ארגונים עתרו לבג"ץ בדרישה לפתרונות בידוד לנשים בדואיות במסגרת המאבק בנגיף קורונה

בכפרים הלא מוכרים בנגב נשים בדואיות אינן נהנות מתנאים שמאפשרים בידוד הולם בבתיהן או ביישוב בכלל; נורמות חברתיות מונעות מהן למלא אחר המלצות רשויות המדינה ולשהות בבידוד בבתי מלון מרוחקים.

עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, עם יותר מעשרה ארגוני זכויות נשים ובדואים, הגיש עתירה לבית המשפט העליון בדרישה לתנאי בידוד הולמים לתושבות הבדואיות  של הכפרים הלא מוכרים החולות בקורונה..

 

עו”ד מאיסאנה מוראני ממרכז עדאלה הגישה את העתירה ב-21 במאי 2020 בשם שמונה ארגוני זכויות נשים, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, פורום דו קיום לשוויון אזרחי בנגב והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי נגד משרדי הפנים והבריאות ורשויות מדינה אחרות, בקריאה לממש את המלצות משרד הבריאות לבלימת מגפת קורונה.

 

העותרים דורשים מבני ארעי יבילים לצורך בידוד בשניים מהכפרים הלא מוכרים – אל זרנוג המונה 5000 תושבים ואל זערורה שלו 2600 תושבים, ותוכנית שתענה על צורכי הכפרים הלא מוכרים שאוכלוסייתם הכוללת מונה יותר מ-70,000 תושבים.

 

בעתירה נטען כי:

 

1. לנשים אין תנאים לקיים בידוד בבתיהן;

2. נורמות חברתיות מונעות מהן להיענות להצעת המדינה לעבור לתקופת הבידוד לבתי מלון מחוץ לכפריהן;

3. אין חלופות בידוד הולמות בשטח הכפרים.

 

בהעדר אפשרויות בידוד, הנשים ומשפחותיהן נותרים חסרי מגן מפני התפשטות הנגיף.

 

העובדה שהרשויות בישראל לא השכילו לספק מרכזי בידוד הולמים מפרה את הזכויות החוקתיות של הנשים לחיים ולבריאות. על המדינה מוטלת חובה סטטוטורית לשוויוניות בהקצאת שירותי רפואה מונעת, שבמקרה שלפנינו פירושה נקיטת צעדים מיוחדים שיענו על צרכיה הספציפיים של תת-הקבוצה הזאת.

 

לעתירה צורפו שני תצהירי מומחים – של ד"ר ראויה אבורביעה ביחס לזכויות הנשים הבדואיות ושל העובדת הסוציאלית לין הוארי שראיינה 67 מנשות הכפרים הלא מוכרים כדי לעמוד על הצרכים המיוחדים להן.

 

מדברי ד"ר ראויה אבורביעה בתצהירה:

 

"נשים בדואיות סובלות מהמגבלות שמטילה עליהן חברה פטריארכאלית שבטית בשם התרבות, המסורת והדת, שבפועל מעניקות עליונות לגברים. ההגבלות נוגעות לכל תחומי החיים ומצמצמות את חירותן של נשים ואת החופש ממנו הן נהנות, אפילו בנושאים הקשורים בגופן ובבריאותן... זוהי המציאות הרווחת בחברה הבדואית בכלל... הגבלות חברתיות אלה משפיעות, בין היתר, על אפשרות האשה לצאת את הכפר, ולעתים אפילו את ביתה, ויכולה לקבוע אף את משך השהות מחוץ לכפר ולבית המותרת לה".

 

מתוך דבריה של העובדת הסוציאלית לין הוארי בתצהירה:

 

"מהיכרותי עם המציאות בכפרים הלא מוכרים באופן כללי, כל יציאה מהכפר – אפילו ליישוב סמוך – אינה עניין של מה בכך. יציאה כזאת מחייבת נגישות לכלי רכב ונכונות של גבר מהמשפחה המיידית ללוות את הנוסעת. המסע הפיסי גם הוא אינו פשוט לאור העובדה שהכבישים אינם סלולים לגמרי ואין תעבורה המחברת בין הכפרים לכבישים הראשיים".

 

לקריאת העתירה

 

בג"ץ 3301/20, עדאלה ואחרים נ' משרד הפנים ואחרים