|
||
20.6.2006 עדאלה שיגר פנייה דחופה לראש הממשלה ולשר התחבורה דרישה לבטל הנחיות השב"כ האוסרות העלאת ערבים לטיסות מקרית שמונה לתל אביב ב-14 ביוני 2006 שיגר ארגון עדאלה פנייה דחופה לראש הממשלה, אהוד אולמרט, ולשר התחבורה, שאול מופז, שבה דרש לבטל את הנחיות השב"כ האוסרות העלאת ערבים לטיסות מקרית שמונה לתל אביב בשל מחלוקת על מכונת השיקוף והבידוק הביטחוני. עדאלה פנה לראש הממשלה ולשר התחבורה בעקבות ידיעה שפורסמה באותו יום בעיתון הארץ, שלפיה הוצאו הנחיות אלה ביוזמת השב"כ ועל דעת משרד התחבורה. הפנייה נוסחה על-ידי עו"ד עביר בכר מעדאלה. בפניית עדאלה נטען, כי מדובר בהנחיה גזענית ובלתי חוקית הנשענת על מאפיינים קבוצתיים מפלים ולא חוקתיים, דהיינו על שרטוט פרופיל קבוצתי לבעלי הלאום הערבי, כבני קבוצה חשודה. בפנייה נטען עוד, כי ההבחנה בין הנוסעים על פי זהותם הלאומית – ערבים ויהודים – כפי שעולה מהידיעה בעיתון, תוך התייחסות שרירותית לערבים כאל הקבוצה "החשודה", מהווה פגיעה בוטה בזכויותיהם של הערבים, כבני לאום אחד וכאזרחים, לשוויון ולכבוד. עו"ד בכר הוסיפה, כי אפלייתם של הנוסעים הערבים בכל שדות התעופה הישראליים והיחס העוין כלפיהם הפכו מזמן לסוד גלוי שהעסיק גורמים רבים, אך ככל הנראה לשווא. הנחיית השב"כ החדשה הינה ראיה לכך, שהיחס המפלה כלפי הערבים אינו נובע מתקלה זו או אחרת, אלא ממדיניות המעוגנת בהנחיות פנימיות שרשות שדות התעופה מסרבת לחשוף. לכן דרש ארגון עדאלה את חשיפת ההנחיות הפנימיות. השימוש בטיסות פנים נועד להקל על תושבי הצפון המתגוררים ביישובים נידחים, המרוחקים ממרכזי התעשייה וההשכלה בארץ, להגיע לאזור המרכז למטרת לימודים, פרנסה או עיסוק. אי לכך, נטען בפנייה, הנחיית השב"כ פוגעת באופן בלתי חוקי ובלתי מידתי לא רק בזכותם החוקתית של האזרחים הערבים המתגוררים בצפון לנוע בחופשיות במדינה, אלא גם בזכויות בסיסיות חוקתיות אחרות שלהם, כגון הזכות לחינוך ולהשכלה גבוהה, לפרנסה ולתעסוקה.
14.6.2006 בעלי קרקעות בכפר אללג'ון תובעים לרשום על שמם אדמות שהופקעו מהם לפני יותר מ-50 שנה ב-31 במאי 2006 הגיש עדאלה לבית משפט המחוזי בנצרת את טיעוניו נגד הפקעת חלק מאדמות הכפר אללג'ון, סמוך לאום אלפחם. הטיעונים הוגשו במסגרת תיקי הסדר קרקעות המתנהלים באותו אזור. אדמות אללג'ון היו חלק מאדמות אום-אלפחם, הנמצאות באזור צומת מגידו, נפת יזרעאל. בפני בית המשפט המחוזי בנצרת תלויים ועומדים תיקי הסדר זכויות במקרקעין בחלק מהשטח הבנוי של אדמות אלה, גוש 20420. שטח זה, המוערך בכ-200 דונם, הופקע עם שטחים נוספים ב-15 בנובמבר 1953. השטח הופקע על פי הודעה שהוציא שר האוצר אז, לוי אשכול, בתוקף סמכותו לפי סעיף 2 לחוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג- 1953 (להלן, חוק רכישת מקרקעין-1953). לפי הודעת השר הופקע שטח כולל של כ-34,600 דונם מאדמות הכפר אום–אלפחם, לצורכי התיישבות ופיתוח חיוניים. מאז ההפקעה ולמשך יותר מחמישים שנה טרם שימשה הקרקע הנ"ל למטרת ההפקעה וטרם נעשה בה כל שימוש לצורך שצוין בהודעת השר. הגוש שבהסדר, נכון להיום, אינו מנוצל להתיישבות. בנסיבות האמורות, טענו עורכי הדין עאדל בדיר וסוהאד בשארה מעדאלה בשם בעלי הקרקע, יש להכריז על ההפקעה נשוא ההסדר כבטלה מעיקרה. כן יש לרשום את המקרקעין על שם בעלי הקרקע, מכיוון שהזמן הרב שחלף בלי שבקרקע נעשה שימוש למטרת ההפקעה מעיד על העדר הצורך בהפקעה מלכתחילה. בעלי הקרקע הוסיפו לעניין זה וטענו, כי שיהוי של יותר מחמישים שנה במימוש מטרת ההפקעה מצד הרשויות, מצביע על כך שמטרת ההפקעה ההתיישבותית הוזנחה, וכי אין עוד צורך התיישבותי בקרקע נשוא ההסדר. משפסק הצורך הציבורי מן הראוי להשיב את הקרקע לבעליה. כמו כן, השיהוי הנ"ל מצביע על חוסר הסבירות של המעשה המינהלי, ולכן יש הצדקה לביטול ההפקעה. יתרה מזו, טענו בעלי הקרקע, העובדה שלא נעשה בקרקע נשוא ההסדר כל שימוש לצורכי התיישבות או פיתוח חיוניים במשך יותר מחמישים שנה, מעידה כי קביעתו של השר בעניין חיוניות הקרקע לצורכי התיישבות לא היתה נכונה, או שניתנה ממניעים פסולים ובחוסר סבירות.
