עדאלה: בית המשפט הורה להשיב את הסעות בתי ספר לתלמידי הכפר ביר הדאג' בנגב

לחצו כאן לקריאת פסק הדין (בעברית)

כפר ביר הדאג' הוא כפר בדואי מוכר, המונה למעלה מ-5,000 תושבים. עם זאת, בדומה לרבות מהיישובים הבדואיים בנגב, הכפר סובל מהגבלות תכנוניות חמורות, כאשר חלק גדול מהקהילה מתגורר בבתים שממוקמים מחוץ ל-"קו הכחול" שהוגדר על ידי המדינה. תושבים אלו מודרים משירותים בסיסיים כגון כבישים, חשמל, מים ואיסוף פסולת – תנאים שהמדינה עושה בהם שימוש כדי להצדיק שלילת זכויות נוספות, דוגמת שלילת הסעות תלמידים לבתי הספר.

משרד החינוך הפסיק, עם תחילת שנת הלימודים תשפ"ה (2024–2025), את שירותי ההסעות ל-50 תלמידים ותלמידות בגילאי 3 ועד כיתה י"ב, למרות שרבים מהם מתגוררים במרחק העולה על שני קילומטרים ממוסדות החינוך – מרחק העולה על הסף שנקבע בהנחיות משרד החינוך לזכאות להסעה.

במהלך הדיונים בבית המשפט, חשף משרד החינוך כי ישנם עוד כ-2,500 ילדים בכפרים בדואיים נוספים המתגוררים במרחק של פחות משני קילומטרים מבתי הספר שלהם, ואינם מקבלים שירותי הסעה – למרות שהם חיים בתנאים הדומים לאלו שבכפר ביר הדאג'.

למעלה משני עשורים סופקו שירותי הסעות לתלמידים בכפר ביר הדאג', לרבות לתלמידים המתגוררים מחוץ לתחום התכנון המוכר ("הקו הכחול"). ההפסקה הפתאומית של ההסעות בתחילת שנת הלימודים הנוכחית התבצעה ללא כל הודעה מוקדמת או הסבר רשמי מטעם המשרד.

בתגובה להחלטה על הפסקת שירותי ההסעות, פנתה עו"ד סלאם ארשייד בשם מרכז עדאלה לרשויות הרלוונטיות – המקומיות והממשלתיות – בדרישה לחדש את שירותי ההסעות לתלמידי כפר ביר הדאג'. משהפניות לא נענו, הגישה עתירה מנהלית לבית המשפט, בטענה כי ההחלטה מתעלמת באופן בוטה משיקולים מהותיים הנוגעים לתנאי החיים בכפר. מנגד, טען משרד החינוך כי התלמידים המתגוררים בתוך "הקו הכחול" אינם עומדים בקריטריונים לזכאות לשירותי הסעה. ואולם, מרכז עדאלה הדגיש כי המשרד מתעלם ממספר גורמים קריטיים, בהם: היעדר דרכים סלולות, היעדר מדרכות ורמזורים, נוכחות כלבים משוטטים, תנאי שטח קשים ומסוכנים, ותנאי מזג אוויר קיצוניים – אשר הופכים את ההליכה לבית הספר למסוכנת ואף בלתי אפשרית עבור חלק מהילדים.

במהלך הדיון בעתירה, שהתקיים ב-9 בינואר וב-7 באפריל 2025, הגיש מרכז עדאלה ראיות המוכיחות כי רבים  מהתלמידים מתגוררים במרחק העולה על שני קילומטרים – בניגוד לטענות משרד החינוך – וכן כי דרכי הגישה למסגרות החינוך מסוכנות ואינן ראויות.

ב-21/05/2025 קבע בית המשפט  בפסק הדין כי ביטול ההסעות לתלמידי ביר הדאג' ללא החלטה מנהלית מנומקת מהווה פגיעה חמורה בזכות הילדים לגישה סדירה למוסדות החינוך, ובזכותם החוקתית לחינוך – במיוחד בהיעדר אמצעים חלופיים או דרכי גישה בטוחות למוסדות הלימוד.

בנוסף לכך, הדגיש בית המשפט כי משרד החינוך לא הציג כל החלטה מנהלית פורמלית או נימוקים מוצדקים בעת ביטול ההסעות, וכי מדובר בהפרה בוטה של חובותיהם המנהליות. עוד חזר בית המשפט על טענת עו"ד ארשייד, לפיה מרחק בלבד אינו יכול לשמש קריטריון בלעדי לזכאות להסעה. במקרים כמו ביר הדאג', בהם אין תשתיות מינימליות והתנאים אינם מאפשרים הליכה בטוחה – על המדינה להתחשב גם בתנאי הדרך והסיכון הבטיחותי, גם כאשר המרחק קטן משני קילומטרים.

לבסוף, הורה בית המשפט למשרד החינוך להשיב את מערך ההסעות לתלמידי ביר הדאג' החל משנת הלימודים הבאה (תשפ"ו), וכן לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך של 20,000 ש"ח.

עו"ד סלאם ארשייד ממרכז עדאלה מסר:

"החלטת משרד החינוך לבטל את ההסעות לבתי הספר משקפת מדיניות רחבה יותר של אפליה שיטתית כלפי הקהילות הבדואיות. הילדים נענשים על כך שהם חיים באזורים שהמדינה מסרבת לתכנן או לספק להם שירותים. מקרה זה אילץ את המדינה לחזור בה מצעד מזיק אחד, אשר מהווה חלק מתבנית רחבה של מדיניות המבוססת על הדרה, נישול ועקירה  בכפייה. החשיבות של פסק הדין נעוצה בכך שהוא קובע שהמדינה אינה יכולה להחיל קריטריונים טכניים – כמו מרחק – באופן נוקשה, מבלי להתחשב בתנאים הממשיים בשטח. פסק הדין מדגיש את חובתה של המדינה להבטיח באופן מהותי את הזכות לחינוך, במיוחד במקומות בהם מדיניותה היא זו שיצרה סביבה של סכנה והדרה."