|
רקע - מתן מעמד לבני/ות זוג של אזרחי ישראל
משנת 1999 ועד ליום 12 במאי 2002 נהג בישראל נוהל שנועד להסדיר את נושא התאזרחותם של כלל בני/ות הזוג של אזרחי ישראל ואת המעמד שהם היו זכאים לו עקב נישואיהם (להלן: ההליך המדורג). החלטת הממשלה מס' 1813 מיום 12 במאי 2002 ביטלה את תחולת ההליך המדורג על תושבי הרשות הפלסטינים ואחרים ממוצא פלסטיני שהינם בני/ות זוג של אזרחים ישראלים, בעוד שהוא ממשיך לחול על כל שאר בני/ות הזוג של אזרחים ישראלים. ביום 31 ביולי 2003 קיבלה הכנסת את חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003 בו אומצו עיקרי החלטת הממשלה.
ההליך המדורג
ההליך המדורג, שנועד להסדיר את התאזרחותם של בני זוג של אזרחים ישראלים בתהליך שסופו בהתאזרחות על פי הוראות סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, נקבע בעקבות פסק הדין בפרשת סטמקה (בג"ץ 3648/97 סטמקה ואח' נ' שר הפנים ואח' , פ"ד נג (2), 728.) ופורט בתשובת המדינה מיום 7.9.99 בפרשת עיסא. (בג"ץ 338/98 עיסא ואח' נ' שר הפנים). על פי ההליך המדורג המסלול לקבלת מעמד בישראל על ידי בן/ת זוג של אזרח ישראלי נמשך על לכל הפחות ארבע וחצי שנים עד לשבן הזוג זכאי להתאזרח והינו מורכב ממספר שלבים. השלב ראשון, הנמשך מעת הגשת הבקשה ובמהלך תקופת ששת החודשים בהם על בני הזוג להמתין להחלטה בה, זכאי בן הזוג לקבל אשרת ישיבה ועבודה בישראל. בשלב השני, לאחר אישור עקרוני של הבקשה, אמור בן הזוג לקבל מעמד של תושב ארעי למשך שנה אחת אשר יחודש שלוש פעמים, קרי סך הכל ארבע שנות תושבות ארעית. בסיום התקופה אמור בן הזוג להתאזרח. במהלך כל התקופה, מעת הגשת הבקשה ועד להתאזרחות, נערכת בדיקה חוזרת ונשנית של הבקשה וזאת לפי הפרמטרים הבאים: העדר חשש לפיקטיביות של הנישואים, קיום חיי משפחה, העדר מניעה פלילית והעדר מניעה בטחונית.
ועל, ובמיוחד בכל האמור בבקשות שהוגשו ע"י אזרחים ערבים למתן מעמד לבני/ות זוגם שהינם תושבי הגדה המערבית או רצועת עזה, משרד הפנים לא עמד במקרים רבים במסגרות הזמנים שנקבעו לכל אחד מהשלבים של ההליך המדורג. עצם הגשת הבקשה היתה משימה קשה ביותר באשר הגשת הבקשה הותנתה בהמצאת מסמכים רבים וקשים להשגה. גם לאחר הגשת הבקשה בני הזוג לא קיבלו במקרים רבים אשרת שהייה ועבודה לששה חודשים אלא לכל היותר היתר שהייה לתקופה קצרה. במקרים רבים תקופת ההמתנה לאישור הבקשות חרגה באופן משמעותי מתקופת ששה החודשים הקבועה בהליך המדורג והיא התמשכה לעתים אף למספר שנים. אף משניתן אישור עקרוני של הבקשה לא קיבלו בני הזוג במקרים רבים מעמד של תושבים ארעיים לתקופה של שנה אלא אישור שהיה ועבודה לששה חודשים שהותנה בקבלת היתר שהייה מרשויות הצבא בגדה המערבית או ברצועת עזה. אף משקיבלו מעמד של תושבים ארעיים החידוש של המעד היה כרוך אף הוא בהמתנה ארוכה דבר שיצר פרקי זמן בהם לבן/ת הזוג לא היה כל מעמד בישראל.
