ביום 30.12.2004, קיבל בית המשפט העליון (בהרכב השופטים: מצא, פרוקצ'יה וחיות) את הערעור של הועדה המקומית לתכנון ובניה – משגב נגד פס"ד של ביהמ"ש המחוזי בחיפה המבטל שני צווי הריסה מנהליים אשר הוצאו על ידי יו"ר הועדה המקומית הנ"ל בגלל שלא קוימה חובת התייעצות, בטרם מתן צווי הריסה מנהליים עם הועד המקומי של כפר חוסינייה הנמצא בתחום שיפוט המועצה האזורית משגב. הערעור לבית המשפט העליון התמקד בשאלה המשפטית, מיהו "ראש הרשות המקומית" עמו חלה חובת התייעצות בטרם הוצאת צו הריסה מנהלי: ראש המועצה האזורית או ראש הועד המקומי הנבחר של הישוב הנמצא בתחומה של המועצה האזורית. המערערת טענה, כי אין חובה להתייעץ עם הועד המקומי אלא עם ראש המועצה האזורית; עדאלה שייצגה את המשיבים, טענה כי, החובה היא להתייעץ עם הועד המקומי הנבחר והמיוצג במועצה האזורית, וזאת משום שחוק הפרשנות ופקודת הפרשנות קובעים כי רשות מקומית היא "לרבות ועד מקומי" וכי התייעצות זו מקיימת את תכלית החקיקה המבקשת ליתן משקל לשיתוף הציבור.

בית המשפט העליון קבע כי "הפרשנות המילולית והתכליתית כאחד [של סעיף 238א(ב) לחוק התכנון והבניה] מצביעות על כך כי בועדת תכנון מרחבית, חובת ההתייעצות החלה על ראש הועדה קודם להוצאת צו הריסה מנהלי הנה עם ראש המועצה האזורית, להבדיל מראש הועד המקומי של הישוב בו מצוי המבנה החורג." והוא דחה את הטענה כי לפי חוק הפרשנות ופקודת הפרשנות, רשות מקומית הינה "לרבות ועד מקומי" בנימוק כי "'ועד מקומי' איננו בגדר 'עירייה' או 'מועצה מקומית' כהגדרת מושג זה בדיני השלטון המקומי ובחוק התכנון והבניה" שחל על המקרה דנן. כמו כן, נקבע כי: "להיוועצות עם ראש הועד המקומי עשויים להתלוות חסרונות שאין להתעלם מהם. אין לכחד, כי הועד המקומי והעומד בראשו קרובים לענייניהם של תושבי הישוב בו מצוי המבנה החריג, ובידי ראש הועד יש להניח כי יימצא מידע מפורט ונתונים שונים הקשורים לנושא ההריסה, ושעשויות להיות להם חשיבות לצורך הפעלת שיקול דעת ראש ועדת התכנון בהוצאת צו ההריסה. עם זאת, יש מידה רבה של צדק בעמדת המדינה הטוענת כי קרבה יתירה זו לעניינם של תושבי המקום הנה חרב פיפיות. לגבי ישוב קטן קיים חשש כי שיקולים שונים, פרי מסכת השפעות ולחצים, כמו גם מערכות יחסים וקשרים חברתיים ומשפחתיים, עלולים להשפיע על עמדת נציג הועד עמו נועץ ראש מוסד התכנון. הקרבה היתירה לצורכי הישוב ותושביו עלולה לפגוע באי תלותה ובענייניותה של העצה העשויה להינתן על ידי ראש הועד, ולגרוע מערכה וממשקלה."

לדעת עדאלה, פס"ד זה סוטה מהעקרונות הפרשניים המחייבים מתן משקל לעקרונות היסוד, שכן הוא מרוקן מתוכן את התכלית של חובת ההתייעצות עם ראש הרשות המקומית, ובמקרה זה הועד המקומי, המבקשת ליתן ביטוי להליך שיתוף הציבור באמצעות הדרג המקומי המייצג ביותר את התושבים המקומיים והמקום בעלי העניין. שכן, התייעצות עם גוף נבחר ישיר מבטאת ערך דמוקרטי הנותן משקל לייצוג במיוחד משום שמדובר בהחלטות מנהליות עם סמכות דרסטית שלא מתקיים לגביהן הליך משפטי או שימוע. לדעת עדאלה, הנימוק לפיו, הקרבה של הועד המקומי עשויה להוביל בעצם למשוא פנים ולהפעלת לחצים מצד התושבים על הוועדים, הינו בעייתי ביותר. וזאת כי נימוק זה מפלה בין ישובים המנוהלים על ידי ועדים מקומיים, שהם גופים נבחרים כדין, לבין ישובים המנוהלים על ידי עיריות או מועצות מקומיות שגם הם קרובים למצוקות התושבים; כמו כן, נימוק זה מקורו בדעות קדומות שליליות נגד גופים קטנים נבחרים אלה, וכי הוא מוביל לתוצאה אבסורדית לפיה, בגלל קרבתו של גוף נבחר למצוקת התושבים המקומיים -שהיא אמורה להיות בבחינת חובה המוטלת על הגוף הנבחר, נמנע מגוף מייצג זה להיות בעל עניין!

 לפסק הדין