English |  عربي

דוחות מיוחדים

חיפוש

 עם

המשרד הראשי:

סניף הנגב:

דואר אלקטרוני :

ביום 29/11/05 בית משפט השלום בבאר שבע הורה על מעצר בית במשך שלושה חודשים נוסף על העלאת סכום הערבות העצמית מסכום של 2500 ש"ח עד ל-10000 ש"ח, לששה מבין שמונת העצורים בעקבות אירועי כפר ביר אל משאש ואשר הוגש נגדם כתב אישום.

על שני העצורים הנותרים הטיל בית המשפט תשלום ערבות עצמית מוגדלת מזו שנקבעה בהתחלה וחייב כל אחד מהם תשלום של 5000 ש"ח במקום 2500 ש"ח.

יצוין כי עימותים התפתחו בין המשטרה אשר הגיעה לכפר הבלתי מוכר ביר אל משאש בכוחות מתוגברים לבין תושבי הכפר ביום שליש 15/11/05 כאשר המשטרה ליוותה את פקחי משרד הפנים שחילקו צווי הריסה לבני משפחת אבו סבית בעילת בנייה ללא רישיון.

המשטרה עקבה לחקירה ה כ42 אנשים לאחר שטענה כי אנשיה הותקפו בידי תושבי הכפר ולאחר חלוף מספר שעות שחררה את רוב העצורים והותירה כתשעה אנשים במעצר בכללם יו"ר המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב מר חוסיין א-רפאיעה שהואשם בידי המשטרה כי הסית התושבים. א-רפאיעה שוחרר יום למחרת אחרי ששופט בית משפט השלום בבאר שבע הורה על שחרורו בשל העדר ראיות המצביעות על ביצוע אותם עבירות שיוחסו לו.

החלטת השופט ניתנה במהלך דיון בבקשת הפרקליטות למעצר עד תום ההליכים אשר הגישה כבר ב 20/1105 נגד אותם עצורים בנוסך לעוד ארבעה אשר שוחררו כבר ביום ששי שעבר לאחר הערר שהגיש עו"ד מוראד א-סאנע מעדאלה בשמם לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

עו"ד מוראד א-סאנע מעדאלה ביחד עם עו"ד שפיק אבו האני הגישו ערר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום 17/11/05 ודרשו את שחרורם של ארבעה מהעצורים המחוזקים במעצר להמשך חקירה. הערר הוגש נגד החלטת בית משפט השלום בעיר מיום 16/11/05 שנענה לבקשת המשטרה והורה על הארכת מעצרם של שמונת העצורים למשך חמשה ימים. בית המשפט המחוזי קיבל את הערר והורה ביום 18/11/05 על שחרורם של הארבעה.

א-סאנע ואבו האני טענו בעררם, כי שופט בית משפט השלום טעה בהחלטתו כאשר קבע כי העצורים מהווים סכנה לביטחון הציבור, מאחר וההאשמות שמופנות נגדם ( תקיפת שוטרים) אין בה די כדי להאריך את מעצרם בחמשה ימים, במיוחד מאחר וניתן היה להחליף את המעצר בחלופות אחרות שאין בהם כדי להשביע על ההליך השיפוטי או המשך החקירה, כמו כן סוג העבירות, נסיבותיה, נוסף על נתוניהם האישיים, מוכיחות את אי סכנתם לביטחון הציבור. נוסף על כך שרוב הראיות נסמכות על צילומים ועדויות של שוטרים שנכחו במקום האירוע, ועל כן אין אפשרות לעצורים לשבש הליכי החקירה.

בדיון בערר ביום 18/11/05 טענו שני עורכי הדין כי אחד העצורים בן 47, אב לששה ילדים ללא עבר פלילי, נוסף על העדר ראיות הקושרות אותו באירועים המוזכרים, הימצאותו במקום היה חלק מעבודתו לצילום ותיעוד המתרחש לטובת המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, הותקף בידי השוטרים אשר הפילו אותו ארצה, החרימו את המצלמה שהייתה ברשותו ולאחר מכן עצרוהו.

ב20/11/05 הגישה הפרקליטות לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים נגד השמונה. אך בית המשפט החליט ב 23/11/05 לא להיענות לבקשת הפרקליטות והורה על שחרורם של ארבעת העצורים הנותרים לאלתר.