עדאלה מגן על ספינת "משט החירות – מדליין" והפעילים הבינלאומיים שהיו על סיפונה

דיווח מפורט על יירוט ספינת מדליין וחקירת הפעילים הבינלאומיים

הספינה "משט החירות – מדליין" הפליגה בתאריך 1 ביוני 2025 מסיציליה, איטליה, כחלק ממשימה הומניטרית שמטרתה הייתה לספק סיוע חיוני לרצועת עזה, שכלל ציוד רפואי, חלב תינוקות, וציוד לטיהור מים. בנוסף, שמה של המסע היה לפתוח מסלול ימי בטוח לעזה, בניסיון לשבור את המצור הישראלי שמוטל על עזה מעל 17 שנה, ובהמשך לאשמות המיועדות לישראל בביצוע רצח עם שנמשך יותר מ‑21 חודש, שגרם לאסון הומניטרי הולך ומחריף.

במהלך ההפלגה, ספינת "מדליין" הותקפה ואוימה מספר פעמים על‑ידי כוחות חיל הים הישראלי, אף שנמצאה בים הבינלאומי, באמצעות רחפנים ומשיבוש מערכות ההפלגה. ביום התשיעי להפלגה, ב‑9 ביוני 2025, שעה 03:00 לפנות בוקר, הספינה הוקפה על‑ידי חיל הים הישראלי ורחפנים, בזמן שהייתה בים הבינלאומי, מבלי שנכנסה לתוך המים הטריטוריאליים של ישראל, וככל הנראה לא הייתה באף מקום בתוך נתיב המיועד לכך. היא הייתה בדרך לגבולות מדינת פלסטין הימית העזה לפי החוק הבינלאומי. לכן, לישראל לא הייתה סמכות חוקית לעצור את הספינה או את הנוסעים עליה.

מיד עם המעצר, שלח מרכז עדאלה הודעה דחופה לישראל בדרישה לחשוף את המיקום שבו מוחזקים 12 הפעילים הבינלאומיים, שזוהו כנעצרו בכפייה לאחר חיל הים הישראלי השתלט על הספינה – פעולה שנחשבת לא חוקית לפי החוק הבינלאומי.

בהודעה נכתב כי יירוט הספינה וחקירת הפעילים האזרחיים הלא‑חמושים, שהיו במאמץ לספק סיוע הומניטרי, מהווים הפרה חמורה של החוק הבינלאומי. המצור על עזה מוגדר מצור לא‑חוקי המשמש ככלי מלחמה לצורך הרעבת אוכלוסייה אזרחית, ומהווה עונש קולקטיבי אסור לפי החוק ההומניטרי הבינלאומי. כמו כן מדובר בהפרה של הצווים הזמניים שהוצאו על‑ידי בית הדין הבינלאומי לצדק בתיק רצח העם (דרום אפריקה נגד ישראל).

לדברי דיווחים באמצעי התקשורת, לאחר השתלטות על הספינה, כוחות ישראל גררו אותה לנמל אשדוד, והחלו בהעברת הפעילים למרכזי מעצר מבלי לפרסם מידע רשמי על מצבם הבריאותי והמשפטי, ומבלי לאפשר להם פגישה עם עורכי דין. בעקבות כך, הגיש מרכז עדאלה באותו יום, 9 ביוני/יוני 2025, מספר בקשות רשמיות מהשלטונות לחשוף את מקום מעצרם של 12 הפעילים, להבהיר את מצבם המשפטי, ולאפשר להם ייצוג משפטי הוגן בבתי משפט.

בהמשך, הצוות המשפטי של עדאלה – עורכות הדין לובנא תומא, נרימאן שחאדה זעבי, והדיל אבו סאלח הגיעו לנמל אשדוד כדי להמתין להגעת הפעילים. אך הרשויות מנעו מהן להשהות בנמל או להיפגש עם העצורים בהגעתם.

למרות פניות חוזרות ונשנות מצד מרכז עדאלה, פני הפעילים נותרו לא ידועים במשך יותר מ‑18 שעות, בלי כל מידע רשמי מהרשויות על מקום מעצרם. בתגובה לכך, המרכז הבהיר כי הצהרת הרשויות לפיה הפעילים נמצאים "בשליטתן של הרשויות הישראליות בים הפתוח" אינה מספקת, ודורשים לאפשר לדוברים לעורכי הדין לפגושם.

