|
||
ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל- הגיש היום, 28.5.2003, עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת, בשמם של תשעה צעירים, נציגי הארגון בינלאומי Yap- Youth Action for Peace, הבאים מארצות שונות, ובשמה של עמותת "בלדנא"- העמותה למען נוער וצעירים ערבים, כנגד החלטת משרד הפנים לא לחדש את אשרת הכניסה שבחזקתם של הצעירים ולהכריז עליהם כמסורבי כניסה. תשעת הצעירים הגיעו ארצה בחודש פברואר השנה במטרה להשתתף באחת מתוכניות חילופי הנוער הנעשות בתיאום ארגוני צעירים וולונטריים מישראל ומהרשות הפלסטינית עם ארגוני צעירים ממדינות אירופיות. במשך תקופת שהייתם עסקו הצעירים בעבודות הומאניות, וולונטאריות וחברתיות שכללו, בין היתר, השתתפות בפרויקט הקיצי של שיקום שכונת חליסה בחיפה (שכונת עוני), השתתפות בהכנות לקראת מחנה הקיץ שיערך בחודש אוגוסט 2003 בכפר עילבון, עזרה לילדים עם מוגבלויות ולימודם השפה האנגלית. עם כניסתם לישראל בחודש פברואר קיבלו תשעת הצעירים אשרה לישיבת ביקור עד שלושה חודשים. עם תום שלושת החודשים, ביקשו הצעירים להאריך את אשרת כניסתם לעוד שלושה חודשים, אך בקשתם סורבה על ידי משרד הפנים ללא כל נימוק ענייני. ב 11.5.2003 ניגשו הצעירים אל מעבר הגבול בין ירדן לישראל (מעבר גשר חוסין) וביקשו להיכנס לישראל, אך ממשטרת הגבולות בנקודת המעבר נמסר להם כי משרד הפנים מתנגד לכניסתם וכי הוכרז עליהם כמסורבי כניסה. יודגש, כי כניסתם של תשעת הצעירים לישראל בפברואר הותרה ללא כל תקלה ותואמה עם משרד הפנים מבעוד מועד. התיאום נעשה ע"י המועצה הציבורית לחילופי נוער וצעירים בישראל, לפי ההנחיות של משרד הפנים בכל הקשור לתוכניות "הירו-מד". בפני משרד הפנים הובאה רשימה המכילה נתונים אודות כל חברי המשלחת, תאריך הגעתם, מטרת הביקור וכן התקופה שבה הם אמורים לשהות בישראל. תוכנית חילופי תשעת הצעירים הנה במסגרת הסכם "השותפות האירופית - ים תיכונית": The Euro Med Youth Programme. עו"ד עביר בכר מעדאלה טענה בעתירה כי, "סירוב משרד הפנים להתיר את כניסתם של העותרים מהווה הפרה בוטה של הסכם ההתאגדות בין ישראל לאיחוד האירופי משנת 1995. מטרת אותו הסכם הנה שיתוף פעולה פוליטי, כלכלי ותרבותי בין ישראל לבין מדינת האיחוד האירופי. במסגרת התוכניות האזוריות השונות הנעשות בכפוף לאותו הסכם, מממן האיחוד האירופי פרויקטים רבים בהם משתתפת ישראל, ובין היתר, פרויקטים העוסקים בתחום הצעירים והנוער, מורשת תרבותית, איכות הסביבה ועוד. הפרה בוטה מעין זו עלולה להשליך במישרין על כל פעילות אחרת עם האיחוד האירופי, אבוד האמון והפחתת המוטיבציה להמשך שיתוף פעולה מפאת החשש להפרות ואי כיבוד הסכמים הדדיים". כמו כן, נטען כי דבר זה עלול לפגוע בעמותות השותפות לתוכניות חילופי הנוער בישראל ובכך לאבד ההצלחה שצברו אותן עמותות בתחום זה במהלך השנים האחרונות. עוד נטען בעתירה כי "החלטת משרד הפנים הינה בטלה מעיקרה שכן היא מפרה את המדיניות שהם התוו, חסרת ביסוס ענייני, לא נסמכת על מסכת עובדתית ראויה, לא התבססה על הליך שימוע שקם לאחר ההיתר הראשוני שניתן לתשעת הצעירים, והיא פוגעת בעקרון ההסתמכות ובחופש ההתאגדות של עמותת "בלדנא" אשר זימנה אותם". יצוין כי, אחת מחברי המשלחת אשר הקדימה את חבריה בחזרה לישראל, הצליחה להיכנס לארץ ולחדש את אשרת הכניסה ללא כל תקלה. אולם, עד למועד הגשת העתירה העותרים עדיין נמצאים בירדן ובמצב של חוסר ודאות מוחלט. הואיל והייתה להם כוונה לחזור לישראל לצורך המשך התוכנית, חלק גדול מחפציהם ומסמכיהם האישיים עדיין נמצא בישראל. היום,14/5/03, יגיש ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, בשמו ובשם שמונה ילדים בגילאי 3-5 מאזור המשולש הדרומי הסובלים מליקויי שמיעה, עתירה לבג"ץ נגד החלטת משרד החינוך להעביר את הילדים לגן אחר שהתגלה כלא בטיחותי, לא תקני ואף לא הולם. בעתירה נדרש בג"ץ להורות באופן מיידי למשרד החינוך להפעיל את שתי כיתות הגן ללקויי שמיעה בהן למדו שמונת הילדים עד שהוחלט להעבירם. בחודש דצמבר 2002, הודיע משרד החינוך להורי הילדים על כוונתו להעביר את הילדים למבנה אחר בטענה שהגן אשר בו למדו הילדים שכן בכתה לא תקנית. להורים, ששמחו על הכוונה לשפר את