חיפוש

דו"ח מיוחד – מגנים אנושיים

השימוש בתושבים פלסטינים כמגנים אנושיים באמצעות "נוהל שכן" ונוהל "אזהרה מוקדמת"

רקע | מסמכים רלוונטים | הודעות לעיתונות | קישורים נוספים

אירועים אחרונים

TOP

בג"ץ: אין יסוד לעריכת דיון נוסף בפסק הדין שפסל את השימוש שעושה הצבא בפלסטינים בשטחים כ"מגינים אנושיים" - 9.3.2006

עדאלה בתגובה לבג"ץ: אין בסיס משפטי או עובדתי לקיים דיון נוסף בפסק הדין בעניין "נוהל שכן" - 14.2.2006

הפרקליטות ומערכת הביטחון מבקשות מבג"ץ לקיים דיון נוסף בהחלטה האוסרת על שימוש בפלסטינים כ"מגינים אנושיים" - 25.11.2005

פסק הדין מיום 6.10.2005

רקע

TOP

להלן תקציר השתלשלות ההליך המשפטי בעתירה שהוגשה במאי 2002 לבית המשפט העליון כנגד רשויות הצבא, במטרה למנוע מהצבא להשתמש באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית כמגן אנושי או כבני ערובה, בין היתר, באמצעות "נוהל שכן". העתירה הוגשה על-ידי שבעה ארגוני זכויות אדם: ארגון עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, בצלם, רופאים לזכויות אדם, הועד הציבורי נגד עינויים, קאנון- העמותה הפלסטינית להגנה על זכויות אדם והסביבה והמוקד להגנת הפרט.

יצוין כי לכל אורך ההליך המשפטי בתיק, הגישו העותרים פעם אחר פעם עדויות ותצהירים בדבר המשך השימוש באזרחים כ"מגנים אנושיים" או כבני ערובה וזאת על אף צו בית המשפט שאסר זאת. בנוסף לכך, הגישו העותרים לבג"ץ תצהיר של קצין מילואים בצה"ל אשר התייחס לליקויים החמורים בהוראה המבצעית "אזהרה מוקדמת", ולמעשה קבע כי לא ניתן ואף אסור ליישם את אותה הוראה מבצעית.

להלן תקציר השתלשלות ההליך המשפטי בעתירה:

השימוש באוכלוסייה האזרחית בשטחים הכבושים כמגנים אנושיים או לקיחתם כבני ערובה על מנת למלא מטלות צבאיות, כגון הליכה לפני כוח צבאי המבצר בית של מי שהצבא ביקש לעצור, נקישה בדלת, ואף בדיקת חפצים חשודים בין השאר באמצעות "נוהל שכן", ו"נוהל אזהרה מוקדמת" מהווים הפרה בוטה של אמנת ג'נבה הרביעית משנת 1949. כמו כן, בית הדין הבינלאומי הדן בפשעים שבוצעו ביוגוסלביה לשעבר הרשיע מפקד צבאי בהפרת המשפט בינלאומי, בין השאר, משום מעורבותו בשימוש באזרחים כ"מגנים אנושיים"