בערב יום 9 ביוני/יוני, השיבו הרשויות הישראליות כי הספינה "מדליין" עדיין נמצאת בים ונגררת בכוח לנמל אשדוד, בנימוק שממשיכים לקיים את המצור הימי המוטל על עזה. דווח כי הספינה תגיע במהלך היום לנמל אשדוד, ושמי שעל הספינה יועברו למרכז מעצר מצד המשטרה, שם יתחילו הליכים לגירוש – זאת על פי חוק הכניסה לישראל משנת 1952. הרשויות ציינו כי פגישה עם עורכי הדין תתאפשר כשתעמוד ההעברה – על אף שצו גירוש יוחל עליהם.

בתשובה מצד יועצת משפטית של חיל הים הישראלי לעדאלה, נכתב: "בינואר 2009 לקחה ישראל צעד להטיל מצור ימי על חופי רצועת עזה, בהתאם לחוק הבינלאומי, והדבר הוכרז באמצעים בינלאומיים רשמיים." הוסיפה כי בתחילת השבוע שעבר עזבה הספינה "מדליין" את חופי סיציליה, ועל סיפונה 12 אנשים כולל צוות הספינה. היא הצהירה שבלוקים פומבית על כוונתם להפר את המצור הימי, ושנשאה על גופה כמות סמלי של סיוע, "למרות שיש ערוצים מוכרים ומוכרים להעברת סיוע לעזה." בנוסף, לדבריה, נפוצו סרטוני וידאו מהספינה שמראים את כוונתם להפר את המצור. "בלילה האחרון, לאחר שהכוחות הימיים פנו לספינה עם אזהרה שהם מתקרבים לאזור החסימה בים, והזהירו אותה לשנות את מסלולה – הספינה לא ענתה והמשיכה בדרכה, ועל‑כן נאלצו הכוחות הימיים לעלות על הספינה ולשנות את מסלולה," מסרה. "המעטפת בדבריהם הראשונים מאשרת שנדאגה להם אוכל ומים, ובוצעו בדיקות רפואיות בסיסיות. נכון להיום, אין ביניהם חולים או כאלה הזקוקים לטיפול מידי. בהגעתם הצפויה בערב לנמל אשדוד, תעבור הפעילים למשמרת המשטרה ותועבר לידי רשות האוכלוסייה וההגירה. שם יתקיים דיון לפני הוצאת צו לגירוש בהתאם לחוק הכניסה לישראל. ניתן יהיה לארגן פגישה עם עו״ד כאשר יועברו לידי הרשות."

בתגובה, השיב מרכז עדאלה: "הרשויות משתמשות באירוע ההמשך של המצור הבלתי-חוקי על עזה כטיעון בכל רגע למעצר הפעילים הבינלאומיים, שכללו רופאים, עיתונאים וחברת פרלמנט אירופאית ממדינות שונות. הם פעלו בהפגנה נגד הפשעים הבלתי נתפסים והמתמשכים ישראלים נגד אוכלוסיית עזה האזרחית. על מדינות והקהילה הבינלאומית לדרוש מידית את שחרורם של 12 העצורים הבינלאומיים והפסקה מיידית של הפשעים שדחפו אותם לפעול ככה."

שעות הציפייה הארוכות של עורכות הדין עד הערב, ללא מידע על הנעצרים, נמשכו. אחרי 18 שעות, ספציפית בסביבות 21:00, קיבל עדאלה הודעה מהרשויות ודיווח כי כל העצורים נמצאים כיום בנמל אשדוד ונתונים לנהלי מעצר לפני העברה לרשות ההגירה. הרשויות הודיעו לעורכות הדין שאם העצורים לא יוכלו לחתום על רצונם לעזוב את הארץ מיד – הם יועברו למרכז מעצר ברמלה. למרות אפשרות להירץ גם באותו ערב דרך שדה התעופה בתל אביב, הרשויות סירבו לחשוף את התנאים המלאים – אם תדרש חתימת נייר או ויתור על זכויות.

עדאלה חזרו ועברו על עמדתם: חיוני לפגוש את העצורים ולשמוע את עדויותיהם לפני כל הליך גירוש או העברה אחרת.

לאחר חצות בלילה של 10 ביוני, התקבל מידע שהעצורים מועברים לשדה התעופה בן–גוריון במקום למרכז ברמלה, עם כוונה לערוך שמיעת הליכים לפני גירושם למדינותיהם.

למרות כי הצוות המשפטי של עדאלה כבר שהה ברמלה במקרה כזה, הם התאזרו לאור המידע והגיעו בשדה התעופה כדי להעניק סיוע משפטי לתיעוד כל העדויות מהמעצר ועד המפגש עם עורך הדין.