מרץ 2002 – הוראת שר הפנים על הקפאת הטיפול בבקשות
בסוף חודש מרץ 2002 הורה שר הפנים דאז, אלי ישי, למנהל מינהל האוכלוסין להקפיא את הטיפול בכל הבקשות שהוגשו למתן מעמד בישראל לבני זוג של ערבים אזרחי ישראל. הוראת ההקפאה, אשר בתקשורת נטען, כי ניתנה בעקבות הפיגוע במסעדת "מצה" בחיפה אשר בוצע ע"י אדם שאחד מהוריו קיבל מעמד בעקבות נישואיו לאזרח ישראל, התקבלה בשל כוונת שר הפנים, אשר התגבשה זמן רב קודם לכן, כפי שעולה מהכתבה שהתפרסמה ביום 9 בינואר 2002 בעיתון "הארץ", לפיה שר הפנים:
"הינחה את המחלקה המשפטית במשרדו לבדוק דרכים לשינויי חקיקה, שיצמצמו את מספר הלא-יהודים המקבלים אזרחות ישראלית. המדובר בתושבי הרשות הפלשתינית המקבלים אזרחות כתוצאה מנישואיהם לבעלי אזרחות ישראלית... לדבריו, הוא רואה צורך דחוף במציאת דרכים לצמצום מספר הלא יהודים המקבלים אזרחות ישראלית, ובכללם ערבים, אשר עלה באופן דרמטי בשנים האחרונות ו"מאיים על צביונה היהודי של מדינת ישראל".
בעקבות הדיווח בכלי התקשורת על הוראת ההקפאה, פנה ארגון עדאלה אל שר הפנים במכתב בו התריע כנגד הוראת הקפאה, הצביע בפניו על חומרת הפגיעה הצפויה כתוצאה ממנה בזכויות יסוד חוקתיות, וביקש את נוסח ההוראה וההנחיות שהוצאו בעקבותיה. שר הפנים לא טרח להשיב על הפניות ובמקום זאת המשיך בהכנות לקראת הפיכת ההקפאה הזמנית למצב קבוע.
מאי 2002 - החלטת הממשלה על הקפאת ההליך המדורג על פלסטינים
ביום 12 במאי 2002 התקבלה החלטת הממשלה מס' 1813, בעניין "הטיפול בשוהים בלתי-חוקיים ומדיניות איחוד משפחות בנוגע לתושבי רש"פ ולזרים ממוצא פלסטיני" (להלן: החלטת הממשלה). החלטת הממשלה קובעת, בין היתר, כי:
"ב. מדיניות איחוד משפחות (אחמ"ש)
לנוכח המצב הבטחוני, ובשל ההשלכות של תהליכי ההגירה וההשתקעות של זרים ממוצא פלסטיני לישראל, לרבות בדרך של אחמ"ש, משרד הפנים, בשיתוף עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, יגבש מדיניות חדשה לטיפול בבקשות לאחמ"ש. עד לגיבוש מדיניות זו אשר תקבל ביטוי בנהלים ובחקיקה חדשה, במידת הצורך, יחולו הכללים הבאים:
1. טיפול בבקשות חדשות, לרבות בקשות שטרם ניתנה לגביהן החלטה
א. תושב הרשות הפלסטינית - לא תתקבלנה בקשות חדשות של תושבי הרשות הפלסטינית לקבלת מעמד של תושב או מעמד אחר; בקשה שהוגשה לא תאושר, ובן הזוג הזר ידרש לשהות מחוץ לישראל עד לקבלת החלטה אחרת.
ב. אחר – הבקשה תידון בשים לב למוצאו של המוזמן.
2. בקשות הנמצאות בתהליך המדורג
בתקופת הביניים יוארך תוקפו של היתר שניתן וזאת בכפוף להעדר מניעה אחרת. לא יהיה שידרוג למעמד גבוה יותר."
המשמעות של החלטת הממשלה היתה חמורה ביותר. החלטת הממשלה קבעה, כי ההליך המדורג לא יחול על בני/ות זוג של אזרחים ישראלים הנשואים לתושבי הרשות הפלסטינית ו/או למי שהינו ממוצא פלסטיני, בעוד שהוא ימשיך לחול על כל בני/ות הזוג של אזרחים ישראלים שאינם פלסטינים. החלטת הממשלה קבעה עוד, כי בתקופת הביניים, שלא נתחמה בזמן, עד לגיבוש נוהל חדש אשר יחמיר את התנאים להתאזרחות של בני/ות זוג של אזרחים ישראלים שהינם תושבי הרשות הפלסטינית ו/או ממוצא פלסטיני, לא יאפשרו הגשת בקשות חדשות למתן מעמד לבני/ות זוג שהינם תושבי הרשות הפלסטינית ו/או ממוצא פלסטיני; לא יאושרו בקשות תלויות ועומדות למתן מעמד בישראל לבני/ות זוג של אזרחים ישראלים, שהינם תושבי הרשות הפלסטינית ו/או ממוצא פלסטיני והם ידרשו לשהות מחוץ לישראל עד לקבלת החלטה בעניינם; ובאותם המקרים בהם בני/ות הזוג כבר קיבלו היתר, "לא יהיה שידרוג למעמד גבוה יותר".
החלטת הממשלה מס' 1813
עתירת עדאלה כנגד החלטת הממשלה מס' 1813 | לעתירה
הודעה לעיתונות: היום, דיון בעליון בעתירות של עדאלה בעניין איחוד משפחות - 17.7.2003
|