|
|||||
עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל האגודה לזכויות האזרח בישראל הודעה לעיתונות 29.8.2006 בג"ץ ידון בהרכב מורחב בחוקתיות חקיקה המונעת מפלסטינים לתבוע פיצויים מהמדינה מחר (יום רביעי 30.8.06) בשעה 09:00 ידון בג"ץ, בהרכב מורחב של תשעה שופטים (בראשות הנשיא אהרן ברק), בעתירתם של תשעה ארגוני זכויות אדם מישראל ומהשטחים הכבושים, בדרישה לבטל את התיקון לחוק, המונע מאזרחים פלסטינים לתבוע פיצויים ממדינת ישראל בגין נזקים, שגרמו להם כוחות הבטחון. זאת גם כאשר מדובר בנזקים, שנגרמו שלא במסגרת פעילות לחימה. את העתירה הגישו בחודש ספטמבר שעבר המוקד להגנת הפרט, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בשמם וכן בשם אל-חאק - החוק בשרות האדם מהגדה המערבית, המרכז הפלסטיני לזכויות האדם מעזה, בצלם, רופאים לזכויות אדם, הוועד הציבורי נגד עינויים, ושומרי משפט – רבנים לזכויות האדם, באמצעות עו"הד חסן ג'בארין וארנה כהן מעדאלה, עוה"ד יוסי וולפסון וגיל גן-מור מהמוקד להגנת הפרט ועו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח. העתירה נדונה לראשונה בחודש שעבר, בפני הרכב של שלוש שופטות, והוחלט אז להוציא צו על תנאי ולהעבירה לדיון בהרכב מורחב. בעקבות הדיון הקודם הגיעו הארגונים העותרים והמדינה להסכמה באשר לנוסח של צו ביניים, אשר אושר לאחר מכן בידי בית המשפט. צו זה מקפיא את הדיון בתביעות התלויות ועומדות כעת בפני בתי המשפט. כמו כן הוא ימנע מהמדינה לטעון טענה של התיישנות לגבי אירועי נזק, שטרם הוגשה בהם תביעה (או שהוגשה תביעה ונמחקה), וזאת על מנת למנוע פגיעה בזכותם של הנפגעים לתבוע בעתיד את המדינה אם יחליט בג"ץ לקבל את העתירה. לקראת הדיון שיתקיים מחר, הגישו הארגונים העותרים לבג"ץ מסמך ובו עיקרי טיעוניהם ותגובה לעמדתה של המדינה. בין היתר, מפרטים העותרים שורה של מקרים, שבהם ביקשה המדינה את דחייתן של תביעות נזיקין על הסף, תוך הסתמכות על החוק, שנגדו מכוונת העתירה. כך, למשל, ביקשה המדינה לדחות תביעה לפיצוי משפחה, שחיילי צה"ל השחיתו את ביתה ובזזו ממנו דברי ערך, כאשר השתלטו על הבית למשך שבועיים. במקרים אחרים מדובר בתביעות בגין נזק קשה לבתים, שכל חטאם של דייריהם הוא, שבתיהם סמוכים לבתים אחרים, שנהרסו בידי הצבא, וכן – מקרים של ירי בבני אדם, ובהם פעוט בן שנה וחצי ואביו, שלא במסגרת פעולות לחימה. תכליתו של התיקון לחוק הנזיקים האזרחיים, שאושר בכנסת לפני כשנה, היא לשלול מתושבי השטחים הכבושים, מנתיני "מדינות אויב" ומפעילי "ארגוני מחבלים" את הזכות לפיצויים בגין נזקים, שנגרמו להם על ידי כוחות הבטחון, גם שלא