דיוני בתי המשפט ומעצר פעילים מספינת "מדליין"

בבוקר 10 ביוני 2025, הודיע מרכז עדאלה כי לאחר יותר מ‑24 שעות מהיירוט על ידי חיל הים הישראלי ומעצרם של הפעילים הבינלאומיים על סיפון הספינה "מדליין" שהייתה במסע הומניטרי לעזה, החל הצוות המשפטי – עורכות הדין לובנא תומא, נרימאן שחאדה זעבי והדיל אבו–סאלח, יחד עם עורכת דין פרטית אפנאן ח'ליפה – באספקת ייעוץ משפטי לכל אחד מהפעילים (11), וכן לעיתונאי עומר פיאז מערוץ אלג'זירה לייב, שמטופל גם על ידי משרד עורכי דין פרטי.

בהתאם לכך, שלושה מהפעילים, בנוסף לעיתונאי עומר פיאז, עזבו את המדינה לאחר שתהליך העניינים המשפטיים הסתיים והוכנסו הזמנות טיסה. שמונה הפעילים הנוספים סירבו לחתום על צווי גירוש והוחזקו במעצר לקראת דיון בהליכים המשפטיים.

צוות עדאלה ליווה את העצורים לבית המשפט ולרשויות הישראליות בכדי לבחון את תוקפם של צווי הגירוש שהוצאו נגדם. המרכז ציין כי מדובר בהפרה בוטה של החוק הבינלאומי, בייחוד לאור העובדה שהמשימה הייתה הומניטרית, לשבור את המצור הבלתי חוקי על עזה.

בשעות הערב של יום שלישי, 10 יוני, הובאו השמונה לבית המשפט ברמלה לדיון במתן צווי המעצר, שניתנו על ידי משרד הפנים לשם לבצע את הגירוש. זאת, למרות שהרשויות הישראליות העבירו בכוח את הפעילים ממים בינלאומיים לישראל, ותיארו אותם כ"פליטים בלתי חוקיים". הדיון נמשך יותר מ‑5 שעות, והפעילים הוצגו על–ידי עורכות הדין הדיל אבו–סאלח ולובנא תומא מעדאלה, ועו"ד ואפנאן ח'ליפה.

הרשויות מסרו במסגרת הדיון כי לכל אחד מהפעילים הוכרז צו איסור חוזר לכניסה לישראל ל‑100 שנה.

במקביל, הצוות המשפטי טען כי חטיפתם וחקירתם מהווים הפרה ישירה של החוק הבינלאומי, וכי המצור על עזה מהווה עונש קולקטיבי ורצח של אוכלוסייה אזרחית, והווה הפרה לצווים הזמניים של בית הדין הבינלאומי לצדק.

עו״ד עדאלה הדגישו כי לא הייתה הרשאה חוקית לישראל להתערב, מכיוון שהמעצר בוצע במים בינלאומיים. בנוסף, הפעילים לא ביקשו להיכנס לישראל אלא פנו לעזה. הם דרשו שחרור מיידי ולא מותנה של העצורים, וששבו לספינה להמשך משימתם, או שיחזרו למדינותיהם.

במהלך הדיון, הפעילים דיווחו כי נרדפו למדינה בכוח, כולל טיאגו אבילה שהצהיר כי התחיל שביתת רעב וצמא מאז השעה 04:00 בבוקר הקודם. אחרים ציינו תנאי מעצר קשים ורעילים, כולל חשיפה לפרעושים והיעדר מים נקייפ לשתייה.

הרשויות ביקשו מבית המשפט להותיר את העצורים במעצר עד הגירוש בהתאם לחוק הכניסה לישראל, שמאפשר חזקתם עד 72 שעות ומעלה, אם לא הסכימו לעזוב מרצונם.

עדאלה דרשו שחרור מידי של כל העצורים והחזרתם למדינות המקור שלהם. הציפייה הייתה לכך שבית המשפט ייתן החלטה בתום הדיון.

בהמשך, החליט בית המשפט הישראלי להשאיר את השמונה במעצר עד ביצוע צו הגירוש, ומהמרכז נמסר כי ההחלטה אינה חוקית ומהווה מבצע לצורך חזקתם באופן שרירותי למשך כחודש ללא פיקוח שיפוטי, במפיר חוקי הבינלאומי.

ההחלטה ניתנה בבית המשפט במחלקת המעצר ברמלה בשעות מאוחרות של ליל 10 יוני ועדאלה קיבל אותה לפנות בוקר 11 יוני.

לכן, שמונה הפעילים המשיכו להיות מוחזקים במעצר, והם: סוואייב אורדו מטורקיה, מרקו ואן רנס מהולנד, פסקל מוררס מצרפת, ריבה ויירד מצרפת, רימה חסן מצרפת, טיאגו אבילה מברזיל, יאניס מוחמדי מצרפת, ויסמין אגר מגרמניה.

