English |  عربي

דוחות מיוחדים

כנס הסטודנטים

חיפוש

 עם

הודעות לעיתונות 2010 |  2009 |  2008 |  2007 |  2006 |  2005 |  2004 |  2003 | 2002 (אנגלית)  |  2001 (אנגלית)  |  2000 (אנגלית)

ב 4 למאי 2005, הודיע היועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז, למשרד החינוך לחדול לאלתר משימוש בנהלים, שקבע קב"ט משרד החינוך בירושלים, ואשר מפלים נגד עובדים ערבים בהעסקתם בעבודות אחזקה ועבודות קבלניות במוסדות החינוך במחוז ירושלים. כמו כן, ציין היועמ"ש כי הוא הנחה את משרד החינוך להקפיד כי ההנחיות בנושא תהיינה כלליות ושוויוניות. אך ולמרות הפגיעה הקשה באוכלוסייה הערבית נמנע היועמ"ש להורות למשרד החינוך לפרסם התנצלות רשמית לאוכלוסייה הערבית.

יצויין כי הוראות היועמ"ש והנחיותיו בנושא באו בעקבות פנייתו של עו"ד מוראד אלסאנע מעדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל מיום 23 מרץ 2005 בה הוא קבל כי: ההנחיות של קב"ט משרד החינוך בירושלים (המצוינים במכתבו מיום 3.11.2004), מגלים נהלים רשמיים המפלים בצורה קשה כנגד אזרחי מדינה הערבים על בסיס השתייכותם ללאום. וכי העובדה כי מדובר בהוראות של לא אחר מאשר משרד החינוך, התרבות והספורט, שאמור לחנך לערכי חוק ודמוקרטיה, שוויון וכבוד אדם רק מוסיפה חומרה בעניין. עו"ד אלסאנע הוסיף וציין כי מתוך מכתבו של, קב"ט מחוז ירושלים במשרד החינוך מתגלה מדיניות של הפלייה ממוסדת כנגד האוכלוסייה הערבית במדינה.

יצוין כי במכתבו קב"ט המחוז יואב כהן הנ"ל הוא מציין, בין היתר, כי : "במידה ומועסקים ערבים (בני מיעוטים כלשונו) בעבודות קבלניות ואחזקה בתחום המוסד החינוכי יקפידו מנהל המוסד, הקב"ט והרשות המקומית שעבודתם של העובדים הערבים (בני מיעוטים כלשונו) תבוצע בהתאם לנוהלי משרד החינוך המפורטים בחוזרי המנכ"ל של משרדנו" בין הנהלים הוא מונה:

בפנייה עוד צויין כי נהלים אלה מגלים הפלייה קבוצתית על בסיס לאום, הפליה מסוג ההפליות במשטרים אפלים שעברו מן העולם. אפליה אשר פוגעת בכבוד האדם "באשמת" השתייכותו ללאום בלבד. אפליה שאין דבר שיכול להצדיק אותה. דברים חמורים אלה פוגעים קשות באזרחי המדינה הערבים, ומיחסים להם זהות שטבועים בה אלמנטים קרימינלים בגלל היותם ערבים ותו לא.

על כן נהלים אלה פוגעים בעקרונות היסוד של השיטה המשפטית, הם נוגדים את עקרונות העל של השיטה, עקרון כבוד האדם ועקרון השוויון ועל כן הינם בלתי חוקיים.

בפניה התבקש היועמ"ש להורות למשרד החינוך התרבות והספורט, לבטל נהלים אלה, להתחייב לא לנהוג מנהג מפלה על בסיס כלשהו כנגד מי מאזרחי המדינה, כמו כן הוא התבקש להורות למשרד החינוך לפרסם התנצלות רשמית על הנהלים המפלים של אזרחי המדינה הערבים.

