עדאלה פנה לשר הביטחון, ליועצת המשפטית לממשלה ולגורמים נוספים בדרישה לבטל את החלטת הממשלה בדבר הסדר מקרקעין בגדה המערבית

בפניית עדאלה נטען כי ההחלטה באה לשרת את מפעל ההתנחלויות הבלתי חוקי בגדה המערבית, להעמיק את מהלכי הסיפוח ולהחיל ריבונות ישראלית באזור צילום: יוסי אלוני, פלאש90

המרכז המשפטי עדאלה פנה אתמול, 16.2.26, לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, לשר הנוסף במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', ולגורמים נוספים במערכת המשפט והצבא הישראלי, בדרישה כי יפעלו לביטול החלטת הממשלה מיום 15.2.26, אשר מנחה את מפקד הצבא הישראלי בגדה המערבית "...לקדם הליכי הסדר מקרקעין בשטחי C" ואף "...לקבוע יעד לפיו לפחות 15% מהמקרקעין הלא מוסדרים באזור יירשמו בהסדר מקרקעין."

 

לקריאת הפנייה

 

עו"ד סוהאד בשארה מעדאלה טענה בפנייתה כי החלטה זו "באה לשרת את מפעל ההתנחלויות הבלתי חוקי בגדה המערבית, להעמיק את מהלכי הסיפוח ולהחיל ריבונות ישראלית באזור", כפי שהדברים צוינו בהסכם הקואלציוני עם סיעת "הציונות הדתית", ואף נאמרו פומבית ע"י השרים סמוטריץ' וכ"ץ.

 

 

בפניית עדאלה צוין כי ההחלטה מנוגדת לעקרונות יסוד במשפט הבינלאומי ההומניטרי, ויישומה עשוי לעלות לכדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. בהקשר זה, עו"ד בשארה פירטה את ההפרות החמורות של זכויות אדם הכרוכות בהחלטה זו:

 

  • הליך הסדר זכויות במקרקעין הינו הליך ריבוני מטבעו ובו כרוכים שינויים ארוכי טווח ואף קבועים במשטר הקרקעי של הגדה המערבית. מטרתו של הליך מעין זה הינה קביעת זכויות במקרקעין באופן חלוט, ובהינתן מעמדה של הגדה המערבית על פי המשפט הבינלאומי - שטח כבוש - מדינת ישראל אינה רשאית לנקוט בהליך זה, העומד בניגוד מוחלט לעקרון זמניות הכיבוש. 


     

  • הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים והמרכז למיפוי ישראל אינם מוסמכים לפעול בשטחי הגדה המערבית. באמצעות ההחלטה, המשרדים הנ"ל רוכשים לעצמם את סמכויותיו של המפקד הצבאי בשטחי הגדה המערבית ומחילים את המסגרת הנורמטיבית מכוחה הם פועלים בשטחים הכבושים. אולם הרשויות הנ"ל אינן מוסמכות לפעול מכוח המשפט הישראלי הפנימי בשטחי הגדה המערבית הכבושים.


     

  • ההחלטה מפרה את האיסור על מפעל ההתנחלויות - בית הדין הבינלאומי לצדק, בחוות דעתו המייעצת מיום 9.7.2004 בעניין חומת ההפרדה קבע את מעמדם של כלל השטחים שנכבשו על ידי ישראל בשנת 1967, כשטחים כבושים ואת מעמדן הבלתי חוקי והמנוגד למשפט הבינלאומי ההומניטרי של ההתנחלויות בשטחים אלה. גם בחוות דעתו מיום 19.7.2024 קבע בית הדין הבינלאומי לצדק כי העברת מתנחלים לשטחים הכבושים, כמו גם פעולות לשמירה על נוכחותם, מנוגדת לפסקה השישית של סעיף 49 לאמנת ג'נבה הרביעית. העברת אוכלוסייה אזרחית של הכוח הכובש לשטח הכבוש אף נכללה כפשע מלחמה בחוקת רומא, המקימה את בית הדין הפלילי הבינלאומי. 


