ביום ראשון, 15 במרס 2009, קיים בג"ץ את הדיון הרביעי בארבע עתירות שהגישו ארגוני זכויות אדם – האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ועדאלה – וכן חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, נגד התיקון לחוק האזרחות. בדיון, שיהיו לו תוצאות הרות גורל לרבים, נכחו נציגי העותרים, פעילי זכויות אדם וכן משפחות שנפגעו מהחוק הגורף. כעת ממתינים העותרים והמשפחות הרבות שנפגעו מהחוק להחלטת בג"ץ
על הרכב השופטים הדן בעתירה נמנים הנשיאה דורית ביניש והשופטים אילה פרוקצ'יה וסלים ג'ובראן, אשר פסקו בעבר כי יש לבטל את החוק, וכן השופטים אליעזר ריבלין, אשר גרוניס ומרים נאור, אשר סברו כי אין הצדקה להתערבות של בג"ץ בסוגיה. השופט השביעי בהרכב הוא אדמונד לוי, שהכריע את הכף בדיונים בעתירות הקודמות נגד החוק. השופט לוי נתן לכנסת הזדמנות להכניס בחוק שינויים משמעותיים, אלא שהחוק לא שונה. יתרה מזו, הוא עומד בתוקפו זה למעלה מחמש שנים וחצי. ככזה, כבר אי אפשר לראות בו "הוראת שעה". בדיון הודתה עו"ד יוכי גנסין מפרקליטות המדינה, כי החוק פוגע באלפי פלסטינים חפים מפשע, שאינם מהווים כל סכנה ביטחונית. היא נימקה זאת בטענה, שלמערכת הביטחון אין אפשרות לקבוע מי מהפלסטינים שיקבלו מעמד בישראל מהווה סיכון ביטחוני ומי לא. בתגובה הצביע עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, על כך שלמרות ה"קשיים", מערכת הביטחון אישרה את כניסתם לישראל של כ-20,000 עובדים פלסטינים; מסתבר, שכאשר אינטרסים כלכליים מעורבים, למערכת הביטחון יש אפשרות לקיים בדיקות להערכת מידת מסוכנותם של התושבים הפלסטינים. עורכי הדין חסן ג'בארין וסאוסן זהר מעדאלה טענו בדיון, כי חוק האזרחות הוא החוק הגזעני ביותר הקיים כיום בספר החוקים הישראלי, וכי אין לו אח ורע בשום מדינה דמוקרטית בעולם. "החוק מטיל מצור חברתי על בני המיעוט הערבי בישראל: מצד אחד הם לא יכולים לקיים חיי משפחה בישראל עם בני זוג השייכים לבני עמם או אומתם, ומצד שני הם עלולים לאבד את אזרחותם אם יבחרו לקיים חיי משפחה עם בני זוגם בארץ המוגדרת מדינת אויב". ג'נאא קעואר, תושבת נצרת, נכחה בדיון וסיפרה על המצוקות הקשות הנובעות מכך שבן זוגה הפלסטיני אינו יכול לקבל מעמד אזרחי בישראל. הוא נבדק על ידי רשויות הביטחון וניתן לו היתר שהייה בישראל. למרות זאת, בשל מעמדו האזרחי הזמני, הוא אינו מורשה לעבוד או לנהוג ואינו יכול להצטרף לאחת מקופות החולים. מקרה זה, כמו רבים אחרים, ממחיש כי התכלית הביטחונית לכאורה של החוק מוטלת בספק רב. עו"ד יותם בן הלל מהמוקד להגנת הפרט הצביע בדיון על כך שהחוק מפלה לרעה גם את ילדיהם של תושבי הקבע בירושלים המזרחית, מטעמים של דמוגרפיה ו"חיסכון" לאוצר המדינה; בניגוד לילדיהם של אזרחי ישראל יקבלו ילדי התושבים, אם עברו את גיל 14, רק היתרי שהייה, כפי שמקבלים תיירים. היתרים אלה אינם מקנים מעמד בישראל ואינם מאפשרים חברות בקופת חולים או זכויות סוציאליות אחרות. מסמכים משפטיים |