בתאריך 6 במאי 2002 עתר ארגון עדאלה לבית המשפט העליון יחד עם ששה ארגוני זכויות אדם: האגודה לזכויות האזרח, בצלם, רופאים לזכויות אדם, הועד הציבורי נגד עינויים, קאנון- העמותה הפלסטינית להגנה על זכויות אדם והסביבה והמוקד להגנת הפרט, כנגד רשויות הצבא במטרה למנוע מהצבא להשתמש באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית כמגן אנושי או כבני ערובה, בין היתר, באמצעות "נוהל שכן".
בתאריך 18 באוגוסט 2002 הגיש ארגון עדאלה לבית המשפט העליון בקשה לצו ביניים אשר בעקבותיו הוציא בג"צ, באותו תאריך - 18.8.02 - צו ארעי המונע מהצבא לעשות שימוש באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית כמגן אנושי עד אשר תתקבל החלטה סופית בבקשה לצו הביניים.
בתאריך 10 בספטמבר 2002 הודיעה פרקליטות המדינה לבג"צ שאין היא מתנגדת לקיומו של הצו הארעי נגד רשויות הצבא, אולם היא הודיעה כי דרוש לה פרק זמן נוסף של שבועיים על מנת להגיש את תגובתה.
בתאריך 19 בנובמבר 2002 הגיש ארגון עדאלה, בשמו ובשם ששה העותרים האחרים בקשה לבית המשפט העליון להטיל קנס והוצאות מרתיעות על צה"ל וממשלת ישראל לאור הפרתם של הצו שהוציא בית המשפט בתאריך 18 באוגוסט 2002, האוסר על צה"ל לעשות שימוש באוכלוסייה אזרחית פלסטינית לצרכים צבאיים, לרבות איסור השימוש בהם כ"מגנים אנושיים", כבני ערובה באמצעות "נוהל שכן". במהלך הדיון הכין הצבא הוראה מבצעית תחת הכותרת "אזהרה מוקדמת" , שעל פיה מותר "להסתייע" באזרח פלסטיני במהלך פעילות צבאית שמטרתה ביצוע מעצר, במידה והוא מסכים לכך, ואם לפי שיקול דעתו של המפקד הצבאי בשטח לא נשקפת סכנה לחיי אותו אדם.
בתאריך 5 בדצמבר 2002 הגיש הצבא את תגובתו בה נטען כי הצבא אינו משתמש עוד באוכלוסייה אזרחית כ"מגן אנושי" אלא רק "מסתייע בתושבים לצורך מניעת פגיעה בחיי אדם". עוד נטען בתגובה, כי הוכנה פקודה לפיה הותר לצבא להסתייע באוכלוסייה האזרחית בעת פעילותו הצבאית. על פי הפקודה, "הסתייעות" זו מותרת אם על-פי שיקול דעתו של המפקד הצבאי בשטח לא נשקפת סכנה לחיי אותו "מסייע", וכן אם ה "מסייע" מסכים לכך.
בתאריך 24 בדצמבר 2002 הגישו העותרים באמצעות ארגון עדאלה, תגובה ובה הודגש כי בניגוד לטענות צה"ל, הצבא עדיין משתמש באוכלוסייה האזרחית כ"מגנים אנושיים" וכי הטיעון של הצבא כי ה"הסתייעות" מותנית בהסכמת המסייע אינו יכול לעמוד בשום מבחן משפטי. כמו כן טענו העותרים כי טיעון זה ייכשל בכל בחינה של המציאות בשטחים הכבושים. בנוסף טענו ארגוני זכויות האדם כי במציאות הכיבוש קיימת סכנה אינהרנטית, כך שהטענה כי ה"הסתייעות" בתושבים תתבצע רק במקרה שהיא אינה מסכנת את חיי המסייע, לא זו בלבד שאינה חוקית, אלא היא גם סתמית ומנותקת מהמציאות. התגובה כללה מקרים נוספים של שימוש באזרחים פלסטינים כ "מגנים אנושיים" שהתרחשו לאחר הוצאת הצו על-ידי בג"ץ ואחר הגשת הבקשה של ארגוני זכויות האדם העותרים על פי הפקודה לביזיון בית משפט.
בתאריך 21 בינואר 2003 צמצם בג"צ את צו הביניים, והתיר את הפעלת ההוראה המבצעית "אזהרה מוקדמת". אולם, בית המשפט ביקש לקבל את טיעוני הצדדים בעניין חוקיותה של הוראה זו. העותרים הגישו את טיעוניהם, ואף צירפו להם את חוות דעתו של מומחה למשפט הבינלאומי, פרופסור אייל בנבנשתי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, שקבע כי הוראה זו אינה חוקית משום שהיא מאפשרת שימוש באזרחים בעת פעילות צבאית. כמו כן, נטען כי לא יכולה להיות הסכמה חופשית של אזרח פלסטיני להשתתף בפעילות שאף צה"ל מגדירה כמסוכנת. זאת, בנוסף לתפיסת צה"ל ככוח עוין וכובש.
בתאריך 8 ביולי 2003 דן בג"צ בעתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם בתחילת מאי 2002. בעת הדיון, דן בג"צ בחוקיותה של ההוראה המבצעית "אזהרה מוקדמת" שהוכנה ע"י צה"ל כתחליף ל"נוהל שכן", וכן בבקשה על פי הפקודה לביזיון בית משפט שהגישו העותרים לאחר שהפר צה"ל את צו בג"צ האוסר את השימוש באזרחים פלסטינים כ"מגנים אנושיים" או כבני ערובה. בית המשפט החליט באותו דיון כי: "... אם נחליט על הגדלת ההרכב, תינתן החלטה על פי החומר שלפנינו, בלא צורך בטיעון נוסף, אלא אם כן ההרכב המורחב – אם יהיה כזה – יבקש זאת."
בתאריך 28 באפריל 2004 הגיש ארגון עדאלה בקשה לבית המשפט העליון למתן צו ביניים המורה לרשויות הצבא להימנע מלהשתמש באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית כ"מגנים אנושיים" ו/או כ"בני ערובה", לרבות הפניה אליהם להשתתף במהלך כל פעילות צבאית, והשימוש בהם במסגרתה, באופן מוחלט ובלתי תלוי בשיקול דעתו של גורם צבאי כלשהו. בבקשה שהוגשה לבית המשפט לבית המשפט העליון, כי הצבא ממשיך להשתמש באזרחים הפלסטינים במהלך ולמען הפעילות הצבאית, לרבות השימוש בהם כ"מגן אנושי" ו/או כבני ערובה. הבקשה שהוגשה בשם עדאלה ובשמם של האגודה לזכויות האזרח בישראל, קאנון (LAW) – העמותה הפלסטינית להגנה על זכויות אדם והסביבה, רופאים לזכויות אדם, בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, הועד הציבורי נגד עינויים בישראל והמוקד להגנת הפרט לאחר שהתגלו מקרים נוספים בהם השתמש צה"ל באזרחים פלסטינים כמגנים אנושיים ו/או כבני ערובה. לבקשה צורפו עדויות ותצהירים מפיהם של אנשים שנעשה בהם שימוש כ"מגנים אנושיים" ו/או כבני ערובה במהלך פעילות צבאית באפריל 2004, ינואר 2004, ודצמבר 2003. תצהירים ועדויות אלה נאספו על יד ארגוני זכויות האדם, עדאלה, רבנים לזכויות אדם ובצלם.

