש את נוסח ההוראה וההנחיות שהוצאו בעקבותיה. שר הפנים לא טרח להשיב על הפניות ובמקום זאת המשיך בהכנות לקראת הפיכת ההקפאה הזמנית למצב קבוע.

מאי 2002 - החלטת הממשלה על הקפאת ההליך המדורג על פלסטינים

ביום 12 במאי 2002 התקבלה החלטת הממשלה מס' 1813, בעניין "הטיפול בשוהים בלתי-חוקיים ומדיניות איחוד משפחות בנוגע לתושבי רש"פ ולזרים ממוצא פלסטיני" (להלן: החלטת הממשלה). החלטת הממשלה קובעת, בין היתר, כי:

"ב. מדיניות איחוד משפחות (אחמ"ש)

לנוכח המצב הבטחוני, ובשל ההשלכות של תהליכי ההגירה וההשתקעות של זרים ממוצא פלסטיני לישראל, לרבות בדרך של אחמ"ש, משרד הפנים, בשיתוף עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, יגבש מדיניות חדשה לטיפול בבקשות לאחמ"ש. עד לגיבוש מדיניות זו אשר תקבל ביטוי בנהלים ובחקיקה חדשה, במידת הצורך, יחולו הכללים הבאים:

1. טיפול בבקשות חדשות, לרבות בקשות שטרם ניתנה לגביהן החלטה

א. תושב הרשות הפלסטינית - לא תתקבלנה בקשות חדשות של תושבי הרשות הפלסטינית לקבלת מעמד של תושב או מעמד אחר; בקשה שהוגשה לא תאושר, ובן הזוג הזר ידרש לשהות מחוץ לישראל עד לקבלת החלטה אחרת.

ב. אחר – הבקשה תידון בשים לב למוצאו של המוזמן.

2. בקשות הנמצאות בתהליך המדורג

בתקופת הביניים יוארך תוקפו של היתר שניתן וזאת בכפוף להעדר מניעה אחרת. לא יהיה שידרוג למעמד גבוה יותר."

המשמעות של החלטת הממשלה היתה חמורה ביותר. החלטת הממשלה קבעה, כי ההליך המדורג לא יחול על בני/ות זוג של אזרחים ישראלים הנשואים לתושבי הרשות הפלסטינית ו/או למי שהינו ממוצא פלסטיני, בעוד שהוא ימשיך לחול על כל בני/ות הזוג של אזרחים ישראלים שאינם פלסטינים. החלטת הממשלה קבעה עוד, כי בתקופת הביניים, שלא נתחמה בזמן, עד לגיבוש נוהל חדש אשר יחמיר את התנאים להתאזרחות של בני/ות זוג של אזרחים ישראלים שהינם תושבי הרשות הפלסטינית ו/או ממוצא פלסטיני, לא יאפשרו הגשת בקשות חדשות למתן מעמד לבני/ות זוג שהינם תושבי הרשות הפלסטינית ו/או ממוצא פלסטיני; לא יאושרו בקשות תלויות ועומדות למתן מעמד בישראל לבני/ות זוג של אזרחים ישראלים, שהינם תושבי הרשות הפלסטינית ו/או ממוצא פלסטיני והם ידרשו לשהות מחוץ לישראל עד לקבלת החלטה בעניינם; ובאותם המקרים בהם בני/ות הזוג כבר קיבלו היתר, "לא יהיה שידרוג למעמד גבוה יותר".

החלטת הממשלה מס' 1813