|
||
26.1.2004 עדאלה הגיש עתירה לבג"צ בדרישה להפעיל את התחנות לבריאות המשפחה ביישובים לקייה וחורה שבנגב ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל- הגיש אתמול, 26.1.2003, עתירה לבית המשפט העליון נגד משרד הבריאות ומשרד האוצר, בדרישה להורות על הקצאת המשרות הדרושות לרופאים ולאחיות על מנת להפעיל תחנות בריאות המשפחה ביישובים לקייה וחורה שבנגב. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד מרואן דלאל מארגון עדאלה בשם הארגון ובשמם של שמונה תושבים משני היישובים, עמותת רופאים לזכויות אדם, מועצה מקומית לקייה ואגודת הגליל. ביישובים לקייה וחורה ישנם שתי תחנות פעילות לבריאות המשפחה, אחת בכל יישוב. בעתירה טען ארגון עדאלה כי שתי המרפאות אינן מספקות שירות ראוי למטופלים בהן. במרפאות שוררת צפיפות רבה, הפוגעת באיכות השירות המסופק לנשים ולפעוטות. התחנה לבריאות המשפחה ביישוב לקייה משרתת כ 11,000 נפשות מתושבי היישוב ותושבי הכפרים הלא מוכרים באזור. ממוצע הלידות השנתי ביישוב לקייה עומד על 260 לידה בשנה. בשנת 2003 עמד מספר הילדים בלקייה בגילאים 6-0 על 1345 ילדים; כמו כן, עמד מספר הילדים בין הגילאים 14-0 בשנת 2003 על 2934. ביישוב חורה מתגוררים יותר מ- 7000 תושבים. התחנה היחידה לבריאות המשפחה ביישוב משרתת גם אזרחים משבט אלעוקבי (390 נפשות), משבט אבולקיעאן (881 נפשות), משבט אלעטאונה (470 נפשות), ומשבט אלסייד (כ- 1150 נפשות), אשר חיים במספר כפרים לא מוכרים בסביבת הישוב חורה. מספר הילדים בגילאי 4-0 (בשנת 2003) ביישוב חורה עמד 1695. מספר הילדים ביישוב בגילאי 0 – 14 באותה תקופה היה 3899. על פי נתוני משרד הבריאות תפקידה של תחנת הבריאות המונעת הוא הענקת הדרכה לנערה ולאישה בתחומי ההתנהגות המשפיעים על הבריאות הכוללת התייחסות מיוחדת לתחום הרגשי ולאלימות כלפי נשים; הדרכה בנושאי תכנון משפחה, כגון, הכנה לקראת הריון בריא, מניעת מחלות מדבקות המשפיעות על ההריון. כמו כן, מטרות התחנה כפי שנקבע על ידי משרד הבריאות הן, בין היתר, מניעת מחלות זיהומיות באמצעות חיסונים; גילוי מוקדם של בעיות בריאות באמצעות בדיקות שגרתיות והדרכה לאורח חיים המשפר את הבריאות ומונע מחלות.