במסגרת פעולה מלחמתית (למעט חריגים זניחים ביותר). החוק המתוקן מסמיך את שר הבטחון להכריז על כל אזור בשטחים כ"אזור עימות", גם אם לא התקיימה בו לחימה כלשהי, הכרזה אשר שוללת מכל מי שניזוק באזור זה את הזכות לתבוע את נזקו בבית המשפט. זאת ועוד, החוק חל באופן רטרואקטיבי על נזקים, שנגרמו החל מיום 29.9.00, ועל תביעות התלויות ועומדות בפני בתי המשפט. הארגונים מדגישים בעתירה, כי מדובר בחוק, המפר באופן בוטה את עקרונות המשפט ההומניטרי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי, החלים בשטחים הכבושים, ופוגע בזכויות יסוד, באופן המנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפיכך, הם טוענים, הוא אינו חוקתי. חוק זה, נאמר עוד, מוסר מסר ערכי חמור וקיצוני, לפיו לחייהם ולזכויותיהם של הנפגעים תושבי אזור העימות אין ערך, כי בית המשפט לא יתן להם כל סעד, וכי הפוגע בהם ייצא פטור בלא כלום. מדובר, לפיכך, בחוק בלתי מוסרי וגזעני. הוראותיו של חוק זה, נטען עוד בעתירה, מסלקות, הלכה למעשה, את הבקרה על פעולות הצבא בשטחים הכבושים. הן מעודדות אי קיום חקירות ואי העמדה לדין של האחראים למקרי מוות ופציעה, שנגרמו מירי רשלני או בזדון, להתעללות ולעינויים, לביזה ולהרס של רכוש אזרחי. בכך פוגע החוק בזכויות היסוד לחיים ולשלמות הגוף, לשוויון ולכבוד, לקניין, ובזכות החוקתית לגישה אל בתי המשפט. הפגיעה חמורה במיוחד, מודגש בעתירה, כי היא שוללת באופן גורף מתן סעד בגין הפגיעה בזכויות היסוד, שלילה שהיא כמו שלילת הזכויות עצמן. בג"ץ מתבקש בעתירה לקבוע, כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו חל על כל תושבי אזור, הנמצא בשליטת ישראל. בשנה שעברה קבע בג"ץ בפסק הדין בעניין חוק תוכנית ההתנתקות, כי חוק היסוד חל גם על מתנחלים, המתגוררים בשטחים. קביעה, כי חוק היסוד אינו חל על פלסטינים בשטחים, תיצור משטר של אפרטהייד חוקתי. הארגונים העותרים מתייחסים גם לאחד מטיעוניהם המרכזיים של יוזמי החוק, לפיו על כל צד לשאת בנזקיו: מדינת ישראל תישא בנזקי אזרחיה, והצד הפלסטיני ישא בנזקיו. לא רק שאין אח ורע לעקרון גורף זה במשפט הבינלאומי, נאמר בעתירה, אלא שהוא מבוסס על ההנחה, כי יחסי הכוח והשליטה בין הישראלים לבין הפלסטינים הינם שווים, וכי מדובר בשתי מדינות עצמאיות, או לכל הפחות בשתי ישויות מדיניות, אשר אין ביניהן יחסי שליטה וכפיפות. הגיון זה מתעלם מהעובדה הברורה והידועה, שלפיה היחסים בין שתי הקבוצות הם יחסים של מדינה כובשת ותושבים נכבשים, וכי המדינה הכובשת מחויבת לכללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי ולהגנה על תושבי השטח הכבוש.