 לפניה

ביום 9.6.2005, הגישה פרקליטות המדינה את תגובתה לבג"ץ בעניין העתירה שהגיש ארגון עדאלה נגד משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה, באמצעות עו"ד מוראד אל סאנע, בדרישה להקצות את התקנים הדרושים למשרות פסיכולוגים-חינוכיים, בשבעת הכפרים הערבים-הבדואים בנגב: רהט, לקייה, כסייפה, ערערה בנגב, שגב שלום, חורה ותל-שבע.

בעתירה נטען כי משרד החינוך אינו מקצה תקנים מספיקים לכפרים הכפרים הערבים-הבדואים בנגב ומפלה אותם לעומת הישובים היהודים הסמוכים.

עוד דרש הארגון לתקן את האפליה הקיימת נגד הכפרים הערבים-הבדואים בנגב، לאחר שהתברר מהעתירה כי משרד החינוך הקצה עד כה כ 30% מהתקן הדרוש בכפרים הערבים-הבדואים בעוד שבישובים היהודים בנגב המצב עומד על 80% מהתקן הנדרש.

בעקבות העתירה, התחייב משרד החינוך כי החל משנת הלימודים הבאה יגדיל את אחוז הפסיכולוגים החינוכיים בכפרים הערבים בנגב לכ- 50% מהתקן הדרוש, ויעלה בהדרגה במשך השנתיים שלאחר מכן עד שיגיע לכ-80% מהתקן הדרוש, לפי אותה רמת תקנים השוררת בישובים היהודים באזור הנגב.

כמו כן, התחייב משרד החינוך לנקוט צעדים נוספים וליישם מדיניות של העדפה מתקנת באופן שיביא לצמצום הפערים הקיימים.

בעקבות תגובתה של פרקליטות המדינה לבג"צ, עדאלה משך את העתירה. ובג"צ בתורו חייב את משרד החינוך בתשלום 5000 שקלים בגין הוצאות משפט.

התחייבות זו של משרד החינוך באה בעקבות החלטת בג"צ בעתירה שהגיש הארגון בעניין הקצאת התקנים הדרושים לקציני ביקור סדיר בבתי הספר הערביים בנגב באותה רמה של הישובים היהודים בנגב, בכדי לטפל בתופעת הנשירה מבתי הספר ( בג"צ 6671/03 מונג'ד אבו ע'אנם נ' משרד החינוך) . בהחלטת ביהמ"ש בעניין, מיום 24/1/2005, נפסק כי הפער בחינוך בין הערבים ליהודים בנגב מחייבת הנהגת מדיניות של אפליה מתקנת כלפי הבדואים .

העתירה הוגשה בחודש מאי 2004, בשם הארגון ובשמם של חמשה הורים, יושבי ראש ועדי ההורים, ועדת המעקב העליונה לענייני החינוך הערבי בישראל, ההתאחדות הארצית של ועדי ההורים הערביים למערכת החינוך בישראל, אגודת הנגב התרבותית, אל-עונה והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב וועד הארבעים .

יצויין, כי השירות הפסיכולוגי ניתן על ידי הרשות המקומית, ונתמך תקציבית ומפוקח מקצועית על ידי השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך באמצעות הפסיכולוג המחוזי. השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י) הינו אגף במשרד החינוך, שתפקידו להעניק שירותים פסיכולוגיים ושירותי ייעוץ חינוכי לתלמידים, להורים ולאנשי החינוך העובדים במערכת. הפסיכולוגים החינוכיים נחשבים לאורגן המרכזי והזרוע הישירה של משרד החינוך לצורך איתור קשייהם, כישוריהם, ובעיותיהם של התלמידים והטיפול בהן; הם עוסקים ב: איתור, אבחון, והתערבות טיפולית; מתן ייעוץ למערכת החינוך ברמות השונות (בית ספר, יישוב, מחוז) בנושאים של: קביעת המדיניות החינוכית היישובית; תכנון והקמת מסגרות חינוכיות והתאמתן לצורכי התלמידים; וועדות שילוב בית ספריות, וועדות השמה, וועדות אשפוז.