יצוין, כי המצוקה והעדר שירותי בריאות הולמים מהם סובלים תושבי שני היישובים לא נעלמו מעיניהם של עובדי משרד הבריאות. שכן, לא אחת הצהיר משרד הבריאות על הצורך בהקמת מרפאות נוספות בשני היישובים. שתי תחנות בריאות אף הוקמו בשני היישובים חורה ולקייה ע"י מפעל הפיס, אך לאחר הקמתן החליט משרד הבריאות שלא להפעילן מחמת העדר התקנים הדרושים לרופאים ולאחיות. עו"ד דלאל הדגיש בעתירה את הצורך החיוני בהקמת תחנות שירותי בריאות במיוחד לאור העובדה שמדובר באוכלוסייה הסובלת משיעור תמותת תינוקות גבוה יותר במדינה העומד על 17.1 לכל 1000 לידות חי (בעוד ששיעור תמותת התינוקות בקרב הציבור היהודי באותו אזור עומד על 4.7 לכל 1000). בעתירה נטען, כי ההחלטה שלא להפעיל תחנה נוספת של בריאות המשפחה ביישוב לקייה ובישוב חורה, על אף הצורך הדחוף בכך, היינה החלטה לא חוקית, ופוגעת בזכויות חוקתיות וזכויות אדם לרבות הזכות לחיים, לבריאות לכבוד ולפרטיות. שכן, אי פתיחת התחנות לבריאות בשני היישובים מסכנת את חיי הפעוטות ואמהותיהם הזקוקות לשירות הרפואי. בית המשפט קבע אתמול כי העתירה תידון בפני הרכב של שלושה שופטים והורה אתמול למשרד הבריאות ולמשרד האוצר להגיש את תשובתם המקדמית לעתירה 7 ימים קודם למועד הדיון. מועד הדיון טרם נקבע.
15.1.2004 ביום ראשון בשעה 11:30 בבוקר, דיון בעליון בעתירה שהגיש ארגון עדאלה נגד חוק האזרחות המתייחס לאיחוד משפחות עם בן/ת זוג פלסטינים העתירה תידון מול הרכב מורחב של 13 שופטים ביום ראשון 18.1.2004, בשעה 11:30 בבוקר, מתקיים דיון בבית המשפט העליון בעתירה אשר הגיש ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל- בחודש אוגוסט בשנה שעברה, בשמו ובשמם של משפחות, חברי הכנסת הערבים וועדת המעקב העליונה, נגד הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל אשר אושר בכנסת ביום 31.7.2003. העתירה תידון מול הרכב מורחב של 13 שופטים. כזכור, החוק החדש מונע הגשת כל בקשה חדשה של אזרחים למתן מעמד לבני/ות זוגם שהינם תושבי הגדה המערבית או רצועת עזה, ומונע מתן כל מעמד בישראל לכל מי שלא הגיש בקשה עד ליום 12 במאי 2002. כמו כן, הוא מונע שדרוג של מעמד שניתן לפני יום 12 במאי 2002 לתושבות ארעית, לתושבות קבע ו/או לאזרחות וזאת אף אם הבקשות אושרו והמבקשים עמדו בכל מבחני ההליך המדורג. בעתירה נדרש בג"צ לבטל את הוראות החוק החדש ולהחיל נוהל התאזרחות אחר. בדיון האחרון שהתקיים ביום 9.11.2003, הוציא בג"צ שלושה צווי ביניים המונע מהמדינה לגרש את שלושה בני זוג פלסטינים שנישאו לערבים מישראל עד שתתקבל החלטה סופית בעתירה. כמו כן, הוציא בג"צ מלפניו צו על תנאי המורה על המדינה להשיב על העתירה. בתשובתה התבססה המדינה על "נימוק בטחוני". המדינה לא הביאה נתונים סטטיסטיים או אחרים, התומכים בטענתה, כאילו נשקפת סכנה ביטחונית ממשית מהתאזרחותם של בני זוג פלסטינים. בתשובת המדינה מצוין כי ישנם עשרים ואחד מקרים שבהם היו מתאזרחים פלסטינים חשודים בתמיכה בפעולות טרור בישראל. במקביל טען ארגון עדאלה, כי "על פי נתוני מינהל האוכלוסין אושרו בשנים האחרונות (1993-2002) 16,007 בקשות