ההנהגה הערבית עתרה לבג"ץ נגד החוק שמסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לפטר מורים על רקע "תמיכה בטרור"

היום (ג' 17.12) הגיש מרכז עדאלה עתירה לבג"ץ בשמו ובשם ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי בישראל, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל, ועד ההורים הארצי בחברה הערבית בישראל, סיעת חד"ש בהסתדרות המורים וחבר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל), נגד החוק שמסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לפטר עובדי הוראה בהליך מנהלי הוראה על רקע "תמיכה בטרור". החוק שעבר בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת ב-4.11.2024, קובע כי מנכ"ל המשרד רשאי להורות על פיטורי מורים, השעייתם, או לשלול רישיונם לעסוק בהוראה, אם שוכנע כי עובד ההוראה הזדהה עם מעשה או עם ארגון טרור או הביע תמיכה בהם וכן לשלול תקציב ממוסד חינוכי אם "אם הוכח להנחת דעתו כי במוסד מתקיימים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור או תמיכה בהם שהנהלת מוסד החינוך ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם" . זאת, מבלי להבנות ולו באופן מינימלי ביותר את שיקול הדעת טרם הפעלת הסמכויות הללו.

חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024. לקריאת נוסח החוק: https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5143049.pdf 

בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד סלאם ארשייד ממרכז עדאלה, נטען שעל רקע הרדיפה של מאות רבות של אזרחים ערבים בידי רשויות השלטון וגופים ציבוריים ופרטיים רבים אחרים מאז השבעה באוקטובר, עליהם הופעלו סנקציות שונות בגין הבעת דעות שלא נמצא בהם כל פסול, לא ניתן להתעלם ממטרתו הגזענית של החוק. הותרה מכוונת של העילות הקבועות בחוק עמומות, והסירוב להכליל בהם גם עילות של הסתה לאלימות או הסתה לגזענות, מלמדת כי החוק נועד להעניק לגורם מנהלי ופוליטי סמכויות נרחבות ושיקול דעת בלתי מוגבל,לפעול נגד מורים ערבים על רקע התבטאויות שחורגות מן הקונצנזוס ולהגביל את חופש הביטוי שלהם. כל זאת, תוך חריגה מעיקרון הפרדת הרשויות, שכן בסמכות הנתונה למשרד החינוך מכוח החוק לפגוע בחופש הביטוי ובחופש העיסוק של המורים, כרוכה הכרעה בשאלה משפטית אם המורים עברו עבירה פלילית, אף אם לא הוגש נגדם כתב אישום בגין העבירות הללו. עוד נטען בעתירה, כי צינון השיח בנושאים לאומיים במרחב הלימודי וההימנעות מעיסוק בסוגיות פוליטיות הנגרמת כתוצאה מהחוק, פוגעים בזכות התלמידים לשוויון בחינוך, ומובילה לפגיעה בפיתוח החשיבה הביקורתית שלהם.נוסף על כך, הטלת סנקציות על מוסדות חינוך מהווה ענישה קולקטיבית פסולה המכוונת כלפי בתי ספר ערביים. לנוכח כל האמור, העותרים מבקשים כי בית בג"ץ יורה על בטלותו המלאה של החוק, בשל פגיעתו בזכויות יסוד חוקתיות בניגוד לתנאי פסקת ההגבלה, בהיותו נועד לתכלית בלתי ראויה שהיא גזענית באופן מוצהר, ובהיותו בלתי מידתי מושם שהוא מעניק סמכות ושיקול דעת לגורם מנהלי להטיל סנקציות שרירותיות בנושא שלשמו קיימים אמצעים בדין הפלילי.

בג"ץ 44936-12-24 ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי בישראל נ. כנסת ישראל. >> לקריאת העתירה: https://www.adalah.org/uploads/uploads/HCJ_44936-12-24_petition.pdf   

עו"ד סלאם ארשייד ממרכז עדאלה מסרה:
"מדובר בחוק קיצוני ביותר שנועד בראש ובראשונה לאיים על כל עובדי מערכת החינוך בחברה הערבית שעליהם  להימנע באופן מוחלט מעיסוק בסוגיות אקטואליות אם רצונם להימנע מפיטורין כתוצאה מרדיפה פוליטית בלתי עניינית מן הסוג שראינו במוסדות להשכלה גבוהה ובמקומות עבודה שונים מאז תחילת המלחמה. על בית המשפט העליון להורות על ביטול חוק זה שהופך את  המערכת השלטונית לבית דין שדה שמונהג על ידי גורמים פוליטיים".

ד"ר סמאח אלח'טיב-איוב מנכ"לית ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי מסרה:
"חוק זה נועד להנציח את תרבות הדיכוי וההפחדה לכל קול ביקורתי ומהווה חלק ממסכת שלמה ושיטתית להכנעת החברה בכלל והחברה הערבית בפרט תוך משטור מחשבותיהם באשר הן".