Warning: include(/newsletter/heb/newshead.html): failed to open stream: No such file or directory in /home/adalah/public_html/uploads/oldfiles/newsletter/heb/may05/5.php on line 17

Warning: include(): Failed opening '/newsletter/heb/newshead.html' for inclusion (include_path='.:/usr/lib/php:/usr/local/lib/php') in /home/adalah/public_html/uploads/oldfiles/newsletter/heb/may05/5.php on line 17

הירחון האלקטרוני של עדאלה
גליון מס' 13, מאי 2005

ערר נגד החלטת מח"ש בעניין הסירוב להעמיד לדין את השוטרים שירו למוות במנוח מורסי ג'באלי ופצעו את שיהאב ג'אבר

ביום 3.05.05 פנה ארגון עדאלה לפרקליט המדינה, מר ערן שנדר, בדרישה לבטל את החלטת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לסגור את תיק החקירה נגד השוטרים שירו למוות במורסי ג'באלי ופצעו את שיהאב ג'אבר, בעילת "העדר אשמה".

יצוין, כי ביום 22/07/03 סמוך לשעה 12:00 בצהריים יצא מורסי וחברו שיהאב מבית קפה בעיר טייבה לכיוון העיר, בחזרה הביתה. שניהם נסעו ברכב מסוג סובארו טנדר. שיהאב, אשר נהג ברכב, נכנס בטעות לכביש ומצא עצמו נוסע בניגוד לכיוון התנועה. משגילה את טעותו נכנס לנתיב צדדי והחל לעשות פרסה לכיוון העיר. בעודו עושה פרסה נעמד מולו ג'יפ משטרתי, ממנו ירדו שלושה אנשי משמר גבול, והחלו לירות לעבר הרכב בו נסע המנוח וחברו. כתוצאה מהירי נהרג מורסי ג'באלי ונפצע שיהאב ג'אבר מקליע שחדר לכתפו הימנית.

ביום 23/07/03, ובעקבות האירוע, פנה ארגון עדאלה, באמצעות עו"ד עביר בכר, ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, ואל מנהל מח"ש, הרצל שבירו, ודרש לפתוח בחקירה פלילית והשעיית השוטרים המעורבים בירי עד לסיום החקירה. אולם, ביום 6/03/05 החליטה מח"ש לסגור את תיק החקירה בעילת "העדר אשמה", והודיעה, בין היתר, כי הירי שבוצע לעבר הרכב ושכתוצאה ממנו נפגע ונהרג המנוח מורסי ונפצע שיהאב , היה מוצדק, ואינו מגבש עבירה פלילית.

עדי ראייה שהיו במרחק קצר ממקום האירוע העידו בפני מח"ש, כי הם ראו במו עיניהם כיצד נעמד פתאום ג'יפ משטרתי ממנו ירדו שלושה שוטרי משמר גבול, אשר החלו לירות לעבר מכונית הסובארו בה נסע המנוח וחברו. כל עדי הראיה, ובכללם שיהאב ג'אבר שנפצע מהירי, מסרו, כי קודם לירי הם לא שמעו אף קריאה, כריזה, קול של סירנה משטרתית או יריות באוויר, כאיתות לרכב הסובארו לעצור.

בניגוד לדברי עדי הראייה, השוטרים החשודים טענו בהודעותיהם בפני מח"ש, כי הם הזהירו את המנוח כמה פעמים בין אם ע"י מערכת כריזה, או הפעלת סירנה, או יריות באוויר, או צעקות. כמו כן, אישרו השוטרים בפני מח"ש, כי הם לא הרגישו סכנת חיים, והירי בוצע כיוון שתיאור הרכב בו נסע המנוח תאם תיאור רכב חשוד אחר שקיים חשש לגביו שחדר למדינה לביצוע פיגוע.

עו"ד עביר בכר טענה בערר, כי העמדת השוטרים לדין מתחייבת נוכח הסתירות שהתגלו בהודעותיהם לבין הממצאים האובייקטיבים בשטח. כך למשל, שלושת השוטרים החשודים טענו שהירי כוון תחילה לגלגלי הרכב. לעומת זאת, ממצאי זירת האירוע מוכיחים, כי רק שני חורים נמצאו בגלגלים לעומת למעלה מ-10 חורי חדירת קליעים, נמצאו בחלון הסמוך לראשו של המנוח ושל חברו שנהג ברכב. בנוסף, חוות הדעת הפתולוגית של גופתו של המנוח מראה, כי לפחות 9 קליעים חדרו לגופו, בכללם קליע אחד בראש שגרם למותו.

סתירות אחרות נמצאו, בין היתר, בדבריהם של השוטרים בעניין המרחק בינם לבין הרכב במהלך הירי. אחד השוטרים טען, כי המרחק היה מטר אחד, אחר טען מקסימום 12 מטרים והשלישי טען 25 מטרים.

בערר נטען, כי חרף אי הדיוקים והסתירות המהותיות בין דברי השוטרים, בינם לבין עצמם, ובין הממצאים האובייקטיביים בשטח לבין עדויותיהם, החליטה מח"ש לפטור אותם מכל אשמה ואחריות פלילית, לרבות הריגה, הריגה ברשלנות וחבלה חמורה.

ארגון עדאלה מדגיש, כי השוטרים אשר ירו לעבר הרכב, חרגו רבתי ממידת הזהירות והנהלים המחייבים אותם; לא ביצעו נוהל מעצר כדין ועשו שימוש בלתי חוקי בנשק ועל כן יש להעמידם לדין. אי העמדתם של השוטרים לדין רק תתרום להרג הבא של אזרחים בכלל, וערבים בפרט, על ידי אש כוחות המשטרה. מצב דברים זה מחייב בחינה של הראיות על-ידי בית המשפט, אשר הוא בלבד מוסמך להכריע בשאלת האחריות הפלילית.

 לפניה