29.8.2006 הוגשה התנגדות בשמם של 19 חקלאים מאזור שפרעם לתכנית מתאר הפוגעת בקרקעותיהם, המעובדות מלפני קום המדינה 19 חקלאים ערבים מאזור שפרעם הגישו את התנגדויותיהם לשתי תכניות מתאר הנוגעות לאזור "מתחם יער קרית אתא", בטענה כי התכניות פוגעות בקרקעותיהם, הנמצאות בשטח התכנית. החקלאים טוענים כי קרקעות אלו משמשות כמקור פרנסה עיקרי עבורם מזה שנים רבות, ולכן, יעוד חלק מהשטחים המעובדים ליערות, כפי שמוצע בתכניות, יש בו בכדי לפגוע קשות בקניינם ובפרנסתם. ההתנגדויות, הוגשו ב- 21.8.06 ו- 28.8.06 אל הועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז חיפה והצפון, באמצעות עו"ד סוהאד בשארה ומתכננת הערים והאזורים הנאא חמדאן מעדאלה, והן מתייחסות לתוכניות ג/13449 ו- חפאג/1273, המשתרעות ביחד על שטח של כ- 12,182 דונם. תכניות אלה, אותן יזמה הקרן הקיימת לישראל, מייעדות, בין היתר, שטחים נרחבים באזור נחל ציפורי והאזורים הסמוכים אליו, הידועים כ"מתחם יער קרית אתא" לאזורי "יער נטע אדם קיים" ויערות לטיפוח ושימור. יצויין כי החלקות שבבעלות החקלאים אינן מיוערות ואין בהן יער טבעי לשימור או לטיפוח. על כן, טענו, אין כל בסיס לייעוד חלק מהחלקות ל"יער נטע אדם קיים" או ליער טבעי לטיפוח או לשימור כפי שמוצע על ידי התוכנית, וכן לא קיימת כל זיקה בין המצב הקיים בשטח חלקותיהם לבין מטרות התוכניות המוצהרות. כמו כן, החקלאות בשטח התוכנית, אשר קיימת כבר למשך מאות שנים, מהווה חלק עיקרי ובלתי נפרד מהערך הנופי והתיירותי באזור התוכנית. על כן, יש לשאוף לשמרה ולמנוע כל פגיעה בה בכל תוכנית מתאר באזור. בנוסף, נטען כי, התוכניות אף מנוגדת לתמ"א 22, שכן היא חורגת מגבולות אשר סומנו על-פיה כאזורים ליער וייעור. בכתב ההתנגדות דרש עדאלה מהועדה המחוזית להורות על ביטול התכניות ועל ביצוע סקר סביבתי תוך כדי בדיקת נתוני השטח ושימושיו ולקבל החלטות סבירות וענייניות בנושא.
28.8.2006 תלונה ליועהמ"ש לממשלה נגד ביטאון חרדי, שפרסם מאמר המתאר את הערבים ככת רוצחים ומכנה את הנביא מוחמד שקרן ארגון עדאלה פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להורות על פתיחת חקירה פלילית מיידית כנגד יצחק בן –זאב בגין דברים שכתב באחד המאמרים שפירסם לאחרונה, ממנו עולה דברי הסתה גזענית חמורה, לשון הרע ופגיעה ברגשי דת. במאמר שפורסם לאחרונה בעיתון "עולם החסידות" אשר מופץ בעיקר בקרב קהל קוראים חרדי – חסידי, תחת הכותרת "הערבים כל כוונתם היא רע", מכנה בן – זאב את הערבים, בין היתר כ"עם הדומה לחמור" כ- "אומה שפלה", "פרא אדם" , ככת של רוצחים שיש להם חשק גדול בשעה שהורגים אדם, סיעני נאצים וש"הקב"ה מתחרט על שברא אותם". המאמר מנוסח בלבוש של מאמר עיוני המנתח פסיקת חכמים והלכות פוסקות. כך למשל, מציג המחבר חוות דעת, כביכול, של חכם יהודי שטוען כי "שנאתם ואכזריותם של הערבים ימש"ו ליהודים עולים בהרבה על שנאתם של הנאצים", וכי "בדרך הטבע היה צריך בימינו להיות טבוע בלבנו השנאה לערבים". ועוד בהמשך נמצאים תיאורים כנגד הערבים, כגון: טיפשים, פראי אדם, צבועים ועוד. בסעיף נפרד מציג המחבר את הנביא מוחמד כנביא שקר. הפרשה נחשפה בעיתון הערבי "כל-אלערב", אשר פרסם כתבה בנושא היום, 25.8.06. במקביל, פנה מרכז עדאלה, באמצעות עו"ד עביר בכר, אל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית כנגד מחבר המאמר, יצחק בן-זאב, באשמה של הסתה לגזענות, בהתאם לסעיף 144ב (א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וכן בפגיעה ברגשות דתיים, בהתאם לסעיף 179 לאותו חוק ולשון הרע בהתאם לסעיף 6 מחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965. בפנייתה ציינה עו"ד בכר כי החוק אוסר פרסום שמטרתו להסית, ולדבריה: "מסריו של המאמר הם ביסודם בעלי אופי גזעני, כאשר המטרה הברורה מהם הנה השפלת הערבים, ביזויים והפיכתם ללעג, במיוחד המוסלמים שביניהם, וזאת רק בשל השתייכותם הלאומית והדתית".
