איימן עודה עומד בפני רדיפה פוליטית בכנסת – ועדאלה מוביל את ההגנה

במהלך הדיון הסוער, הטיחו חברי כנסת מן הימין כלפי ח"כ עודה, דברי שטנה בוטים וגזעניים שעלו כדי קריאות להוצאתו של ח"כ עודה וחברי כנסת אחרים מהסיעות הערביות להורג. בפתח הישיבה, הסביר יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ (ליכוד) כי היא מתקיימת חרף ההכרזה על מצב חירום בעורף והנחיית יו"ר הכנסת לקיים אך ורק ישיבות חיוניות, מום שעניינה בוער לנוכח המצב המלחמתי: "בזמן שהחיילים נלחמים בשבע חזיתות, צריך לפנות את החזית השמינית – ואיימן עודה הוא החזית השמינית שלנו… הוא עובד כל הזמן כדי להחליש את מדינת ישראל, להכפיש אותה, לערער אותה ולחזק את אויביה."

חברי כנסת נוספים קראו במהלך הישיבה לעברו של ח"כ עודה וחברי כנסת ערבים אחרים שנכחו בישיבה קריאות שונות כגון "תמשיך לצעוק מהכלא", "כולכם צריכים ללכת לעזה." והאשימו את עודה בקידום "אידיאולוגיה פלסטינית אלימה", וכינו אותו "אויב מבפנים".

כאשר ח"כ עודה חזר על דבריו שלפיהם הצבא הישראלי מבצע ברצועת עזה פשעים נגד האנושות– הצהרה שבגינה ננקטו נגדו אתמול סנקציות בהחלטת ועדת האתיקה – איים עליו כץ: "אם תמשיך להכפיש את חיילי צה"ל, לא תוכל לדבר כאן."

חברי וועדה מהימין מחו במהלך הדיון   נגד הנחיית היועצת המשפטית של הכנסת, שקבעה כי ניתן לדון אך ורק בהתבטאות אחת – הציוץ של עודה מינואר, שהתייחס לעסקת חילופי השבויים בין ישראל לחמאס. כך גם,חברי כנסת שונים, הפנו להתבטאויות שונות של עודה, ובהם גם כאלה שקדמו לתחילת הקדנציה הנוכחית בכנסת, שכבר נדונו בבקשות לפסילת מועמדותו אשר לא אושרו.  

בקשת ההדחה נתמכה על ראיה בודדת, שהיא פרסום של ח"כ עודה מיום 19.1.2025, שבירך על תחילת יישום ההסכם שאישרה ממשלת ישראל עם ארגון חמאס, בו אמר : "שמח על שחרור החטופים והאסירים. מפה חייבים לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש. כולנו נולדנו בני חורין". בדיון, עמד ח"כ עודה עמד מאחורי הפרסום וטען כי הוא מייצג את השקפתו האוניברסאלית בדבר שוויון בין שני העמים, וציין כי לא יהסס להביע שמחה ביתר שאת כאשר תושלם עסקה לשחרור החטופים וכשתסתיים המלחמה.

מנכ" מרכז עדאלה, ד"ר  חסן ג'בארין, המייצג את ח"כ עודה בהליך, הצביע כי סירובם של חברי הוועדה לנהל דיון בהתאם להנחיית היועצת המשפטית של הכנסת, פוגעת בתקינות ההליך באופן היורד לשורשו והופכת אותו לפסל מעיקרו.. לעניין פרסומו של ח"כ עודה, טען ד"ר ג'בארין כי הינם לגיטימיים ואינם מקימים עילה כלשהי להדחתו, ובפרט תמיכה במאבק מזויון של ארגון טרור או מדינת אויב נגד מדינת ישראל. עוד הרחיב, כי ההתבטאות איננה צולחת את המבחנים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון, הן ביחס לתוכן הפרסום והן ביחס לעוצמת הראיות הנדרשות לשם הפסקת כהונתו של חבר כנסת, ועל כן על הוועדה לדחות את הבקשה.  

המסגרת המשפטית האמורה הובהרה זה מכבר לחברי הכנסת, וההחלטה להמשיך ולקדם את בקשת ההדחה למרות שאינה עומדת באמות המידה הרלוונטיות,  מלמדת על מניעיה הפסולים. הללו קיבלו חיזוק מן האופי הגזעני והמסית של התנהלות הדיון, שהצביעו באופן חד משמעי כי מטרתו היתה להעמיק את הדה-לגיטימציה של הייצוג הפוליטי של האזרחים הפלסטינים, והשמעת עמדות ביקורתיות נגד הכיבוש ופשעי המלחמה שמבצעת ישראל.

הליך ההדחה שנפתח נגד ח"כ איימן עודה החל בעקבות בקשה שהגיש ביום —---   ח"כ אביחי בוארון (ליכוד), שאליה צורפו חתימות של 70 חברי כנסת כדרישת החוק. על אף שבקשתו של ח"כ בוארון הוגשה בעקבות דברים שאמר ח"כ עודה בנאום שנשא בהפגנה בחיפה נגד המלחמה בעזה, השיג ח"כ בוארון את החתימות הדרושות רק על בקשה אחרת שמתוארכת ל-20.1.2025 שכללה אך ורק פרסום של חבר הכנסת איימן עודה בו בירך על יישום של העסקה שנחתה בין ישראל לארגון חמאס שכללה שחרור של חטופים ישראלים ופלסטינים שנכלאו בישראל.  בתגובה לכך, פנה מרכז עדאלה ב-12 ביוני 2025 ליו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ, בדרישה לבטל את הדיון. בפנייה, שנשלחה בשם ח"כ עודה על ידי עו"ד ד"ר חסן ג'בארין, נטען כי הבקשה איננה עומדת בדרישות ההליך הפרוצדורלי והמהותי של חוק יסוד: הכנסת, ומהווה שימוש פסול ובלתי חוקי בהליך הדחה על רקע פוליטי סלקטיבי.

