מרכז עדאלה ואיגוד סאות אל-עאמל הגישו ביום חמישי, 30 באפריל 2009, לבית המשפט המחוזי בתל אביב, תביעה בשמם של שני עובדים ערבים נגד פיטורי העובדים הערבים מחברת הרכבת. הארגונים הדגישו בתביעה את הנימוק העיקרי נגד הפיטורים – האי חוקתיות של השימוש בקריטריון השירות הצבאי בקבלה למקומות עבודה באופן כללי. התביעה התבססה על שני מקרים ספציפיים של עובדים ערבים – עבדאללה תאייה מקלנסאווה, שעובד בחברת הרכבת מאז ספטמבר 2008, ועבדאללה נאשף מטייבה, שמועסק בחברה מאז מאי 2008. בתצהירים שצורפו לתביעה ציינו העובדים, כי התנאי היחיד שהוצג להם כאשר נרשמו לעבודה בחברת הרכבת הוא ידיעת השפה העברית. הם נדרשו לעבור מבחן בהבנת הנקרא בעברית, שאותו עברו שניהם בהצלחה. לאחר מכן החברה שלחה את שני העובדים להשתלמות קצרה, שבה למדו להשתמש במכשירי קשר ובכלים האחרים הנדרשים לעבודתם. בתום ההכשרה עברו השניים, בהצלחה, בחינה עיונית ובחינה מעשית. העובדים הדגישו בתצהיריהם, כי בעבודה שעשו בחברת הרכבת לא היה כל צורך בניסיון צבאי כלשהו וכי כל שנדרשו לעשות היה לדווח למרכז הבקרה על כל אירוע חריג שמתרחש על מסילת הברזל או בקרבתה – למשל הליכה של אנשים על הפסים, נהגים עבריינים שאינם מצייתים לתמרורים וחוצים את הפסים בזמן מעבר רכבות או כל תקלה טכנית אחרת. עו"ד סאוסן זהר מעדאלה טענה בתביעה, כי השימוש בקריטריון השירות הצבאי כתנאי לעבודה בחברת הרכבת סוגר את הדלת בפני ערבים העובדים בחברה או המעוניינים לעבוד בה, משום שהם אינם משרתים בצבא. ההזדקקות לשירות הצבאי כקריטריון לקבלה לעבודה מנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ומפלה נגד הפועלים הערבים על בסיס לאום. צעד זה גם מהווה פגיעה בזכות החוקתית של האזרחים הערבים לחופש העיסוק ולבחירת מקצוע. התביעה כללה סעיף הדורש מבית המשפט לחייב את חברת הרכבת שלא לקצץ בשעות העבודה או במשמרות של העובדים שפוטרו מהחברה ושעדיין עובדים בה מכוח צו על תנאי של בית המשפט.
מסמכים משפטיים |