22.8.2006 בעקבות תביעה שהגיש מרכז עדאלה, בימ"ש מחוזי בחיפה פסק בפס"ד תקדימי: אוניברסיטת חיפה מפלה את הסטודנטים הערבים בקבלה למעונות באמצעות השימוש בקריטריון הצבאי בית-המשפט המחוזי בחיפה קבע בפס"ד תקדימי, שניתן בסוף השבוע שעבר (17.8.06), כי הכללת קריטריון צבאי בתהליך חלוקת המעונות באוניברסיטת חיפה מפלה את הסטודנטים הערבים על רקע לאומי, והורה לאוניברסיטה להשמיטו. כמו כן, הורה בית המשפט לאוניברסיטה לשלם לתובעים סך של 10,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. בהחלטתו זו קיבל השופט רון סוקול את טענות עו"ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה, כי קביעת המדיניות של חלוקת המעונות באוניברסיטת חיפה צריכה להיות כפופה לעקרונות המשפט הציבורי, ובראשן עקרון העינייניות ועקרון השיוויון. לאור זאת, ציין כי הטיעון הכלכלי אותו ציינה האוניברסיטה לצורך הכללת הקריטריון הצבאי, אינו רלוונטי, וכי יש לבחון את מצבו הכלכלי של כל מועמד באופן אינדיבידואלי. ועוד הוא מדגיש: "התוצאה בפועל של הוספת הקריטריון של שירות צבאי כקריטריון לחלוקת מעונות הינה הפלייתם של ערביי ישראל. "האפקט" של הקריטריון הוא אפקט מפלה". כמו כן, התייחס בית המשפט ל"שיקול הערכי" שבמתן הטבה למי שתרם לשירות המדינה וקבע, כי "... הגבלת ההטבה רק למי שתרם בדרך של שירות צבאי או לאומי עשויה להיפסל מחמת הפלייתם של סטודנטים אחרים שתרמו למדינה ולחברה בדרכים אחרות." ההחלטה ניתנה בעקבות תביעה שהגיש מרכז עדאלה, יחד עם שלוש סטודנטיות ערביות שלומדות באוניברסיטת חיפה, ואשר בקשותיהן להתקבל למעונות הסטודנטים נדחו, זאת על-אף מצבן הכלכלי הקשה והתדירות הנמוכה של התחבורה הציבורית מישוביהן. כידוע, הכללת הקריטריון הצבאי (הכולל גם שירות לאומי) בתהליך הקבלה למעונות האוניברסיטה מונהגת על-ידה מזה שנים ארוכות. מועמד אשר עשה שירות צבאי מקבל 20 נקודות (כ 41% מסה"כ הנקודות), מה שמפחית את סיכויו של מועמד ערבי, שפטור משירות על-פי חוק. בכתב התביעה נטען כי הענקת הניקוד עבור קריטריון זה מהווה הטבה כפולה ופסולה, וזאת לאור העובדה כי חוק קליטת חיילים משוחררים, תשנ"ד-1994 ממצה את כל הפריבילגיות המגיעות לחיילים משוחררים בגין השירות הצבאי. טענות אלו, כאמור, התקבלו על-ידי בית המשפט. יצויין כי אוניברסיטת חיפה טענה כי בפועל קריטריונים אחרים, כמו מגורים במרחק גיאגראפי מהאניברסיטה, נותנים עדיפות לציבור הערבי, ולראיה טענו כי מספר הסטודנטים הערבים במעונות עולה על שיעורם בכלל המבקשים. בית המשפט דחה טיעון זה וקבע, כי בני המיעוט הערבי סובלים ממצוקה כלכלית רבה יותר כך שטבעי הדבר שמספר הזכאים למעונות יהיה גדול יותר. עוד הוסיף בית המשפט, כי "הדבר אינו משנה את העובדה שבני המגזר הערבי מופלים בשל הקריטריון של השירות הצבאי." יצויין, כי התביעה הוכנה בסיועה של המתמחה לשעבר, עו"ד עביר ג'ובראן.
