צו הקפאה זמני לצווי הריסה בטולכרם – בג"ץ דורש מהמדינה תגובה מפורטת לעתירת עדאלה
מרכז עדאלה הגיש את העתירה הדחופה באותו היום בשם 11 תושבים ממחנה הפליטים טולכרם ובני משפחותיהם, בדרישה לבטל צווי הריסה צבאיים קולקטיביים שעלולים להביא להרס בתיהם ולעקירתם הסופית. העתירה מערערת על צו ההריסה שנחתם בידי מפקדת פיקוד המרכז ב-30 ביוני 2025, שנועד להיכנס לתוקף תוך 72 שעות. מדובר בצו המורה על הריסת 104 מבנים אזרחיים – כ-400 דירות מגורים – שבהם מתגוררים כ-2,000 פליטים פלסטינים, שחיים במקום מזה עשרות שנים.
לקריאת העתיקה לחץ כאן (בעברית)
בתגובה להחלטת ההקפאה, מסרה ד"ר סוהאד בשארה, היועצת המשפטית של מרכז עדאלה ומגישת העתירה:
"בית המשפט הכיר בחומרת הסיטואציה והורה על עצירת ההריסה באופן זמני – מה שמהווה הכרה נדירה מטעם בג"ץ בסכנה הקשה הטמונה בצווים אלו. ההחלטה מעניקה למשפחות הזדמנות להגן על זכותן הבסיסית להישאר בבתיהן. כפי שהצגנו בעתירה, בשנה האחרונה אישר בג"ץ פעם אחר פעם הריסות קולקטיביות בניגוד לעקרונות יסוד של המשפט הבינלאומי, תוך מתן סמכויות גורפות לצבא לבצע צווים אלה ללא כל הליך משפטי הוגן. על מנת שבית המשפט ימלא את חובתו החוקית, עליו לבטל את הצווים הפסולים הללו – ולא להסתפק בצווים זמניים בלבד."
בעתירה ציין עדאלה כי הצבא הישראלי חוזר על נימוקים כלליים, מבלי להציע כל חלופות ריאליות להריסות. אחת הטענות המרכזיות של הצבא היא שכביכול יש צורך "במרחב תמרון" לפעילות צבאית – טענה הסותרת את המצב הגאוגרפי בשטח. לפי ניתוח מומחים מארגון "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון", מדובר בבניינים סמוכים לקרקע פתוחה בשטח של כ-2 דונם ולדרך רחבה, מה שמפריך את טענת הצורך הדחוף בפינוי השטח לצרכים צבאיים.
העתירה של עדאלה היא השלישית בחודשיים האחרונים נגד הריסות קולקטיביות במחנות פליטים בגדה המערבית – בג'נין, נור א-שמס וטולכרם. גם במקרה זה טוען הצבא כי ההריסות הכרחיות לצרכים "מבצעיים", מבלי להציג ראיות קונקרטיות. התגובה של הצבא לעתירה התבססה על מכתב ששלחה ד"ר סוהאד בשארה ב-1 ביולי 2025, ובו נדונו ליקויי הצווים, אך הצבא הסתפק בחזרות על טענות עמומות על "תשתיות טרור" ו"צרכים ביטחוניים", תוך הישענות על חששות ותסריטים עתידיים בלבד.
הוצאת צווי ההריסה ואכיפתם תביא לעקירה כפויה של אלפי פליטים פלסטינים ותגרום לפגיעות חמורות בבתיהם ובחיי משפחותיהם. בעתירה נטען כי הצווים מהווים "מעבר בכפייה" – הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי, לרבות אמנת ז'נבה הרביעית האוסרת על הריסת רכוש אזרחי וגירוש של אוכלוסיות מוגנות.
עוד מדגיש עדאלה כי לא ניתנה לתושבים האפשרות לערער על הצווים, ובכך פוגעת המדינה בזכות להליך הוגן. בפועל, כך נטען, הפך בג"ץ את הזכות להישמע לטובת "צרכי" הצבא, והעניק לו סמכויות כמעט בלתי מוגבלות להוצאת צווים קולקטיביים – מבלי לאפשר לתושבים להגן על עצמם בטרם יאבדו את בתיהם.
בהתאם לכך, דרש מרכז עדאלה מבית המשפט להקפיא את כל הצווים באופן מיידי ולמנוע כל פעולה עד קיום דיון מהותי.
יצוין כי עתירה זו היא חלק ממאמץ משפטי נרחב נגד ההסלמה בתקיפות הצבאיות הישראליות ברחבי הגדה המערבית, שהופנו במיוחד נגד מחנות הפליטים – והובילו לגל העקירה ההמונית הגדול ביותר מאז 1967, עם יותר מ־42,000 עקורים פלסטינים.