| דבר המערכת
|
|
השוויון האזרחי והמדינה היהודית
|
| בשנת 1998 הגשנו לבג"ץ עתירה, בשם ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים וועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, נגד מדיניות סיווג היישובים לאזורי עדיפות לאומית. בפברואר 2006, לאחר דיונים שנמשכו שמונה שנים, קבע בג"ץ בהרכב של שבעה שופטים, כי סיווג זה בתחום החינוך מפלה באופן קיצוני ביותר את היישובים הערביים. יותר מ-550 יישובים יהודיים סווגו כאזורי עדיפות א', לעומת ארבעה כפרים ערביים קטנים. כידוע, יישובים המקבלים סיווג כזה נהנים מהטבות חברתיות-כלכליות מקיפות ביותר. בג"ץ קבע גם, כי יש לקיים את פסק-הדין עד מרס 2007. למרות זאת, משרד החינוך ביקש לאחרונה ארכה של ארבע עד חמש שנים לביצועו המלא של פסק-הדין. המשרד טען כי ביצוע פסק-הדין בשנת 2007 יפגע ביישובים היהודיים ובעיקר במורים, שנהנו מההטבות במשך תקופה ארוכה. בג"ץ אמנם הביע הסתייגות מאי ביצוע פסק-הדין, אך נכנע מיידית לבקשת משרד החינוך והעניק לו ארכה לשנה נוספת, על מנת לא לפגוע ביישובים היהודיים. השופטים קבעו גם, כי ידונו בתקופת הביצוע של פסק-הדין בהמשך. למעשה, בג"ץ לא רק קיבל בנקל את הפגיעה ביוקרתו המוסדית במקרה זה, אלא אף התעלם מהמשך הפגיעה הבלתי חוקית באינטרס הלגיטימי של היישובים והמורים הערביים. רבים באקדמיה הישראלית טוענים כי ישראל, כמדינה "יהודית דמוקרטית", מעניקה העדפות ליהודים אך ורק במישור הלאומי ואילו בענייני השוויון האזרחי היא מקיימת, ולו באופן רשמי, שוויון מלא בין כל אזרחיה. סוגיית אזורי העדיפות הלאומית מעידה שוב, כי במדינה היהודית עקרון שלטון החוק נתחם על בסיס לאומי גם במישורים האזרחיים. פשוט כי העליונות האתנית אינה ניתנת לחלוקה על בסיס אזרחי/לאומי.
|
|
| דו"ח שנתי |
|
|
|
| כנס |
|
|
|
| דו"ח חדש |
|
|
|
|
|
תקציר דו"ח פעילות שנתי של עדאלה, 2006
נפתחה ההרשמה לכנס השנתי לסטודנטים ערבים למשפטים
האגודה הערבית לזכויות אדם מפרסמת: "חיים בשוליים"
ישראל ותרבות ההתחמקות מעונש
לקראת דה-פטישיזציה ל-1967: מחשבות ראשוניות על הסובייקט ועל המוחשי