לעתירה תגובת המדינה
בג"ץ (בהרכב השופטים: פרוקצ'יה, פוגלמן וארבל) דן ביום חמישי 28.6.2007 בעתירה שהגיש ארגון עדאלה ביום ראשון (24.6.2007) נגד ראש הממשלה, שר הביטחון ומתאם פעולות הצבא בשטחים בדרישה לפתוח לאלתר את מעבר קרני, הסגור מאז ה- 14 ליוני 2007, כדי לאפשר אספקה סדירה ומספקת של מצרכי מזון ומצרכי יסוד אחרים הנחוצים לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה.
מעבר קרני נסגר באופן מוחלט מאז ה-14 ביוני, וזאת על רקע חידוש הקרבות בין שני הפלגים הפלסטיניים בעזה. מעבר קרני משמש עורק החיים של הרצועה דרכו מתבצעת תנועת הטובין ההומניטריים והמסחריים אל ומן הרצועה. סגירת המעבר לתנועת הסחורות, גורמת למחסור חמור במצרכים בסיסיים עבור האוכלוסייה הפלסטינית ברצועה.
המדינה טענה בדיון, כי היא נותנת מענה לצרכים ההומניטאריים של האוכלוסייה האזרחית, וכי העתירה מוקדמת מכיוון שאין היום משבר הומניטארי ברצועה. עו"ד פאטמה אלעג'ו מעדאלה טענה במקביל, כי אין בהיערכות של הצבא כדי לתת מענה הולם לצרכי האוכלוסייה לשם ניהול חיים תקינים. שופטי ההרכב השתכנעו בעמדת המדינה, אך ביקשו מעדאלה להגיש עתירה מתוקנת, הואיל ומחסור בחומרי גלם עלול להתפתח למשבר הומניטארי. העליון הורה למדינה להגיש תגובתה לעתירה המתוקנת תוך 15 ימים אחרי הגשת העתירה, ולהתייחס בתגובתה לאופן ההיערכות שלה למתן מענה לצרכי החיים המלאים של האוכלוסייה האזרחית ברצועה.
בהיעדר חומרי גלם ליצור מוצרי מזון, ובהיעדר האמצעים החומריים לרכוש מוצרים קיימים בשל אחוזי העוני והאבטלה הגבוהים, גוברת התלות באספקה סדירה ומלאה של מוצרי מזון ומוצרי יסוד מחוץ לרצועה. המדינה טענה כי, הסיבה מאחורי המשך סגירת קרני הוא היעדר תיאום עם הצד הפלסטיני, דבר אשר מגביר את הסיכון הביטחוני. בתגובה טענה ע"ד אלעג'ו בדיון, שנימוק זה אינו יכול להצדיק שיתוק החיים של מיליון וחצי איש ברצועה, וכי חובה על המדינה למצוא את הפתרון הדרוש כדי לשוב ולפתוח את מעבר קרני, על מנת לספק את מלוא צרכי החיים של האוכלוסיה, כדי שזו תזכה לנהל חיים תקינים, דבר שהינו בבחינת זכות יסוד של כל אדם. עדאלה הוסיף וטען, כי אין להחזיק את תושבי הרצועה כבני ערובה למצב ברצועה.
יצויין, כי מעל ל- 80% מכלל האוכלוסיה בעזה חיה מתחת לקו העוני (העומד על 2.1 דולר ארה"ב ליום). למעלה ממיליון ומאה אלף איש ברצועה מקבלים מזון מארגוני הסיוע הבינלאומיים. ביום 20.6.07 פרסם המתאם ההומניטרי של האו"ם בשטח הפלסטיני הכבוש, המשרד לתיאום הומניטרי, דו"ח על המצב ההומניטרי ברצועת עזה, בו הוא התריע כי מחסור כללי במוצרי מזון עלול להיווצר תוך שבועיים עד ארבעה שבועות אם מעבר קרני לא ייפתח. על פי הדו"ח, מוצרי בשר וחלב ומוצרים מתכלים אחרים כבר אזלו מהמדפים במרכולים בשכונות אחדות. זאת ועוד, על פי ההערכות של ארגון המזון העולמי ואיגוד התעשיינים בעזה מלאים מסחריים של מצרכי יסוד כגון קמח, סוכר, אורז ושמן מספיקים לתקופה של בין שבועיים לארבעה. עם זאת, כבר נרשמה עליה ניכרת של 40% במחירי הקמח. כמו כן, חלה עליה ניכרת של 350% ברכישת הקמח בשל המחסור הצפוי ואי הוודאות בדבר חזרת המשך אספקת המצרכים החיוניים. לפיכך, מעריך המתאם ההומניטרי כי קיימת סכנה של דלדול מלאי המזון מפאת אגירה מצד צרכנים פרטיים, סוחרים וסיטונאים. בנוסף, על פי דו"ח המתאם מלאי הקמח של סוכנות אונר"א צפוי להיגמר בתוך 10 ימים, ומלאי המזון של ארגון המזון העולמי בתוך 7 ימים אלא אם כן ייבוא המצרכים יתחדש מיידית.