21.8.2006 עדאלה מתריע על כשל חמור בטיפול המשטרתי: אישה ערביה הותקפה בביתה בחיפה, המשטרה הגיעה למקום אך לא פתחה בחקירה בפניה דחופה של עדאלה אתמול (15.8.06) למשטרת חיפה, מתריעה עו"ד ארנה כהן על ההפרה הבוטה של הוראות החוק באופן בו טיפלה המשטרה באירוע חמור בו הותקפה בביתה תושבת העיר,פאטמה עלי בביתה שבוואדי ניסנאס: "הייתכן כי אירוע, בו הותקפה אישה בתוך ביתה על-ידי גברים רעולי פנים, אשר חבטו בה בכל חלקי גופה באמצעות אלה וגרמו לה חבלות חמורות, ואשר אליו הוזעקה המשטרה, לא דווח ולא תועד על-ידי השוטרים שהגיעו למקום ואין עליו כל מידע במסוף המשטרתי?!". יצויין, כי כשבוע לאחר אירוע התקיפה פנתה עו"ד כהן אל מפקד משטרת חיפה, נצ"מ ניר מריאש, במכתב בו התריעה כי המשטרה לא נקטה מאז התקיפה כל פעולה לטיפול באירוע ודרשה פתיחה מיידית של חקירה רצינית בעניין. ממכתב תשובה שהתקבל לידיה השבוע, עולה כי המשטרה כלל לא פתחה בחקירה וכפי שנכתב על ידי רפ"ק אלי יצחק, סרמ"ח תחנת חיפה, "במסוף המשטרתי לא אותרה תלונה ע"ש המתלוננת". עו"ד כהן מציינת במכתבה, כי המדובר בהפרה בוטה של הוראת סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, הקובע, כי מש"נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על-פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה" (ההדגשה הוספה). עו"ד כהן הדגישה במכתבה, כי הגב' עלי ומשפחתה נאלצים להתמודד לא רק עם האיום על בטחונם האישי אלא גם עם התחושה שהפגיעה הקשה בהם לא זכתה ליחס רציני מצד המשטרה, אשר לא עשתה דבר על-מנת לאתר את תוקפיהם ולמצות עימם את הדין, וזאת בשל היותם ערבים ועל רקע אווירת המלחמה.
16.8.2006 עדאלה מציג בפני מזוז פסק-דין מהאג המאשר כי פעילות צבא נגד מטרות אזרחיות מוגדרת כפשעי מלחמה בפנייתו היום ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ציין מרכז עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, כי הפעילות הצבאית של ישראל, המכוונת נגד מטרות אזרחיות בלבנון, כגון: הריגת אזרחים, הפצצת כפרים והריסת בתים, עומדת בניגוד גמור למשפט הבינלאומי ההומניטארי, והינה מוגדרת כפשעי מלחמה. פניית עדאלה מסתמכת על פסיקת בית המשפט הבינלאומי בעניין יוגוסלביה לשעבר (ICTY) (2000), אשר בהתאם לה הורשעו מפקדים ופוליטיקאים בכירים, בין השאר, בגין הריגת אזרחים, הפצצת מטרות אזרחיות והריסת כפרים ובתים. בית הדין גזר עליהם עונשים בין 15-45 שנות מאסר. בפניה צויין כי הנאשמים טענו בפני בית-הדין כי פעולות אלה בוצעו עקב "צורך מבצעי מיידי", אולם בית-הדין פסק כדלקמן:
The acts of war carried out with disregard for international humanitarian law and in hatred of other people, the villages reduced to rubble, the houses and stables set on fire and destroyed, the people forced to abandon their homes, the lost and broken lives are unacceptable. The international community must not tolerate such crimes, no matter where they may be perpetrated, no matter who the perpetrators are and no matter what the reasons for them may be ...International courts, today this Tribunal, tomorrow the International Criminal Court, must appropriately punish all those, and especially those holding the highest positions, who transgress these principles.