13.6.2006 מינוי תנ"צ סאו לראש המטה המבצעי של השר לביטחון פנים מנוגד לדין ויש לבטלו, קובע עדאלה בעתירה לבג"ץ בעתירה שהגיש לבג"ץ ב-1 ביוני 2006 דרש עדאלה לבטל את מינויו של תנ"צ בנצי סאו לתפקיד ראש המטה המבצעי של השר לביטחון פנים. סאו מונה לתפקיד ב-28 במאי 2006. עד אז היה ראש מטה משמר הגבול במשטרה. בעתירה נטען כי מינוי זה מהווה קידום בתפקידו של סאו, בניגוד לדין. את העתירה, המופנית נגד השר לביטחון פנים אבי דיכטר, הגיש עו"ד מרואן דלאל מעדאלה בשם ועד משפחות הרוגי אוקטובר 2000. סאו היה מפקד מג"ב צפון בעת אירועי אוקטובר 2000. ועדת אור מצאה כי הוא היה שותף להפעלת הצלפים באזור אום אל-פחם ב-2 באוקטובר 2000. הוועדה קבעה גם כי הוא פיקד על כוח משטרה שפעל בניגוד לדין ובניגוד להנחיות המשטרה יום קודם לכן, ב-1 באוקטובר 2000. כוח זה ירה לעבר מפגינים בצורה נרחבת. כתוצאה מהפעלת הצלפים נהרג אדם אחד (מוסלח אבו ג'ראד) ונפצעו אחרים. כתוצאה מהפעילות בפיקודו של סאו ב-1 באוקטובר נהרגו שני אזרחים (אחמד ג'בארין ומוחמד ג'בארין). בעקבות ממצאים אלה המליצה ועדת אור המליצה כי סאו לא יקודם בדרגתו ובתפקידו למשך ארבע שנים מיום פרסום הדו"ח (1.9.2003). ב-14 בספטמבר 2003 אימצה הממשלה המלצה זאת במפורש (החלטה מספר 772). ראש המטה המבצעי של השר לביטחון פנים הוא תפקיד בכיר ביותר. בעתירה נטען כי תפקיד זה מקרב את נושאו "עד לכדי מרחק של לחישה מאוזנו של השר לביטחון פנים". ממלא תפקיד זה ממליץ לשר לביטחון פנים על דרכי פעילות אפשריות ומקשר בינו לבין הדרג המבצעי של המשטרה. ראש המטה המבצעי של השר לביטחון פנים יכול אף להמליץ לשר על דרכי פעולה שונות מאלו שנוקט המפכ"ל, אף על פי שהוא פקוד של האחרון. ראש המטה גם משתתף בישיבות הקבינט הביטחוני של הממשלה, שדן בנושאי ביטחון החורגים מאלה הנוגעים למשטרה בלבד. בעתירה נטען כי מינויו של סאו לראש המטה המבצעי של השר לביטחון פנים מנוגד לדין, משלושה טעמים: 1. המינוי המקדם סותר במפורש את המלצת ועדת אור; 2. המינוי מנוגד להחלטת הממשלה מ-14 בספטמבר 2003; 3. קידומו של סאו מנוגד לדין שקבע בג"ץ בעניין, בעיקר הדין הנוגע לחובה למנות אנשים בשירות הציבורי אשר לא יפגמו באמון הציבור ברשות, שאיננה אלא נאמן הציבור. בג"ץ 4584/06 ועד משפחות הרוגי אוקטובר 2000 נ' אבי דיכטר, השר לביטחון פנים |