עדאלה טען שהחוק עליו הסתמך בית המשפט – "כניסה בלתי חוקית לישראל" – לא שייך למצבם כי לא ביקשו להיכנס לישראל אלא הפליגו מסיציליה למים של רצועת עזה (שהוא חלק ממדינה פלסטינית לפי החוק הבינלאומי), והם נעצרו במים בינלאומיים והובאו בכוח לישראל – הפרה חמורה של זכויותיהם.

למרות כל טענותיהם, בית המשפט דחה את כל הערעורים, והכריז כי המצור הימי על עזה חוקי ושהפעילים הפרו אותו. החוק הישראלי מאפשר חזקתם עד ל‑72 שעות ומעלה, עם הודעת משפט חדשה ליום 8 ביולי 2025

.

בנוסף, הרשויות הישראליות הגבילו את התנאים על שני פעילים מהקבוצה: טיאגו אבילה ורימה חסן, והעבירו אותם לבתי סוהר נפרדים.

עורכות הדין דיווחו כי טיאגו הועבר לבית כלא אייילון, ורימה הועברה לבית כלא נווה תרצה לנשים. טיאגו הועבר לאגף בידוד בשל המשך שביתת הרעב והצמא, וסיפר על יחס אלים, ללא התקפות פיזיות. רימה נכלאה בתא קטן, מזוהם ובלי חלונות, לאחר שכתבה "חירות לפלסטין" על קיר בכלא גיבעון. מאז הופרדה ממחיצות וכלאו אותה מאזור חצר הכלא.

מרכז עדאלה פרסם הודעה תקשורתית ופנית דיפלומטית, בה יצוינו כי צעדים אלו הם חלק ממדיניות מכוונת כנגד מארגני המשט ופעילים בולטים, ושבידוד וההעברה לבתי כלא שונים ללא צו שיפוטי מהווים הפרה חמורה. המרכז דרש הפסקה מיידית של צעדים אלו, שחרור הפעילים, ואפשרות שיחזרו לספינה להמשך הפעולה ההומניטרית או ישובו למדינותם.

בעקבות לחץ דיפלומטי, דווח כי רימה חסן הוצאה מהבידוד והוחזרה לכלא גבעון, בעוד שטיאגו אבילה ממשיך להיות בבידוד עד גירושו.

בתאריך 12 ביוני 2025, לאחר 72 שעות מאז מעצר הפעילים שהיו על סיפון "משט החירות – מדליין", הודיעו הרשויות על העברת שישה שוחררו לשדה התעופה בן–גוריון לגירוש: מרקו ואן רנס (הולנד), סוואייב אורדו (טורקיה), יסמין אגר (גרמניה), טיאגו אבילה (ברזיל), ריבה ויידר ורימה חסן (צרפת). צוות עדאלה נתקל בקשיים בקבלת אישור לביקורם לפני הגירוש.

בזמן שבתי המשפט עברו לדיון נוסף, שני פעילים נוספים – פסקל מוררס ויאניס מוחמדי (שניהם מצרפת) – שנשארו בכלא גבעון, נותרו במעצר לקראת גירוש שיוקדם ל‑13 ביוני. עורכות הדין הצליחו לבקר אותם ולתעד את עדויותיהם, בהם דיווחו על תנאי מעצר קשים, סנקציות ויחס אלים.

ביום 13 ביוני, לאחר גירוש של חמישה מהפעילים, נותרו בכלא גבעון שלושה פעילים שלא גורשו: מרקו ואן רנס, פסקל מוררס ויאניס מוחמדי. גירושם לא בוצע בשל המצב הביטחוני שהתגבר עם הכרזת ישראל מלחמה על איראן בלילה הקודם, דבר שגרם לסגירת המרחב האווירי והשעיית טיסות, כולל של גירוש.

עקב מציאות זו, חקרה עדאלה דרכים אחרות למשפט כמו שחרור בערבות או מגבלות תנועה זמניות במקום גירוש, ולבסוף, הרשויות עדכנו כי הושגה פשרה לשחרור שלושת העצורים ב‑16 ביוני, והעברת הגירוש דרך מעבר הגבול לירדן במקום על–ידי טיסה.

לבסוף, בבוקר יום א', 16 ביוני, שלושת העצורים – מרקו ואן רנס, פסקל מוררס ויאניס מוחמדי – שוחררו והועברו למעבר הגבול לרשות הירדנית, שם קיבלו אותם נציגי שגרירויות וארגנו את הגעתם לארצות המוצא. עורכות הדין לבנא תומה ואפנאן ח'ליפה נפגשו איתם לפני מעבר הגבול כדי לבקר ולתעד את עדויותיהם על תנאי המעצר.