The Prosecutor v. Blaskic (2000),IT-95-14-T
15.8.2006 בג"צ הוציא היום צו על תנאי נגד השר לביטחון פנים בדרישה לנמק מדוע לא יבוטל מינויו של תנ"צ בנצי סאו בג"צ, בהרכב של שלושה שופטים (פרוקצ'ה, רובינשטיין, ג'ובראן), הוציא היום 15.8.06 צו על תנאי כנגד השר לביטחון פנים ותנ"צ בנצי סאו, המורה להם להתייצב וליתן טעם מדוע לא יבוטל מינויו של סאו לתפקיד ראש המטה המבצעי של השר לביטחון פנים. החלטתו זו של בג"צ באה בתגובה לתשובה שמסרה פרקליטות המדינה מלפני כשבועיים (3.8.06) לבג"צ בה נאמר כי השר עומד על עמדתו שמינויו של סאו אינו מהווה קידום ועל כן אין בו הפרה להמלצות ועדת אור. בכך למעשה, דוחה השר את המלצת בג"ץ המפורשת לפיה פרקליטות המדינה תסכים לקבל את העתירה של מרכז עדאלה מבלי ליתן פסק-דין עקרוני בנושא. כידוע, מרכז עדאלה הגיש עתירה ב- 1 ליוני 2006 כנגד קידומו של תנ"צ בנצי סאו לתפקיד ראש המטה המבצעי של השר לביטחון פנים. העתירה הוגשה, מיד לאחר הודעת השר על מינויו של סאו, ובה הועלתה הדרישה כי השר יבטל את קידומו של סאו, כיוון שאינו חוקי. בעתירה נטען כי המינוי של סאו סותר את המלצות ועדת אור, את החלטת הממשלה שאימצה אותה, ואת הדין הנוגע לחובה למנות אנשים בשירות הציבורי אשר לא יפגמו באמון הציבור ברשות. בעתירה הודגש כי מינוי זה יפגום אנושות באמון הציבור בכלל, ובאמון הציבור הערבי בפרט במשטרה. את העתירה הגיש עו"ד מרואן דלאל מעדאלה בשם ועד משפחות הרוגי אוקטובר 2000. כזכור, סאו היה מפקד מג"ב צפון בעת אירועי אוקטובר 2000. הוא פיקד על כוחות משטרה שפעלו באזור אום אלפחם. ועדת אור קבעה כי התנהלותו היתה פגומה מיסודה, לא חוקית ואף מנוגדת לנוהלי המשטרה עצמה. התנהלות זו, נקבע על ידי ועדת אור, הובילה להריגתם של 3 אזרחים: מוסלח אבו ג'ראד, אחמד ג'בארין ומוחמד ג'בארין ולפציעתם של רבים אחרים. בעקבות ממצאים אלה המליצה ועדת אור כי סאו לא יקודם בדרגתו ובתפקידו למשך ארבע שנים מיום פרסום הדו"ח (1.9.2003). ב-14 בספטמבר 2003 אימצה הממשלה המלצה זאת במפורש (החלטה 772). ראש המטה המבצעי של השר לביטחון פנים הוא תפקיד בכיר ביותר. ממלא תפקיד זה ממליץ לשר לביטחון פנים על דרכי פעילות אפשריות ומקשר בינו לבין הדרג המבצעי של המשטרה. הוא אף יכול להמליץ לשר על דרכי פעולה שונות מאלו שנוקט המפכ"ל, אף על פי שהוא פקוד של האחרון. ראש המטה גם משתתף בישיבות הקבינט הביטחוני של הממשלה, שדן בנושאי ביטחון החורגים מאלה הנוגעים למשטרה בלבד. בג"ץ 4584/06 ועד משפחות הרוגי אוקטובר 2000 ואח' נ' אבי דיכטר, השר לביטחון פנים |