בעתירה נטען כי המחסור בתקנים נוגד את שלטון החוק שכן אינו מיישם את הוראת חוק חינוך מיוחד אשר מורה על חובת הקצאת תקנים לתפקיד זה, וכי המחסור בפסיכולוגים חינוכיים גורם לתלמידים נזקים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

בנוסף, אי נקיטת הצעדים המתבקשים להקצאת תקנים לפסיכולוגים חינוכיים בשבע העיירות בנגב, פוגע בזכות התלמידים לחינוך, בכבודם וחירותם האישית. כמו כן נטען כי המצב הקיים, פוגע בזכות התלמידים לשוויון הזדמנויות בחינוך.

ביום 20.6.2005, ביקש ארגון עדאלה , באמצעות עו"ד חסן ג'בארין, מבג"ץ להוציא צו ביניים נגד החלטת הממשלה מיום 2/6/05 המורה על מתן מענקים מיוחדים לרכישת דירות באזורי עדיפות לאומית א' וב' שיש בהם בניה רוויה. על פי החלטת הממשלה מיום 2.6.2005, כל הרוכש דירה באותם אזורים יזכה למענק מיוחד ממשרד הבינוי והשיכון בסך 25 אלף שקלים במקרה של רכישת דירה באזור עדיפות לאומית א' וכ-20 אלף שקל במקרה של רכישה באזור עדיפות לאומית ב .

הבקשה למתן צו ביניים הוגשה בשם הארגון ובשמם של ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל וועדת המעקב העליונה לענייני החינוך הערבי בישראל, במסגרת העתירה שהוגשה במאי 1998 ע"י עדאלה כנגד החלטת הממשלה מס' 3292 אשר קבעה את אזורי העדיפות הלאומית באופן המוציא את הישובים הערביים מרשימת ישובי אזורי עדיפות. עתירה זו עודה תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון.

בבקשה נטען, כי הסיווג שנעשה הינו שרירותי ביותר שכן לא נעשה על פי קריטריונים ברורים, דבר שהממשלה עצמה לא התכחשה אליו בתשובה שנתנה לעתירה. עוד נטען כי, מבין 527 ישובים המסווגים באזורי עדיפות לאומית א' ישנם רק 4 ישובים ערבים, דבר המהווה אפליה על בסיס לאומי באופן הקיצוני ביותר נגד הישובים הערבים. בנוסף, ארבעת היישובים לא עומדים בקריטריונים הכוללים בניה רוויה כתנאי סף לקבלת המענק.

בבקשה הודגש כי אי הקפאת יישום החלטת הממשלה עלול לגרום נזק בלתי הפיך ולפגוע באינטרסים של העותרים וזכויותיהם.

בג"צ טרם נתן החלטה סופית בבקשה זו.

ביום 22.6.2005, הודיעה פרקליטות המדינה לבג"ץ (בעתירת עדאלה) על ביטול משרת איש השב"כ המכהן כסגן מנהל האגף לחינוך הערבי במשרד החינוך וכי משרד החינוך מקבל את ההמלצה בדו"ח דוברת לפיה "משרד החינוך מבטל את המשרה של איש השב"כ ובעתיד לא יתקיימו באגף לחינוך ערבי או בשלוחה שלו תפקיד דומה, מינהל החינוך האזורי ומשרד החינוך יהיו אחראים למנוע מינויים או לפטר מורים, מנהלים ובעלי תפקידים אחרים שאינם מקיימים את מטרות החינוך הממלכתי יהודים וערבים כאחד".

יצוין כי, ההודעה החשובה מהיום סותרת את הודעתה הקודמת של פרקליטות המדינה שהוגשה לבג"ץ ביום 20.10.2004 שבה נטען, כי רשאיות ומוסמכות הרשויות המוסמכות לקבל לידיהן מידע רלבנטי, ובכלל זה כלל המידע הרלבנטי מגופי ביטחון לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א – 1981. אולם, ארגון עדאלה השיב בפני בג"צ, כי החוק אינו מסמיך איש השב"כ להתערב במינויים.