     

  • ההחלטה תביא לנישול, הפקעת קרקעות ופגיעה בקניין של פלסטינים בהיקף נרחב ורישום קרקעות על שם 'המדינה'. המשפט הבינלאומי ההומניטארי מחייב את המעצמה הכובשת לא לפגוע ברכוש של האוכלוסייה האזרחית אלא במקרה של צורך צבאי מיידי, שאינו מתקיים במקרה הנדון. ההסדר יגרום להפקעת רכושם של כלל הפליטים הפלסטינים כתוצאה מהכיבוש של 67', תושבי עזה, בעלי קניין תושבי ואזרחי מדינות שלישיות וכן רבים מתושבי הגדה המערבית, ורישומם על שם 'המדינה'. בהקשר זה צוין כי הפקעה מעין זו מהווה הפרה בוטה של סעיף 46 לתקנות האג שקובע את הצורך בכיבוד זכות הקניין והוא אוסר באופן מפורש על כוח כובש, להפקיע רכוש פרטי. בנוסף, באמנת ג'נבה הרביעית נקבע כי נטילה נרחבת של נכסי האוכלוסייה המוגנת מהווה הפרה בוטה לאמנה, ועל פי חוקת רומא, המקימה את בית הדין הפלילי הבינלאומי, הפקעה נרחבת של קניין שאינה מתבקשת מצרכים צבאיים נחשבת גם כפשע מלחמה. 


     

  • ההחלטה מהווה צעד המעמיק אף יותר את מנגנון האפרטהייד הקיים כבר בשטחים הכבושים, מנגנון האסור הוא באופן מוחלט באמנה הבינלאומית בדבר חיסול וענישה של פשע האפרטהייד, אשר מגדירה פרקטיקות של אפרטהייד כפשע נגד האנושות. אפרטהייד מוגדר כפשע נגד האנושות גם לפי חוקת רומא.


     

  • ההחלטה מעמיקה את הפרת הזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני ואת אי חוקיות נוכחותה של ישראל בשטחים הכבושים . בחוות דעתו מיום 19.7.2024, קבע בית הדין הבינלאומי לצדק, בין היתר, כי מדיניות ישראל בשטחים הכבושים, כולל מדיניות ההתנחלויות והסיפוח, מלמדת על כוונה לקבוע עובדות מוגמרות ובלתי הפיכות בשטח, תוך כדי הפרה של הזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני. 


     

  • בהמשך לכך, ההחלטה מנוגדת באופן חזיתי לחוות דעתו לעיל של בית הדין הבינלאומי לצדק, לפיה נוכחותה המתמשכת של ישראל בשטחים הפלסטינים הכבושים משנת 1967 אינה חוקית וכי על מדינת ישראל מוטלת החובה להביא לסיומה של נוכחות זו במהירות האפשרית. למסקנה זו הגיע בית הדין, בין היתר, נוכח מדיניות ההתנחלויות המונהגת על ידי ישראל בשטחים הכבושים, והפקעת הקרקעות.




    עו"ד בשארה סיכמה בפנייתה: "עניין לנו בהחלטה שיש בה כדי להעמיק את הפרות הדין הבינלאומי, ובין היתר, המשך  ביצוע פשעי מלחמה (התנחלויות), פשעים נגד האנושות (אפרטהייד) ופשעי תוקפנות (סיפוח דה-פקטו ודה-יורי), תוך כדי הפרת זכותם של פלסטינים רבים לקניין וזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולריבונות. ההחלטה מנוגדת גם לחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק מיולי 2004 ומיולי 2024, כמו גם לאינספור החלטות של אורגנים שונים של האו"ם". 


     

לאור האמור לעיל, מרכז עדאלה דרש כי החלטת הממשלה תבוטל, וכי יישומה ייעצר. 

 

יש לציין כי במהלך חודש מאי אשתקד, עדאלה התריע במכתב לאותם הגורמים, כי החלטת הקבינט לחדש את הסדרת הקרקעות בגדה המערבית, היא צעד נוסף לקראת סיפוח והפרה של המשפט הבינלאומי. לקריאה