בעקבות פנייה זו, הבהירה היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפק, לח"כ בוארון, כי ועדת הכנסת לא תוכל לדון בכל הטענות העובדתיות והמשפטיות החדשות שצירף אל הבקשה הישנה, אלא רק בבקשתו המקורית, אלא אם יחתים 70 חברי כנסת על בקשה חדשה. ואולם, למרות זאת בחר ח"כ בוארון להמשיך ולקדם את הבקשה שעניינה הפרסום של ח"כ בחודש ינואר.

כלי פרלמנטרי ממוקד להדרת חברי כנסת ערבים

ההליך להפסקת כהונתו של חבר כנסת, מתקיים מכח ההסמכה שניתנה לכנסת  "חוק ההדחה" – תיקון מספר 44 לחוק יסוד: הכנסת, שאושר בשנת 2016. לפי החוק, ניתן להדיח חבר כנסת מכהן אם לאחר שהכנסת החלה את כהונתה, בדבריו או במעשיו התקיימה אחת משתי עילות: הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור או של מדינת אויב נגד מדינת ישראל. פתיחת ההליך דורשת בקשה חתומה בידי 70 חברי כנסת לפחות, מתוכם לפחות 10 מהאופוזיציה, והמשך ההליך מותנה באישור ועדת הכנסת ברוב של שלושה רבעים מחבריה, ולאחר מכן אישור מליאת הכנסת ברוב של 90 ח"כים מתוך 120. על החלטת הדחה רשאי חבר הכנסת לערער לבית המשפט העליון.

בעת חקיקת החוק, עתרו עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בישראל לבג"ץ בדרישה לבטלו, בטענה שמדובר בכלי אידיאולוגי שמיועד להדיר חברי כנסת ערבים על רקע עמדותיהם הפוליטיות. בג"ץ דחה את העתירה במאי 2018 פה אחד – מה שנתפס על ידי עדאלה ככישלון חמור של מערכת המשפט בהגנה על זכויות המיעוט, וכהכפפה מוחלטת לרצון הרוב הדורסני.

פוסט אחד והליך חקיקתי שנועד להדיר קבוצה שלמה

הבקשה להדחת ח"כ עודה מבוססת על פוסט אחד בלבד, בו הביע את עמדתו על עסקת חילופי השבויים, וקרא לסיום הכיבוש לשני העמים. מדובר בדברים שנאמרו במסגרת חופש הביטוי הפוליטי, המוגן חוקתית – והניסיון להשתמש בהם לצורך הדחה מחזק את החשש שהחוק נועד לדכא התנגדות פוליטית לגיטימית מצד חברי הכנסת הערבים.

ניסיון לשלול את הלגיטימציה של הייצוג הפוליטי הערבי

מרכז עדאלה מדגיש כי חוק ההדחה הוא חוק בלתי לגיטימי במהותו, ויש לבטלו. החוק מאפשר הדחת חבר כנסת נבחר ללא הליך הוגן וללא פיקוח שיפוטי אפקטיבי, ובכוחו של רוב פוליטי מזדמן שמופעל נגד מתנגדי הקונצנזוס. מצב כזה שוחק את עקרון הפרדת הרשויות והופך את הכנסת מכלי ייצוג לבמה לענישה פוליטית.

למרות זאת, גם במסגרת החוק הקיים – הבקשה נגד ח"כ עודה לוקה בחסר ואינה עומדת בתנאים הבסיסיים שנקבעו בחוק ובפסיקת בית המשפט העליון. זאת, הן בהיבט המהותי והן ברף הראייתי הנדרש לשם ביסוס העילה להדחה. מדובר בהליך – פסול העושה שימוש לרעה בסמכות הכנסת  י לצרכים פוליטיים ולהשתקת ביקורת והוא מעיד על אופיו של חוק ההדחה שמתנגש חזיתית עם עקרונות דמוקרטיים בסיסיים.

עדאלה מדגיש כי אין הוא נדרש להגן על הלגיטימיות של הפרסום במסגרת דיון ענייני,, אלא שהייצוג המשפטי של חבר הכנסת עודה הוא חלק מאבק על הלגיטימציה של הזהות והנוכחות הפוליטית הפלסטינית בישראל. החוק נועד לאפשר לרוב להשתיק מיעוט, והניסיון להפעילו במקרה זה מלמד על כך בבירור. , מרכז עדאלה קורא לביטול מיידי של הדיון בוועדת הכנסת, ולביטולו המלא של חוק ההדחה, שהינו כלי חריג וקיצוני, שנועד לפגוע בזכות החוקתית של האזרחים הפלסטינים לבחור ולהיבחר,ומבקש לשלול מהם את הזכות לייצוג שווה בזירה הפוליטית.