|
|
| דברי פתיחה
|
|
| זכות
השיבה והחוקה הדמוקרטית |
|
ניסוחה
של חוקה הוא הליך אינטלקטואלי, שבאמצעותו המנסחים מבקשים לקבוע את העתיד
המדומיין של החברה. "החוקה הדמוקרטית" מטעם עדאלה מתייחסת למדינה מדומיינת
בתחום הקו הירוק כמדינה דמוקרטית דו-לאומית ורב-תרבותית. חוקה זו רואה
בזכות השיבה, בראש ובראשונה, זכות המבססת חובה בינלאומית שאינה מותנית
בחוקיה של מדינת ישראל. לכן המבוא שלה שם דגש על זכות השיבה לפי החלטת
האו"ם מס' 194. האם, בכל זאת, ניתן לעגן זכות זו בסעיפיה הפנימיים של
החוקה? סעיף 39 של "החוקה הדמוקרטית", העוסק בהשבת הקניין הפרטי, קובע:
"כל אדם שהופקעה אדמתו יהיה זכאי להשבת קניינו ולפיצוי בגין התקופה שחופש
קניינו נשלל ממנו". הזכות שמורה לא רק "לכל אזרח או תושב", אלא מתייחסת
במכוון ל"כל אדם", כך שהיא תחול הן על כל הפליטים הפלסטינים והן על כל
הערבים שאינם פלסטינים (סורים, לבנונים ומצרים), שישראל הפקיעה את קניינם
ב-1948. נוסח זה נועד גם להדגיש את הצד האינדיווידואלי של זכות השיבה. האם
כל הפליטים הפלסטינים מעוניינים להיות אזרחים במדינה מדומיינת זו? סעיף
15, שהוא החשוב ביותר בחוקה זו, קובע: "חוקי האזרחות וההגירה יושתתו על
עקרון איסור ההפליה". האזרחות על פי "החוקה הדמוקרטית" מוענקת על בסיס
טריטוריאלי: "לכל מי שנולד בשטח מדינת ישראל להורה שאף הוא נולד בשטח
מדינת ישראל... לכל מי שנולד להורה שהוא אזרח מדינת ישראל... לבן זוג של
אזרח מדינת ישראל..." למעשה, סעיף זה מאפשר הענקת אזרחות לכל פליט
פלסטיני, בהגדירו אזרח כל מי שנולד בשטח שאותו מגדירה החוקה שטחה של
המדינה המדומיינת, כלומר גבולות 1967, מצד אחד. מהצד האחר, הוא גם מבטל את
הפריבילגיה הבלעדית של היהודים בנושאי הגירה.
|
|
| מאמרים
ופרשנות |
|
|
|
|
|
|
|
| המשרד
החדש של עדאלה בחיפה |
|
|
|
| יפו
94, ת.ד. 8921, חיפה 31090 |
|
|
|