ההודעה של פרקליטות המדינה מהיום הוגשה בעקבות עתירת ארגון עדאלה מיום 6.9.2004 באמצעות עו"ד מרואן דלאל, בשם הארגון ובשם ההתאחדות הארצית של ועדי ההורים הערביים בישראל, נגד משרד החינוך, השב"כ ומשרד ראש הממשלה. בעתירה התבקש בג"ץ להוציא צו על תנאי המונע את התערבותו של השב"כ במינוי מורים, מנהלי בתי ספר, ומפקחים במערכת החינוך הערבית. בעתירה ציון כי, השב"כ התערב בהחלטות המתקבלות במערכת החינוך הערבית, לרבות אלו הקשורות למינויים במערכת, באמצעות תפקיד סגן מנהל האגף לחינוך ערבי במשרד החינוך וכי נציג זה השתתף בועדות המכרזים למינויים במערכת החינוך הערבית, לרבות מכרזים למינוי מנהלי בתי ספר וכי, דעתו היא שהכריעה באשר לקבלת או אי קבלת מועמדים להוראה במערכת החינוך הערבית. העותרים טענו כי, מעורבות השב"כ מהווה אפליה פסולה כנגד מועמדים ערבים להוראה, וכי היא פוגעת בזכות היסוד לחינוך של התלמידים הערבים הנאלצים ללמוד במקום בו שוררת תרבות של פחד, שליטה, ושתיקה וכי התערבות זו מהווה פגיעה בזכות לחופש העיסוק של המועמדים הערבים אשר לא הוענקו להם זכות טיעון וזכות להליך הוגן שכן הם נפסלו ללא שנמסר להם מידע כלשהו אודות סיבות פסילתם.

בתגובה להודעת הפרקליטות מהיום ציין ארגון עדאלה, כי אמנם הודעה זו מהווה צעד חשוב, אך יש לעקוב אחר המינויים בעתיד כדי לוודא שהשב"כ לא ימצא דרכים חדשות להתערבות במערכת החינוך הערבית.

 בג"ץ 8193/04
 תגובת המדינה אוקטובר 2004
 תגובת עדאלה - נובמבר 2004
 תגובת המדינה -יוני 2005

ביום 18.6.2005, פנה מרכז עדאלה, באמצעות עו"ד סוהאד בשארה ומתכננת הערים והאזורים הנא חמדאן, אל ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה בבקשה, כי הממשלה לא תאשר את המלצות ועדת גדיש לפיהן תתבצע החלפת קרקעות בין קרן קיימת לישראל (להלן: "קק"ל") לבין המדינה, בכך שקרקעות קק"ל במרכז הארץ יועברו למדינה ובמקביל תקבל הקק"ל קרקעות חילופיות שוות ערך באזורי הנגב והגליל.

בפנייתו טען עדאלה, כי העברת משאבי ציבור לגוף המצהיר על עצמו כגוף הפועל למען קבוצת אוכלוסייה אחת בלבד, האוכלוסייה היהודית, והוא לא מחוייב לכלל הציבור במדינה מהווה פגיעה בעקרונות השוויון, בזכות החוקתית לכבוד ובעקרונות הפיתוח בר קיימא. כמו כן, נטען, כי העברת קרקעות לקק"ל, בנגב ובצפון, משמעה, הלכה למעשה, כי אזרחי המדינה הערבים לא יוכלו לרכוש כל זכויות בקרקעות אלה בנגב ובצפון. דברים אלה מקבלים חומרה יתירה לאור הריכוז ומצב האוכלוסייה הערבית באזורים אלה.