מצב ילדיהם, התברר עד מהרה כי הגן שהועברו אליו הילדים נמצא במצב גרוע מקודמו, אינו הולם לשמש גן ילדים ועל אחת כמה וכמה גן לחינוך מיוחד. לילדים הוקצה חדר אחד בלבד, ששטחו 15 מ' בלבד, ואשר נמצא בקומה נמוכה ממפלס הקרקע במבנה הראשי של בית ספר בו לומדים כ-800 תלמידים מגן חובה ועד כתה ו'. הגישה אל החדר הינה באמצעות גרם מדרגות. החדר הלא מואר, נמצא במצב בטיחותי ירוד, ובכלל זה חוטי חשמל חשופים וזגוגיות זכוכית שבורות. בעקבות כך, פנו הורי הילדים רבות למשרד החינוך ולכל הרשויות המוסמכות בדרישה שיימצא פתרון מהיר והולם על מנת למזער את הנזק הנגרם לילדים מדי יום. ומשלא מצאו מענה, סירבו ההורים לשלוח את ילדיהם לגן עד אשר יימצא פתרון לבעיה. בתגובה הודיע המפקח הארצי על החינוך המיוחד להורי הילדים, כי "הגנים ללקויי שמיעה נסגרים מאחר ולא מימשתם את זכאותו של בנכם לחינוך מיוחד. תוכלו לבקש זכאות לחינוך המיוחד בגין בנכם בשנת הלימודים התשס"ז". יודגש כי, על אף התערבותם של ארגונים לשינוי חברתי שמיהרו לסייע להורים, ובכלל זה שתי"ל- שירותי תמיכה לארגונים לשינוי חברתי מיסודה של הקרן החדשה, לא השתנתה עמדת משרד החינוך. כיום, שוהים הילדים בבתיהם מזה מעל לארבעה חודשים ואינם זוכים כלל לשירותי חינוך ו/או לשירותים פרא-רפואיים. עו"ד ארנה כהן, מארגון עדאלה, הדגישה בעתירה לבג"ץ, כי מדובר בילדים הזקוקים לחינוך מיוחד בשל מוגבלותם השמיעתית, וכי משרד החינוך מפר באופן קשה את זכות היסוד שלהם לחינוך, לכבוד ולשוויון. כמו כן, נטען בעתירה, כי משרד החינוך מפר את האמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהם. עוד נטען בעתירה, כי התוצאה של החלטת משרד החינוך הינה "שזכויות היסוד של ילדים ערבים עם צרכים מיוחדים לחינוך לכבוד ולשוויון, נפגעות באופן חמור ביותר וכך אף באשר ליכולתם של ילדים אלו להפיק את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם, ולהשיג את המטרה המוצהרת של חוק חינוך מיוחד, קרי לקדם ולפתח את כישוריהם, ולשפר את תפקודם ולהקל על שילובם בחברה ובמעגל העבודה". עו"ד כהן הדגישה בעתירה, כי מצבם של הילדים, בהעדר כל מסגרת חינוכית וטיפולית, מידרדר, שעה שיכול היה להשתפר לו היו זוכים לטיפול ולחינוך מתאים. סבל ונזק רב נגרמים גם להורי ומשפחות הילדים, אשר כורעים תחת נטל הטיפול בעותרים, כתוצאה מהשהות הארוכה של העותרים בבתיהם ללא כל מסגרת חינוכית וטיפולית הולמת. ביום שני, 5.5.2003, הגיש ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל- בשמו ובשם הועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל, עתירה לבג"צ בדרישה להקפיא לאלתר את דיוני ועדות איחוד הרשויות המקומיות אשר מונו ע"י משרד הפנים וזאת עד להבטחת ייצוג הולם לערבים בהרכב אותן ועדות. כזכור, ביום 25.3.03, החליטה הממשלה לצמצם את מספר הרשויות המקומיות במדינה, מ- 266 רשויות הנמצאות כיום, ל- 150 עד 200 רשויות, וזאת במסגרת התוכנית הכלכלית החדשה. באמצע אפריל החליטה הממשלה למנות "ועדות לאיחוד רשויות מקומיות אשר תפקידן לגבש הצעות וחלופות שונות בעניין איחוד הרשויות המקומיות בישראל. הליך איחוד הרשויות המקומיות מתייחס ל 62 מקבצים, מהם 23 מקבצים השייכים לרשויות המקומיות הערביות (37%). הועדות חולקו לפי מחוזות, ומספרן הוא שבעה. בעתירה טענה עו"ד סוהאד בשארה, מארגון עדאלה, כי, "הייצוג ההולם בהרכב הועדות, מתבקש לאור ההשלכות הציבוריות של עבודת הועדות על האוכלוסייה הערבית בישראל, ומחמת אופיין של הדיונים בה, אשר לא יפסחו על מרכיבים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים, אתניים, עדתיים וכלכליים". מכאן הדגישה עו"ד בשארה כי, תת-הייצוג או העדר הייצוג בהרכב הועדות, יפגע בעיקרון השוויון וימנע אפשרות שדרכה יביע הציבור הרחב, נשוא האיחוד, את עמדותיו. עוד נטען בעתירה כי, "חובת הייצוג של אוכלוסיות שונות וגופים ציבוריים שונים בגופים מייעצים בעניין קבלת החלטות מינהליות נגזרת מעקרונות שיתוף הציבור, השקיפות הציבורית, אימון הציבור, והשוויון בין חלקי ציבור שהחלטות מינהליות מתייחסות אליהם". העתירה הסתמכה על מחקרים מקיפים המעידים על החובה, במצב כזה, לקיים הליך נאות של שיתוף הציבור בהליך קבלת ההחלטות. |
