דרישה למנוע ממשרד התעשייה, התעסוקה והמסחר לסגור את לשכת התעסוקה בכפר כנא
לשכת התעסוקה בכפר כנא משרתת קרוב ל-71 אלף תושבים מהכפרים כפר כנא, ריינה, טורעאן, עין מאהל, בועיינה-נוג'ידאת, משהד, ערב אלהייב, רומאנה ועוזייר, שמספר דורשי העבודה בהם הינו מעל ל-4,000. תשעת היישובים הנ"ל סובלים ממצב כלכלי-חברתי קשה ביותר ונמצאים לפי המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשכולות 1, 2 ו-3. לפי שירות התעסוקה הם מוגדרים מוקדי אבטלה, שכן אחוז דורשי העבודה בהם גבוה מ-10% מכוח העבודה האזרחי בישוב.
לאחרונה החליט משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, במסגרת תוכנית "להתייעלות שירות התעסוקה", לסגור עשר לשכות תעסוקה ולהעביר את ציבור דורשי העבודה שמתייצב בהן ללשכות תעסוקה ביישובים סמוכים. לשכת התעסוקה בכפר כנא נמנית על לשכות התעסוקה שתיסגרנה, ודורשי העבודה שמתייצבים בה יועברו ללשכת התעסוקה בנצרת. מטרתה העיקרית של תוכנית זו, כפי שהצהיר עליה משרד התעשייה, היא "התייעלות וחיסכון".
בעקבות כך הגישו מרכז עדאלה ועמותת סות אלעאמל להגנת זכויות עובדים ומובטלים עתירה לבג"ץ בשמם של שמונה דורשי עבודה המתייצבים בלשכת התעסוקה בכפר כנא, נגד משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בדרישה למנוע מהאחרון לסגור את לשכת התעסוקה בכפר כנא.
בעתירה נטען, כי בשונה מלשכת התעסוקה בכפר כנא, שאר לשכות התעסוקה שבחר משרד התעשייה לסגור הן לשכות קטנות המשרתות יישובים קטנים עם אחוזי אבטלה נמוכים בהשוואה לאחוזי האבטלה ביישובים שמשרתת לשכת התעסוקה בכפר כנא. הטבלה שלהלן, המתייחסת למספר דורשי העבודה ביוני 2003 בכל אחת מעשר לשכות התעסוקה שמשרד התעשייה החליט על סגירתן, מראה בבירור את ההבדל הניכר בגודל לשכת התעסוקה בכפר כנא, בהשוואה לשאר הלשכות:
מספר דורשי עבודה בלשכות שהוחלט על סגירתן – 6/2003
לשכת התעסוקה מספר דורשי העבודה כפר כנא 3,701 שלומי 409 זכרון יעקב 714 נס ציונה 726 טמרה 346 בית ג'ן 237 ראמה 597 לוד 2,716 רמת גן 2,603 טירת הכרמל 257
עוד נטען בעתירה, כי חוסר סבירותה של החלטת משרד התעשייה, מקבלת משנה תוקף כאשר סוקרים את מצבן של לשכות תעסוקה ביישובים יהודיים, באותו אזור גיאוגרפי, שלא הוחלט על סגירתן. סקירה זו מראה, כי ההחלטה לא נסמכה על קריטריונים ברורים, גלויים ושוויוניים לשם הגשמת המטרה העיקרית המוצהרת של התוכנית, קרי חיסכון בהוצאות השירות, באמצעות סגירת לשכות תעסוקה קטנות ואיחודן עם לשכות גדולות.
בנוסף, משרד התעשייה לא החליט לסגור לשכות תעסוקה ביישובים יהודיים, הסובלים אף הם מאחוזי אבטלה גבוהים וממצוקה כלכלית-חברתית קשה, שבהן מספר המתייצבים קטן ממספר המתייצבים בלשכת התעסוקה בכפר כנא.
לשכת תעסוקה שיוך יישוב לאשכול אחוז דורשי העבודה ביישוב מספר דורשי עבודה בלשכה 6/2003 כפר כנא 2 25.2% 3,701 ירוחם 4 20% 440 דימונה 4 17.8% 2,825 אופקים 3 16.8% 1,070 נתיבות 3 13.8% 939 שדרות 4 18.2% 1,107 עוד טען עדאלה בעתירה, כי ההחלטה לסגור את לשכת התעסוקה בכפר כנא תפגע בזכותם של ציבור דורשי העבודה המתייצבים בלשכת התעסוקה בכפר כנא, לקיום מינימלי. "הנטל הכספי שיוטל על ציבור זה כתוצאה מהעברתו להתייצבות בלשכת התעסוקה בנצרת, ימוטט את מערך הקיום המינימלי, הרעוע ממילא, של אותו ציבור", נטען בעתירה. למשל, דורשי העבודה המתייצבים כיום בלשכה בכפר כנא, יצטרכו להוציא חלק ניכר מדמי האבטלה והבטחת ההכנסה על מימון הנסיעה בתחבורה הציבורית מכפרי מגוריהם אל לשכת התעסוקה בנצרת, וממנה.
בעתירה הודגש כי ההחלטה הנ"ל הינה החלטה מפלה על רקע שייכות קבוצתית, פוגעת בזכות היסוד של העותרים לשוויון ופוגעת בזכותם החוקתית לכבוד ובזכותם לביטחון סוציאלי ולקיום מינימלי. בנוסף נטען, כי ההחלטה הינה בלתי מידתית, בלתי סבירה במידה הקיצונית ביותר ודינה בטלות.
יצוין כי לשכת התעסוקה בנצרת משרתת כ-100 אלף תושבים מהיישובים נצרת, עילוט, כפר מנדא ויפיע. מספר דורשי העבודה בארבעת היישובים שאותם משרתת לשכה זו, הינו מעל ל-6,200. בדומה לתשעת היישובים שמשרתת לשכת התעסוקה בכפר כנא, ארבעת היישובים אותם משרתת הלשכה בנצרת שרויים במצב חברתי-כלכלי קשה במיוחד ונמצאים בשלושת האשכולות הנמוכים ביותר (1 עד 3), לפי המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ארבעת היישובים נמצאים בראש רשימת מוקדי האבטלה של שירות התעסוקה לאור אחוזי האבטלה הגבוהים שמאפיינים אותם.
ביום הגשת העתירה הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר על המשיבים לסגור את לשכת התעסוקה בכפר כנא עד למתן החלטה אחרת בעתירה.
