עדאלה: חקיקת "איסור צריכת פרסומי טרור" מבססת משטרת מחשבות

הצעת החוק הממשלתית שנמצא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, האוסרת על "צריכה שיטתית ומתמשכת" של פרסומי חמאס ודעא"ש, מנוגדת לעקרון יסוד של המשפט הפלילי לפיו "אין מענישים על דברים שבלב" ומייצרת עבירה שרירותית ועמומה

ב25.10.2023 העביר מרכז עדאלה אל ועדת הכנסת, ועדת החוקה ואל היועצת המשפטית לממשלה את התנגדותו להצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק המאבק בטרור, אשר יאסור צריכה של פרסומים  של ארגוני טרור, הכוללים בשלב זה את חמאס ודאע"ש. ההצעה, שהינה הוראת שעה למשך שנתיים, מוסיפה עבירה בחוק המאבק בטרור שדינה שנת מאסר על מי שעושה "צריכה שיטתית ומתמשכת" של פרסומי הארגונים שיש בהם משום קריאה לביצוע מעשה טרור, פרסומים שיש בהם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, ופרסומים שיש בהם תיעוד של ביצוע של מעשה טרור. זאת, בהחרגה של צריכה שנעשית באקראי או במה שהוגדר כצריכה שהיא "בתום לב או למטרה כשרה ובכלל זה העמדת מידע לציבור, מניעת עבירות או לצרכי מחקר". על פי ההצעה, שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת חוקה, יהיה רשאי להכריז על ארגונים נוספים שיכללו במסגרת סעיף זה בעתיד.

 

הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס׳ 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023

 

לקריאת הצעת החוק

 

במכתב שהועבר באמצעות עוה"ד מאיסאנה מוראני ממרכז עדאלה, נטען כי ההצעה סותרת עיקרון יסוד במשפט הפלילי לפיו "אין עונשין על דברים שבלב", לפיו לא ניתן להעניש אדם על התנהגות שאין לה ביטוי חיצוני וגלוי. זאת, במיוחד לנוכח דברי ההסבר של ההצעה מהם עולה כי היא מבקשת לאסור התנהגות גם מבלי "שבוצעה פעולת פרסום כלשהי, או מעשה הזדהות בפומבי, ומבלי שהצריכה נעשתה למטרה של הפצה או פרסום" ומחדדת כי מדובר ב"פעולה שנועדה להשפיע, או שסביר שתשפיע, אך ורק על האדם עצמו".

 

עוד נטען בפניית עדאלה, כי הצעת החוק היא שרירותית ועמומה שכן לא ברור מהי "צריכה אינטסיבית-שיטתית ומתמשכת" ולא ברור מהי פעולת הצריכה המדוברת. מרכז עדאלה גם הדגיש כי על מנת לאכוף את סעיף החוק המוצע, יידרשו פעולות ריגול ומעקב, ועל כן איתור החשודים בעבירה שכזו תוביל לפגיעה חמורה בזכות החוקתית לפרטיות שמאפיינת משטרים אפלים.

 

לקריאת המכתב

 

ממרכז עדאלה נמסר:

"הצעת חוק זו נועדה להעניק לרשויות האכיפה כלי חשוך ודכאני נוסף כדי לרדוף את מי שהמדינה מסמנת באורח שרירותי כאויב פנימי. מדובר בהסמכה של משטרת מחשבות של ממש, שמתווספת משטור השיח שכבר מתנהל באצטלה של מאבק בטרור. מובן גם כי מטרת הצעה וההחרגות הכלולות בה נועדו לוודא כי הנאשמים בעבירה זו יהיו אך ורק פלסטינים. מלבד העובדה שלא ניתן להבין מה בעצם החוק אוסר, ברור כי אכיפתו תוביל לפגיעה אנושה בזכות לפרטיות ותכונן כאן באופן סופי מדינת שב"כ."