על פי הסכם המעברים בין ישראל לרשות הפלסטינית מיום ה-15.11.05, ייבוא וייצוא של סחורה אל ומן הרצועה ייעשה בעיקר דרך מעבר קרני. על פי ההסכם נועד המעבר לאפשר מעבר של 400 משאיות ליום. קיבולת זו מן הסתם נקבעה לאחר הערכת צרכיה של האוכלוסיה בעזה.
ביום 21.6.07 עשר משאיות של קמח, שמן וקטניות שתרמה מדינת ירדן, הוכנסו מישראל לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום. בתקופה של שבוע הוכנסו לרצועה בסך הכל עשרים משאיות של מצרכים בסיסיים. בעתירה נטען, כי מספר זה בודאי שאין בו כדי לענות על צרכי אוכלוסיה המונה קרוב למיליון וחצי נפשות.
עדאלה טען בעתירה, כי סגירת מעבר קרני והפסקת אספקתם של מצרכים בסיסיים כמו מזון ומצרכי יסוד אחרים אל הרצועה, פוגעת בזכותם של התושבים שם לחיים, לרמת חיים נאותה ובזכות לבריאות ולפרנסה בכבוד. נוכח שליטתה המלאה של ישראל במעברים, ובעיקר במעבר קרני, הרי שחובה על ישראל לדאוג לספק את צרכים ההומניטאריים של תושבי רצועת עזה, כדי לאפשר להם לקיים חיים תקינים. על ישראל לכל הפחות למנוע החרפת המשבר ההומניטרי ע"י פתיחת המעבר כדי לחדש את אספקת הסחורות לרצועה, לרבות מזון ומצרכי יסוד אחרים. "בהחלטתה להורות על סגירת המעברים, ללא שלקחה בחשבון את השלכות סגירת מעבר חיוני כמו קרני על זכויותיהם הבסיסיות של תושבי הרצועה, הפרו המשיבים את חובותיהם המשפט הבינלאומי ההומניטארי והן מהתחייבויותיה תחת משפט זכויות האדם. סגירת מעבר קרני, ולתקופה כה ממושכת, אף מהווה הפרה של המשפט הישראלי בהיותה החלטה שרירותית, לא סבירה ולוקה בחוסר מידתיות הזועק לשמיים", נטען בעתירה.
יצויין, כי ע"פ המשפט הבינלאומי, ישראל נותרה בחזקת כוח לוחם וכובש ברצועה, גם לאחר ההתנתקות, וזאת בשל שליטתה האפקטיבית המלאה על רצועת עזה ועל מעברי הגבול בין רצועת עזה לעולם החיצון. לפיכך, נטען בעתירה, על ישראל להבטיח את שלומם וביטחונם של תושבי הרצועה וזאת ע"פ דיני המשפט הבינלאומי המטילים על ישראל חובה להימנע מפגיעה באוכלוסיה האזרחית ברצועת עזה, לצד חובה פוזיטיבית לדאוג לצרכיה ההומניטאריים ולקיום הסדר הציבורי והחיים התקינים בקרבה.
עו"ד אלעג'ו טענה בכתירה, כי הפסקתה של אספקה סדירה של מוצרים חיוניים, מהווה מעשה אסור על פי המשפט הבינלאומי ההומניטארי בהיותו מכוון כלפי האוכלוסיה האזרחית ומהווה ענישה קולקטיבית.