להתאזרחות של בני זוג פלסטינים. יוצא אפוא, ש- 21 המקרים, שבהם מתאזרחים, שנכנסו להליך ההתאזרחות המדורג וקיבלו מעמד זמני בישראל, תמכו בפעילות טרור מהווים 0.13% מכלל הבקשות שאושרו. נתון זה אינו עולה בקנה אחד עם הרטוריקה הביטחונית החריפה של המדינה ואינו יכול להצדיק פגיעה גורפת וקשה בזכויות אדם בסיסיות, תוך הטלת רבב בציבור שלם". זאת ועוד, נטען בתשובת ארגון עדאלה, כי המדינה לא הצליחה לנקוב אלא בשישה שמות ספציפיים של מתאזרחים, כולם גברים, המייצגים את המקרים הקיצוניים והמסוכנים, וגם בין שישה אלה, כך מסתבר, אין ולו אחד, אשר גרם למותו או לפציעתו של אזרח בישראל. מבט כולל זה אינו יכול להצדיק את המצג, לפיו כל פלסטיני באשר הוא מהווה סכנה עתידית לביטחונם האישי של אזרחי המדינה. בתוך כך, מוטל כתם גם בציבור רחב של אזרחים, אשר בחרו להם בני זוג מקרב הפלסטינים תושבי השטחים. יודגש, כי החוק הנדון מוציא מתחולתו באופן מפורש את המתנחלים המתגוררים בהתנחלויות שבשטחים הכבושים, ועל כן תחולתו הינה רק על קבוצה אתנית אחת, היינו, הפלסטינים. התוצאה הישירה של חוק זה היא הפגיעה בערבים אזרחי ישראל. שכן, כידוע הם אשר נישאים לפלסטינים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה.
14.1.2003 האסיפה הכללית של ארגון עדאלה אישרה את הדו"ח הכספי השנתי ובחרה הנהלה חדשה וחברי ועדת ביקורת האסיפה הכללית של ארגון עדאלה דנה בישיבתה השנתית שהתקיימה ב 30.12.2003, בדו"ח הכספי השנתי של ארגון עדאלה, ואישרה אותו. עוד בחרה האסיפה הכללית, בהתאם לתקנון עדאלה, בארבע חברי הנהלה חדשים במקום חברי ההנהלה היוצאים והם: ד"ר מחמוד יזבק – מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה, עו"ד סמר ח'מיס- פעילה פמיניסטית, ד"ר מוסא אבו רמדאן – מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ועו"ד סוהאד אג'ה מהסניגורה הציבורית בירושלים. שאר חברי ההנהלה שממשיכים בקדנציה שלהם הם: ד"ר מרואן דוירי, עו"ד פואד סולטאני והסופר סלמאן נאטור. בנוסף, בחרה האסיפה הכללים במר' יוסף אנטון ועו"ד איהאב פרח כחברים בועדת הביקורת. יצוין, כי לפי התקנון של עדאלה שאושרר באסיפה הכללית בשנה שעברה (2002) הנהלת עדאלה תהיה מורכבת משבעה חברים שייבחרו על ידי האסיפה הכללית לשתי קדנציות (שנתיים). בכל אסיפה כללית ייבחרו חברי הנהלה כמספר חברי ההנהלה שהשלימו תקופה של שתי קדנציות. באותה ישיבה הביעה האסיפה הכללית, ההנהלה החדשה וצוות עדאלה את תודותיהם והערכתם לחברי ההנהלה היוצאים אשר סיימו את הקדנציה שלהם והם: עו"ד מוחמד דחלה אשר כיהן כראש הנהלת עדאלה בין השנים 1997-2000, עו"ד ג'סאן אגבאריה שכיהן כראש הנהלת עדאלה בין השנים 2000-2003 וגב' אימאן קנדלפת אשר היתה חברת ועדת הכספים בין השנים 200-2003. כמו כן, הביעו הנוכחים תודות למר סאמר מועלם שהיה חבר בועדת הביקורת מאז שנת 1997. ב 9.1.2004 כינסה ההנהלה החדשה את ישיבתה הראשונה ובה דנה במדיניות הכללית של עדאלה ובחרה בד"ר מרואן דוירי כראש ההנהלה של עדאלה. כמו כן נבחרו החברים ד"ר מרואן דוירי, ד"ר מוסא אבו רמדאן וד"ר מחמוד יזבק כחברים בועדת הכספים. |
