ביום שלישי, 10.11.2004, דן בג"ץ (הרכב מורחב של שבעה שופטים) בעתירה שהגיש ארגון עדאלה בנוגע להחלטת הממשלה משנת 1998 בעניין סיווג הישובים לאזורי עדיפות לאומית. החלטת הממשלה סיווגה 553 יישובים כאזורי עדיפות א' בחינוך מתוכם ארבעה יישובים ערבים בלבד. הרכב השופטים מתחו ביקורת על החלטת הממשלה.

נציגות פרקליטות המדינה, עורכות הדין אורית קורן ודנה בריסקמן, טענו בדיון כי מפת אזורי העדיפות הלאומית באה לקדם את ערך ההתיישבות בפריפריה.

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, שישב בראש ההרכב המורחב של שבעה שופטים אמר בדיון, כי "על פני הדברים יש פה אפליה. הנטל המוטל על המדינה הוא נטל כבד מאוד. אם היו מזיזים את הקו על המפה אולי היו נכנסים כל כך הרבה יישובים ערביים שלא היה צורך במדיניות חדשה ולא היה צורך לשנות את המפה כולה".

השופט סלים ג'ובראן אמר בדיון, כי "הפריפריה כוללת גם יישובים ערביים. ואם הכוונה היא לתמוך בפריפריה, איך יכול להיות שבאים לפתח יישוב יהודי ולא מפתחים יישובים ערביים? זה מה שאני לא מבין. אפליה זועקת לשמיים, זה מביא לתסכול. השאלה אם הממשלה צריכה לדאוג לכל המגזרים, הרי יש מצוקת דיור נוראה גם במגזר הערבי".

השופט מישאל חשין מתח ביקורת גם הוא על פרקליטות המדינה. "אני רוצה להבין מה פירוש המושג 'חיזוק הפריפריה'. האם זה שווה ערך למושג 'ייהוד הגליל'? אני רוצה לומר - דברו אמת איש אל רעהו. יכול להיות שייהוד הגליל זה ערך כשר ולגיטימי, אולי לא - אבל דברו דבר לגופו. לא צריך להתבייש לומר את זה".

התמריצים וההטבות בחינוך ליישובי אזור עדיפות לאומית א' כוללים, בין היתר, 75% השתתפות בשכר הלימוד למורים, 100% השתתפות בהוצאות נסיעה ללימודים למורים, 80% השתתפות בשכר דירה למורים, תשלום חלקו של העובד בקרן השתלמות למורים, 100% השתתפות בהוצאות נסיעה למורים בשנת שבתון, פטור לשכ"ל בגני ילדים טרום חובה, השתתפות בדמי בחינות בגרות, מענק איזון מוגדל לרשויות המקומיות, הקצאת תוספת שעות לימוד לישובים באזור א' בהתאם לצרכים הפדגוגים, מימון מלא להתקנת מערכות מחשוב בבתי הספר באזור א' בכפוף לתכניות שיוגשו ועוד.

עו"ד חסן ג'בארין טען בדיון, כי שיטת סיווג היישובים לאזורי עדיפות לאומית המעניקה הטבות לפרט הינה פסולה ודינה בטלות משום שהיא לא נשענת על חקיקה ראשית. "ההחלטה המחלקת תמריצים, הטבות, מענקים ליחידים שהיא מטבעה פוגעת בזכויות יסוד וחוקתיות כמו השוויון והקניין, חייבת להישען על חקיקה ראשית של הכנסת", נטען.

עוד טען עו"ד ג'בארין, כי בחירת הישובים הנקודתיים לא התבססה על קריטריונים כתובים וברורים. כך למשל, כשהחילה הממשלה את השיקול הסוציו-אקונומי בבחירת היישובים, לא ניתן משקל כלשהו למצבם הסוציו-אקונומי של הישובים הערביים בישראל.

כמו כן, נטען, כי השיקול הגיאוגרפי שעליו נשען סיווג היישובים אינו ברור. כך למשל, היישובים היהודים מגדל העמק ונצרת עילית סווגו על פי ההחלטה משנת 1998 כאזורי עדיפות לאומית א' בחינוך, לעומת 11 היישובים הערבים הסמוכים והשכנים להם (נצרת, כפר עין מאהל, כפר רינה, כפר אכסאל, כפר דבוריה, כפר שבלי, יפיע, כפר כנא, משהד, טורען ועילוט) שלא זכו לסיווג זה, למרות קירבתם הגיאוגרפית ומצבם הסוציו-אקונומי הירוד.

בהקשר זה, דרש ארגון עדאלה בעתירה כי ישובים אלה יסווגו כאזורי עדיפות לאומית א' בחינוך. ובג"צ הוציא צו על תנאי גם בעניין זה.

יצויין, כי עדאלה הגיש את העתירה במאי 1998, בשם הארגון ובשמם של ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל, ועדת המעקב העליונה לענייני החינוך הערבי, נגד ראש הממשלה, בדרישה לבטל החלטת הממשלה מס' 3292 שאושררה על ידי הממשלה בשנת 1998.

במהלך הדיונים בעתירה, וביום 14.7.2002 התקבלה החלטת ממשלה מס' 2228 אשר עורכת שינויים מסוימים אך לא שורשיים בסיווג היישובים. החלטה זו לא ערכה שינויים כלשהם בשרטוט המפה עצמה ו/או בסיווג היישובים בתחום החינוך. אי לכך, נטען בעתירה, כי ההחלטה החדשה לא שינתה דבר במסכת העובדתית ובסוגיות המתעוררות בעתירה.

בדיון שהתקיים בעתירה ביום 2.12.2003, הציע נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק, להגיש עתירה חדשה שתתייחס לכלל ההתפתחויות, בכדי לגבש במסמך אחד את כל הטיעונים העובדתיים והמשפטיים. בהחלטת בית המשפט מאותו יום צוין, כי יוצא מייד עם הגשת העתירה החדשה צו על תנאי ולפיו על פרקליטות המדינה להשבי תוך 45 יום, מדוע לא תבוטל ההחלטה הנ"ל, לחלופין מדוע לא יוספו יישובים ערבים לרשימת איזורי עדיפות לאומית א' בחינוך, ומדוע לא יסווגו 11 ישובים ערבים שבאזור נצרת כאיזורי עדיפות א' בחינוך.

ביום 12.3.2004, הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למדינה להסביר מדוע לא להוסיף את שבעת היישובים הערבים הבדואים בנגב: רהט, לקייה, קסייפה, ערערה נגב, סגב שלום, חורה ותל שבע לרשימת היישובים המסווגים כאזורי עדיפות לאומית א' בתחום החינוך.

פרקליטות המדינה ציינה בתגובתה מחודש מרץ 2004, כי סיווג היישובים נשען על מדיניות לגיטימית של פיזור אוכליסין בישראל.

פסק הדין יינתן במועד אחר.

בג"צ 11163/03 ועדת המעקב העליונה לענייני ערבים ואח' נגד ראש הממשלה

לכתב העתירה

עריכת: אווה מוסא, דוברת עדאלה