מסמכים רלוונטים
TOP

עתירת עדאלה כנגד השימוש בתושבים פלסטינים כמגנים אנושיים – 5.5.2002

הוראה מבצעית "אזהרה מוקדמת"

בקשת עדאלה למתן צו ביניים – 18.8.2002

הודעת ביהמ"ש – מתן צו ביניים ארעי - 18.8.2002

בקשת עדאלה לפי פקודת ביזיון בית המשפט – 20.11.2002

החלטת בג"צ על צמצום צו הביניים – 21.1.2003

תגובת עדאלה לצמצום צו הביניים - 27.2.2003

בקשת עדאלה להגשת עדויות נוספות בדבר שימוש באזרחים כמגנים אנושיים – 27.4.2003

בקשת עדאלה למתן צו ביניים המורה לרשויות הצבא להימנע מלהשתמש באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית כ"מגנים אנושיים" ו/או כ"בני ערובה" - 28.4.04

בקשה נוספת לפי פקודת ביזיון בית המשפט - 16.8.2004

הודעה מסכמת מטעם העותרים - 29.8.2004

הודעה מטעם המשיבים (בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 5.9.2004) - 27.02.2005

תגובת העותרים להודעת המשיבים - 22.3.2005

נייר עמדה של עדאלה על "השימוש באזרחים פלסטינים כמגנים אנושיים ע"י כוחות הצבא הישראלי"-פברואר 2005 (אנגלית)

נייר עמדה של עדאלה על "השימוש באזרחים פלסטינים כמגנים אנושיים ע"י כוחות הצבא הישראלי"- יולי 2003 (אנגלית)

פסק הדין מיום 6.10.2005