| דבר המערכת |
|
בג"ץ קבע, כי ההוראה שאפשרה לצבא להשתמש בפלסטינים כמגינים אנושיים הינה בלתי חוקית בהיותה נוגדת את המשפט ההומניטארי הבינלאומי. במהלך הדיונים בפני בג"ץ הגשנו ראיות רבות שלא נסתרו ואשר הוכיחו, כי השימוש בהוראה זו גרם להריגתו של נדאל אבו מוחסן והעמיד את חייהם של פלסטינים רבים בסכנה ממשית. השאלה המשפטית המתעוררת הינה בדבר העמדתם לדין של האחראים לביצועה של הוראה בלתי חוקית זו. כידוע, המדיניות של רשויות אכיפת החוק כלפי פעילות החיילים ומפקדיהם בשטחים הכבושים היא של חסינות מענישה (impunity), למרות הקביעה המשפטית בדבר אי חוקיות התנהגות הצבא. כך למשל, על אף קביעותיו של בג"ץ בעניין איסור העינויים בחקירות השב"כ, לא הועמד לדין מי מהאחראים להריגת נחקרים או לגרימת חבלה גופנית ו/או נפשית לנחקרים. תביעות כספיות בגין הנזקים שנגרמו היוו את אפיק הפעולה המשפטי היחיד, אך גם אותו חסמה הכנסת על ידי תיקון חוק הנזיקים האזרחיים. מדיניות החסינות היא ההסבר לרציונל של דו"ח מח"ש האחרון, שסתר את קביעות ועדת אור. חלק מהמאמרים והפרשנויות בגיליון זה מתייחסים לאסטרטגיות החדשות המתחייבות לשם התמודדות עם מדיניות זו.
|
|
| פרשנות |
|
|
|
| Fellowship |
|
|
|
לתרום לארגון עדאלה נא ללחוץ כאן...
תודה מראש
|
|
|
|
Oak Human Rights Fellowship
