מחר, יום שני 30.06.2025 בשעה 15:30 | בית משפט השלום בנצרת הכרעת דין במשפטו של שייח' כמאל ח'טיב
בפוסט הראשון פורסם בפייסבוק ביום 19.4.2021 גינה שייח' ח'טיב את האלימות המשטרתית נגד פעילים חברתיים ופוליטיים, בעקבות אירוע שבו נפגעו באותו ערב דמויות מוכרות מההנהגה המקומית בעיר יפו.
הפוסט השני פורסם בפייסבוק ביום 25.4.2021 וכלל ניתוח היסטורי-פוליטי שבו הזהיר ח'טיב כי ההסתה הגוברת, ההפרות השיטתיות של זכויות הפלסטינים והפלישות החוזרות ונשנות למסגד אל-אקצ'א – עלולות ליצור אווירה שמזכירה את מאורעות תרפ"ט (1929) שבהן נהרגו ערבים ויהודים בעקבות מתחים הובערו על ידי גורמים קיצוניים. ח'טיב הטיל את האחריות להכשרת הקרקע לחזרה על תרחיש אלים כזה על הממסד הישראלי, והתריע מפני ההשלכות הקטסטרופליות של תרחיש זה.
כתב האישום כלל גם נאום שנשא ח'טיב באירוע של ועדת המעקב ב-11.5.2021, בה בירך את המתפללים שהגיעו למסגד אל-אקצ'א כדי לשהות ולהתפלל שם – בניסיון להגן עליו מפני פלישות של המשטרה והמתנחלים – ושיבח את מאמציהם ועמידתם.
לטענת הפרקליטות, הפוסטים והנאום מהווים תמיכה בארגוני טרור והסתה לאלימות, על רקע האירועים האלימים באותה תקופה. בנוסף נטען כי דבריו של ח'טיב עלולים ללבות את המצב הביטחוני ולעודד אלימות נגד המדינה וכוחותיה. הפרקליטות התעקשה על מעצרו של ח'טיב עד תום ההליכים, אך צוות ההגנה – הכולל את מרכז עדאלה ומרכז אלמיזאן – ערער לבית המשפט המחוזי. כמעט חודש לאחר מכן, ב-20.6.2021 בית המשפט ביטל את צו המעצר ושיחרר את ח'טיב בתנאים שכללו איסור על נאומים, התקהלויות ושימוש באינטרנט למשך 90 יום, בנוסף לערבות כספית והגילה מעיר מגוריו למשך 45 ימים.
במהלך הדיונים בבית המשפט שנמשכו כארבע שנים, צוות ההגנה פעל להפרכת טענות הפרקליטות. ח'טיב העיד במשך שלושה ימים ברציפות, במהלכן הסביר כי דבריו הם לגיטימיים ונועדו לגנות את הפגיעה בזכויות המוסלמים במסגד אל-אקצ'א ואת אלימות המשטרה כלפי הערבים והמתפללים. עדותו של ח'טיב הפכה לכתב אישום נגד המתנחלים היהודים שפולשים אל מסגד אל-אקצ'א במטרה לפגוע בקדושת המקום ובמתפללים. ח'טיב סיכם את עמדתו והדגיש כי דבריו הם לגיטימיים ואינם פליליים, וכי מי שצריך לעמוד לדין הוא איתמר בן גביר – הנאשם המרכזי באירועי מאי 2021.
צוות ההגנה הגיש לבית המשפט שורה של חוות דעת מומחים שהעידו בדבר לגיטימיות דבריו של ח'טיב והקשרם המשפטי והפוליטי. מבין העדים ששמע בית המשפט, העיד מר מוחמד ברכה, יו"ר ועדת המעקב העליונה, אשר אמר בעדותו כי דבריו של ח'טיב אינם חורגים מהקו הכללי של העמדות המקובלות בשיח הפוליטי הכללי של הנהגת הציבור הפלסטיני בישראל, במיוחד באותה תקופה.
עוד נתן עדות מוחמה ד"ר ניהאד עלי, ראש החוג לרב-תרבותיות במכללת הגליל המערבי ובאוניברסיטת חיפה. בעדותו, ציין כי הפרסומים האמורים משתייכים לנרטיב ולשיח הלגיטימי סביב הסוגיות של הסכסוך ומסגד אל-אקצ'א, ואינם מהווים הסתה.
כמו כן, הופיע בפני בית המשפט פרופסור יוני מנדל, חוקר לשון ופוליטיקה (פרופסור במחלקה ללימודי המזרח התיכון וראש החטיבה לשפה ותרבות ערבית), שהציג ניתוח מעמיק לתרגומי הפרקליטות לטקסטים שיוחסו לח'טיב, והראה כיצד הם כללו סילופים והוצאת דברים מהקשרם החברתי והפוליטי.
בנוסף, ד"ר ערן צדקיהו, מומחה לענייני ביטחון והחברה הישראלית, התמקד בעדותו בהסלמה הביטחונית שאירעה באותה תקופה, ובתפקידם של גורמים רשמיים בליבוי המתחים, כולל צעדים פרובוקטיביים מצד הממשלה ורשויות אכיפת החוק, בהם מניעת שהות פלסטינים במתחם שער שכם, אשר הובילו לערעור היציבות באזור.
ראוי לציין כי צוות ההגנה התמקד גם באכיפה הבררנית, והציג במהלך הדיונים תכתובות משפטיות שהוכנו על ידי מרכז עדאלה במהלך אירועי מאי 2021, בהן תועדו עשרות מקרים של הסתה ישירה מצד אזרחים יהודים נגד פלסטינים, ושלא טופלו כלל על ידי המשפט, לרבות המשפט הפלילי. התעלמות הרשויות מאירועים אלה מלמדת אכיפה סלקטיבית שמפלה על רקע לאום ועמדות פוליטיות, תוך פגיעה בעיקרון השוויון בפני החוק.
במהלך הדיונים בבית המשפט סירבה הפרקליטות לחשוף דו"ח פנימי שעסק במהלך מעצרו של ח'טיב, למרות דרישות מצד צוות ההגנה ואף מבית המשפט עצמו, כאשר השופטת ביקשה במהלך הדיונים לשוב ולבחון את עמדתה של הפרקליטות בנוגע לאי-חשיפת הדו"ח, בהיעדר צידוק מהותי לכך. הדו"ח, שעלול לכלול אינדיקציות לכך שהמעצר של ח'טיב התרחש על רקע פוליטי, נותר תחת הסיווג "חומר חסוי".
צוות ההגנה ציין כי "אין להפריד בין משפטו של השייח' כמאל ח'טיב לבין ההקשר הפוליטי הרחב יותר, שבמסגרתו מתבצעת רדיפה שיטתית של הנהגת הציבור הפלסטיני בישראל, במיוחד בתקופה שלאחר אירועי מאי 2021 ולאחר ה-7 לאוקטובר. מאז 2021, ולאחר תחילת המלחמה האחרונה, חווינו גל של מעצרים וחקירות נגד עשרות פעילים, אך למעצרו של השייח' כמאל יש משמעות מיוחדת – בשל היותו אחד הקולות הבולטים בהגנה על מסגד אל-אקצא, ואחת הדמויות המרכזיות בשיח האסלאמי-לאומי של הפלסטינים אזרחי ישראל."
צוות ההגנה כולל את ד"ר חסן ג'בארין ועורכת הדין הדיל אבו סאלח ממרכז עדאלה, לצד עורכי הדין רמזי כתילאת ועומר ח'מאייסי ממרכז מיזאן לזכויות האדם.
לפרטים נוספים: מועתסם זידאן – 0532301397