כידוע, כמחצית מהאוכלוסייה הערבית (כ- 55%) בישראל מתגוררת במחוז הצפון, וכ- 12.8 מתגוררים במחוז הדרום. אזורי הצפון והדרום נחשבים כבעלי ריכוז גבוהה של אוכלוסייה ערבית. האוכלוסייה הערבית במחוז הצפון מהווה יותר ממחצית אוכלוסיית המחוז (כ- 51.8%) , כאשר בדרום היא מהווה כ- 14% . בנוסף, הרוב המכריע (65%) מהיישובים הערבים בישראל (ללא הערים המעורבות והכפרים הלא מוכרים) נמצאים באזור הצפון. במחוז הדרום קיימים 7 יישובים ערבים מוכרים, ועוד 7 ישובים נוספים הוכרו לאחרונה. כיום כ- 40 יישובים נוספים באזור הנגב עודם לא מוכרים , ובהם מתגוררים כ- 70,000 תושבים ערבים. זאת, בנוסף לאפליה בחלוקת שטחי השיפוט בין הרשויות המקומיות הערביות והיהודיות באזורים אלה, אשר יוצרת מצוקת דיור וחוסר אפשרות לפיתוח מכל סוג כמעט, ומצבם הסוציו-אקונומיים הקשה של הישובים הערביים.

"מאפיינים אלה", נטען בפנייה, "בנוסף כמובן לרקע הפקעות האדמה המסיביות אשר התרחשו בשנים קודמות, מחייבים את המסקנה כי כל איסור ו/או הגבלה על שימוש האוכלוסייה הערבית בשטחי קרקע ע"י העברתה לקק"ל, או בכל דרך אחרת, יש בהם בכדי לגרום להחרפת הנתונים הנ"ל, להעמקת האפליה המתמשכת כנגד אוכלוסייה זו ולמניעת פיתוחה של האוכלוסייה הערבית באזורים אלה."

יצויין לבסוף, כי ביום 19.6.2005 אישרה הממשלה את המלצות דו"ח ועדת גדיש, וכי הדו"ח אמור לעבור לאישור מועצת מינהל מקרקעי ישראל בזמן הקרוב.

המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) הודיעה לבית משפט השלום בעכו כי היא חוזרת בה מבקשתה שהוגשה באוקטובר 2004 להוצאת גופתו של המנוח אסיל עאסלה מהקבר, שכן ולפי נימוקי הודעתה: " הוצאת הגופה לא תביא בהכרח לברור נסיבות מותו של המנוח " .

כידוע, מח"ש הגישה את בקשתה להוצאת גופת המנוח עאסלה בפני ביהמ"ש השלום באוקטובר 2004 בנימוק כי הוצאת הגופה הינה חיונית לצורך חקר האמת וכי אין מנוס, לטענתה, אלא להוציא את הגופה. עדאלה שייצגה את משפחת עאסלה טענה בפני ביהמ"ש כי מדובר בבקשה חסרת תקדים שכן היא מוגשת לאחר ארבע שנים מיום הפטירה, וכי מח"ש לא עשתה דבר מאז ולא קיימה את תפקידה כמצוות החוק, וכי בקשתה זו באה לאחר מחדלה הקיצוני שכן היא לא עשתה שום שימוש בדוחות הנתיחה של גופותיהם של ארבעה הרוגים אחרים מאירועי אוקטובר על אף שאלה היו בידיה בסמוך למועד ההרג, וכי הוצאת הגופה של המנוח עאסלה לאחר עבור תקופה כה ארוכה מאז הפטירה יפגע בכבוד המת ובכבוד משפחתו. כמו כן, עדאלה הביא בפני ביהמ"ש את דבריו של השופט (בדימוס) תיאודור אור, מיום 1.9.2004 במהלך הרצאה שנתן באוניברסיטת ת"א לפיהם המחדלים של מח"ש התרחשו הן בסמוך למועד ההרג והן לאחר פרסום דו"ח ועדת אור:

בדיון בפני ביהמ"ש בחודש פברואר האחרון הודתה מח"ש כי לא חקרה דבר בעניין הריגת המנוח אסיל עאסלה לאחר פרסום דו"ח ועדת אור. הודעתה האמורה של מח"ש לביהמ"ש שבה היא מודיעה על משיכת בקשתה בעניין הוצאת הגופה באה בעקבות החלטת ביהמ"ש השלום אשר ביקש שמח"ש תודיע לו את תגובתה בכתב לאור הודעתה ועמדתה של משפחת עאסלה המתנגדת להוצאת הגופה.