ארגון עדאלה עתר לבג"ץ הבוקר, 4 באוגוסט 2008, בשמו ובשם מרכז אדוה, בדרישה לחייב את החלת ההסכם הקיבוצי הכללי (מסגרת) לביטוח פנסיוני מקיף במשק על עובדים/ות החל מגיל 18 ואילך. ההסכם הנוכחי לא חל על עובד שטרם מלאו לו 21 ועל עובדת שטרם מלאו לה 20. עו"ד סאוסן זהר מעדאלה הגישה את העתירה.

בנובמבר 2007 חתמו הסתדרות העובדים ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים על הסכם הפנסיה, שלפיו החל מינואר 2008 חלה חובה על כל מעסיק לבטח בביטוח פנסיוני מקיף כל עובד שאין לו הסדר ביטוח פנסיוני. ביטוח פנסיוני מקיף מעניק לעובד ביטוח פנסיה, נכות ואובדן כושר השתכרות. ההסכם חל על כלל המועסקים במשק, אבל בסעיף 4 (א) (7) נקבע, כי ההסכם לא יחול על מי שטרם מלאו לו 21 ומי שטרם מלאו לה 20.

שר התעשייה מנמק את קביעת הגיל הקובע לפי ממוצע גילאי הכניסה לשוק העבודה. עו"ד זהר טענה בעתירה, כי הנחה זו אינה מבוססת על תשתית ראייתית ועובדתית כלשהי. "קיים איסור להפלות קבוצה אך ורק מכיוון שגיל כניסתה לעבודה אינו חופף את 'הגיל הממוצע'", כתבה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2006 ההשתתפות של האוכלוסייה הערבית בכוח העבודה האזרחי בגילאים 18 עד 24 היתה 38.5% מכלל האוכלוסייה.

התחולה הסלקטיבית של הסכם הפנסיה גורמת נזקים כלכליים כבדים, הבאים לביטוי בהפסד בזכויות הפנסיוניות בעת הפרישה לגמלאות או בתשלומים לנפגעי עבודה במקרים של אובדן כושר עבודה. מחוות דעת כלכלית שחיבר מר אמיר זועבי, שצורפה לעתירה, עולה כי חוסר השוויוניות הנגרם מתחולתו הסלקטיבית של הסכם הפנסיה בא לביטוי בשני רכיבים עיקריים: הפסד כלכלי בגין זכויות פנסיוניות וחשיפה לסיכון של אובדן כושר עבודה. בחוות הדעת נטען, כי הנזק הפנסיוני הכלכלי הנגרם לכל עובד בגין אי צבירת זכויות פנסיוניות מגיע לסך של 332,000 שקל בעת הפרישה לפנסיה. כמו כן, הנזק שייגרם לאותו עובד בגין סיכון אובדן כושר עבודה הוא 14,508 שקל. הנזק הפנסיוני הכלכלי הנגרם לכל עובדת בגין אי צבירת זכויות פנסיוניות מגיע לסך של 174,000 שקל בעת הפרישה לפנסיה. כמו כן, הנזק שייגרם לאותה עובדת בגין סיכון אובדן כושר עבודה הוא 9,672 שקל.

בעתירה נטען גם, כי התחולה הסלקטיבית של הסכם הפנסיה מבחינה בין גיל העובדים לגיל העובדות באופן שבו יחול ההסכם על עובד החל מגיל 21 ועל עובדת החל מגיל 20, ללא קשר למהות עבודתם ו/או כישוריהם האישיים. על כן ההסכם מפלה על רקע מין.

בנוסף, הגבלת הגיל המינימלי לתחולת הסכם הפנסיה משמעה הדרת האוכלוסייה הערבית, הפטורה משירות צבאי ואשר יש ביכולתה להשתתף בכוח העבודה האזרחי החל מגיל 18. בכך גורמת התחולה הסלקטיבית של הסכם הפנסיה להפליה גם על רקע לאום.

"שלוש ההבחנות, על רקע גיל, מין ולאום, הנוצרות עקב תחולתו הסלקטיבית של הסכם הפנסיה, מהוות הפליה המנוגדת להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988", הדגישה עו"ד זהר. כמו כן, התחולה הסלקטיבית פוגעת בתנאי הפרישה של המועסקים והמועסקות בעת הפרישה, דבר המנוגד אף הוא להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

חוקי העבודה (כגון חופשה שנתית, דמי הבראה וכדומה) מחייבים תשלום תנאים סוציאליים לכל עובד בהיותו עובד, ללא כל קשר לגילו. החוק היחיד המתייחס לגילאי המועסקים לצורך קביעת תנאי עבודתם הוא חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953, אשר דווקא נועד להעניק הגנה חוקית לכל מועסק מעל גיל 15 שטרם מלאו לו 18, כדי למנוע ניצול מכל סוג שהוא של קטינים בשוק העבודה.

מסמכים משפטיים:

העתירה