בתגובה לפניית ארגון עדאלה מיום 27.9.2004 בעניין האפלייה בהקצאת קרקע חקלאית לזמן קצר במחוז הדרום, החליט מינהל מקרקעי ישראל, כי "יש מקום לשינוי נוהלי המינהל בקשר עם השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר". עוד נטען במכתב התגובה של המינהל, כי "במסגרת הנוהל החדש בכוונתנו להבהיר כי הקצאת הקרקע החקלאית המיועדת להשכרה לזמן קצר פתוחה לכלל הציבור, וכי בנוסף, תיוחד מכסת קרקע מסוימת, שהיקפה טרם נקבע, להשכרה לבדואים בלבד [...] כן בכוונתנו לגבש כללים וקריטריונים לפעולת ועדת ההחכרות שתפקידה לדון ולהחליט בבקשות להשכרת קרקע אשר תוגשנה."

כאמור, ארגון עדאלה פנה ביום 27.9.2004 למינהל מקרקעי ישראל בדרישה לבטל את נוהל מס' 21.02 ל"השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר לבדואים בנגב" אשר מגביל, באופן חורג וקיצוני, את המועמדות ו/או הזכאות להשכרת קרקע חקלאית לערבים בדואים בנגב. כן נדרש המינהל להחיל, כלפי האוכלוסייה הערבית, נהלים שווים בתנאיהם לאלה המונהגים כלפי שאר אזרחי המדינה.

מעיון בתנאי השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר, עולה כי קיימים שני נוהלי השכרה שונים. נוהל מס' 21.01 שהנו כללי, החל על כלל האוכלוסייה, ונוהל מיוחד 21.02 המיועד לאוכלוסייה הערבית בדואית בנגב. מהשוואת "מטרות ועקרונות" הנהלים הנ"ל, עולה שוני מהותי בין שני הנהלים המתבטא, בין היתר, בתנאי סף להשכרה לאוכלוסייה הערבית בדואית בנגב, אשר מגבילים, באופן חורג וקיצוני, את המועמדות ו/או הזכאות להשכרה לערבים בדואים בנגב. כך למשל, על כל מועמד ערבי בדואי להיות מתגורר מגורי קבע במחוז דרום ואינו בעלים או מחזיק, תוך תביעת בעלות, בקרקע במחוז דרום ששטחה מעל 50 דונם. הגבלה נוספת הוטלה על שטחה של יחידת קרקע להשכרה, שלא צריכה לעלות על 150 דונם. בנוסף, על המועמד לקיים את אחד התנאים להלן:

* גילו מעל 50;
* הוא בהליכי מעבר לאכלוס באזור מועדף;
* הוועדה להסדר הקרקע בפשרות בנגב הצפוני המליצה בכתב, להשכיר לו קרקע;
* משרד ממשלתי המליץ, בהמלצה מנומקת בכתב, להשכיר לו קרקע.

התנאים הנ"ל אינם נדרשים כלל ממגישי בקשות להשכרת קרקע חקלאית יהודיים בדרום, והם מוגבלים בתחולתם לתושבי הנגב הערביים בלבד.

עו"ד סוהאד בשארה טענה בפנייתה, כי תנאי ההשכרה הנ"ל הנם בלתי סבירים ומגבילים באופן קיצוני את זכותם של תושבי הנגב הערביים לשכור קרקע לשימושים חקלאיים ולעסוק בחקלאות, זאת אך ורק בשל מוצאם ו/או שיוכם הלאומי ו/או הדתי. עוד נטען, כי התנאים הנ"ל אינם רלוונטיים לנושא השכרת קרקע חקלאית ולא ברור כלל מדוע ראה מינהל מקרקעי ישראל לנכון לעשות זאת בנסיבות העניין. על כן, נטען, כי ההבדל בנהלים בעניין זה הנו מפלה כנגד תושבי הנגב הערביים ומונע מהם גישה שווה והזדמנות שווה לחלוקת משאבי קרקע חקלאית במחוז דרום.

בפניה הדגיש עדאלה , כי חוסר הסבירות הקיצוני של נוהל זה מקבל משנה תוקף לאור חשיבותו של המשאב שמנהל מינהל מקרקעי ישראל ומידת חיוניותו לכלל הציבור, בתור נאמן על נכס ציבורי זה. בנוסף, נטען, כי ההחלטה אף נוגדת את העקרונות הבסיסיים שהותוו על ידי בית המשפט העליון בכל הקשור לחלוקת קרקע על ידי מינהל מקרקעי ישראל ובראשם עקרון הצדק החלוקתי. שכן, המינהל מגביל באופן קיצוני ובלתי סביר, את נגישותם של תושבי בנגב הערביים לקרקע חקלאית ואת זכאותם לחלוקת קרקע זו.

בעקבות תגובת מינהל מקרקעי ישראל, פנתה עו"ד בשארה שוב למינהל בדרישה לדעת מתי ישונו הנוהלים ומתי ייכנסו הנוהלים החדשים לתוקף. בפנייה צויין, כי מן הראוי כי שינוי הנוהלים ייעשה באופן מיידי , נוכח הנזקים הרבים הנגרמים לאוכלוסייה הערבית, כתוצאה ממדיניות מפלה בהקצאת הקרקע החקלאית.

לפניית עדאלה

לתגובת מינהל מקרקעי ישראל

עריכת: אווה מוסא, דוברת עדאלה