עדאלה: הפיכת המסגד הגדול בבאר שבע למוזיאון כללי נוגדת את החלטת בג"ץ לפתוח את המסגד כמוזיאון לתרבות האיסלאם

 

אחד העותרים, נורי אל-עוקבי: "הרגשתי דחייה וכעס גדול למראה חילול המסגד" 

כל מי שמבקר בימים אלה במבנה של המסגד הגדול בבאר שבע, יופתע לראות שחלל המסגד וקירותיו כוסו בתמונות של מבנים ממשלתיים ובבובות לבושות במדי צבא ישנים. שלטים שהוצבו במקום ועלונים המחולקים בכניסה מלמדים כי המקום הוסב למוזיאון המתמקד בהתפתחות מבנים ממשלתיים בבאר שבע מימי המנדט הבריטי ועד היום, ולא הפך למוזיאון לתרבות האיסלאם כפי שמצווה פסק דין של בג"ץ שניתן ביוני בשנה שעברה. 

למותר לציין כי בין הפריטים המוצגים במוזיאון ובין תרבות האיסלאם אין כל קשר. יתרה מזאת, העלונים ו"הסרט הדוקומנטרי" המוקרן במבנה המסגד ללא הפסקה מעלימים כל אזכור לכך שבמבנה זה פעל מסגד שאנשים נהגו להתפלל בו. בחומרי ההסברה שמקבלים המבקרים במקום נאמר כי המבנה הוא "מבנה תורכי ישן", אף על פי שהצריח שלו עדיין נישא מעלה ואין כל ספק כי מדובר במסגד. 

עקב השימוש במבנה בניגוד לפסיקת בג"ץ פנה עורך הדין אראם מחאמיד מארגון עדאלה בהליך קדם-בג"ץ לפרקליטות המדינה ולעיריית באר שבע ודרש לפנות מייד את תכולת המסגד. עו"ד מחאמיד שלח את המכתב ב-6 במרס 2012. ביוני 2011 נתן בג"ץ פסק דין, המחייב את עיריית באר שבע להפוך את מבנה המסגד למוזיאון לתרבות האיסלאם, אף על פי שהעותרים ביקשו לפתוח אותו לתושבים מוסלמים לתפילה. פסק הדין ניתן בעקבות עתירה שהגיש ארגון עדאלה בשנת 2002, בשמו ובשם האגודה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדווים בישראל, הוועד המוסלמי בנגב ועשרים ושלושה תושבים ערבים מהעיר באר שבע ומהסביבה. עורכי הדין מורד אל-סאנע ועאדל בדיר ייצגו את העותרים בפני בית המשפט. 

מר נורי אל-עוקבי, אחד העותרים, ציין: "ביקרתי ביום שני, 5 במרס 2012, במסגד הגדול והרגשתי דחייה וכעס רב למראה חילול המסגד. במסגד הוצבו בובות מפלסטיק, אחת לבושה במדי צבא בריטיים והשנייה לבושה במדי צבא ישראליים. בשני המקרים הבובה לבושה במכנסיים קצרים, ובמבנה יש מראות נוספים רבים שבינם לבין התרבות הערבית האיסלאמית אין ולא כלום". 

אל-עוקבי הוסיף: "בביקורי ובשיחה שלי עם האחראים במקום, הם הדגישו כי התפילה במקום אסורה אף שהמסגד הזה נבנה בימי הממשל העותמאני ובכספים שנאספו מהמוסלמים הערבים הבדווים תושבי הנגב". אל-עוקבי ציין כי כיום גרות בבאר שבע אלפי משפחות ערביות מוסלמיות, בנוסף לעשרות אלפי מוסלמים הבאים לעיר מדי יום לצרכים שונים. לכל אלה אין מקום תפילה אחד בעיר והם נאלצים להתפלל בשוק ובמקומות ציבוריים שאינם מתאימים לתפילה. לכן אין ברירה אלא לפתוח את המסגד לתפילה. 

 


לפרטים נוספים על התיק ועל פסק הדין לחץ/י כאן