ארגוני זכויות אדם מביעים תמיכה בדרישותיהם המוצדקות של האסירים הפלסטינים שובתי הרעב

יותר ממאה אסירים פלסטינים החלו בשביתת רעב פתוחה מיום שלישי ה 27.09.11. שביתת הרעב היא צעד מחאה נגד המדיניות הפוגענית והמכוונת של ממשלת ישראל כלפי האסירים הפלסטינים, הכוללת החמרה בתנאי הכליאה וביחס תוקפני ועוין



למעלה ממאה אסירים פלסטינים, החלו בשביתת רעב פתוחה מיום שלישי ה 27.09.11. שביתת הרעב היא צעד מחאה נגד המדיניות הפוגענית והמכוונת של ממשלת ישראל כלפי האסירים הפלסטינים, הכוללת החמרה בתנאי הכליאה וביחס תוקפני ועוין.

שביתת רעב זו של האסירים הינה פתוחה ואיננה קצובה בזמן, ומשמעה שביתה עד להשגת הדרישות או עד לאובדן חיים. דרישות האסירים מתמקדות בהוצאת כלל האסירים הפלסטינים מבידוד, ביניהם האסיר אחמד סעדאת, מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין. קבוצה נוספת של אסירים החליטה לשבות רעב, שלושה ימים מכל שבוע עד למילוי דרישותיהם.

ממשלת ישראל ונציגיה השונים פועלים בשנים האחרונות על החמרת תנאי הכליאה של אסירים פלסטינים ומנהיגים מדיניות של ענישה קולקטיבית, תוך ורמיסה לכבוד האדם שלהם ופגיעה בזכויותיהם הבסיסיות והחוקתיות המעוגנות בדין הישראלי ובמשפט הבינלאומי, ותוך התעלמות מופגנת מביקורת בינלאומית. ההתעמרות והפגיעה באסירים פלסטינים צברה תאוצה והיא מעוגנת היום בחוקים, תקנות והנחיות דורסניות עד מחנק, עד שהותירה מחאה במחיר של חיים ונפש למוצא האחרון.

מדיניות זו של ישראל מתבטאת באופנים שונים, ובין השאר ב:
• החזקתם של אסירים פלסטינים בבידוד, בעיקר של אלה מביניהם הנמנים על ההנהגה הפוליטית. בידוד מהווה פרקטיקה אכזרית, לא אנושית ומשפילה המגיעה לכדי עינויים ופוגעת בגוף ובנפש באופן חמור ולעתים בלתי הפיך.
• החזקת האסירים הפלסטינים בבתי כלא בתוך ישראל בניגוד לחוקי המשפט הבינלאומי.
• מניעת ביקורי משפחות מעזה מזה חמש שנים באופן גורף, ומניעת ביקורי משפחות של כמה מאות אסירים פלסטינים מהגדה המערבית והערמת קשיים, לעיתים עד כדי התעללות, על המשפחות המבקרות.
• חיפושים יומיים בתאים תוך כדי שימוש בכוח, חיפושים בעירום על גוף האסירים וגם על בני משפחה המבקרים אסירים.
• כבילת אסירים בידיהם ורגליהם בעת ביקורי משפחות ועורכי דין ובעת טיפול רפואי בבתי חולים.
• שלילת הזכות להשכלה.
• חסימת ערוצי טלוויזיה, מניעת הכנסת ספרים ועיתונים.
• כפיית לבוש מדי אסיר על האסירים הפלסטינים.
• ענישה מחמירה ולא מידתית המתבטאת בהחזקה בצינוק, קנסות כספיים, מניעת ביקורי משפחה, שלילת קנטינה ועוד.
• פגיעה בזכויות הבסיסיות של העצורים הפלסטיניים, המתבטאת במניעת המפגש עם עו"ד במהלך החקירה והפחתת הביקורת השיפוטית על הליך המעצר והחקירה.

הארגונים מצרים על התדרדרות מצבם של האסירים הפלסטיניים ומדגישים כי דרישותיהם של האסירים הפלסטיניים מוצקדות במיוחד עקב החמרת תנאי כליאתם, וכי זכותם לאוטונומיה על גופם וחייהם אינה נשללת מהאדם גם לא בין כותלי בית הסוהר, ואינה מנשלת מהם את זכויותיהם הבסיסיות, לרבות את הזכות למחות על הפגיעה בהם ובתנאי המחייה שלהם בבית הכלא.

אנו קוראים לשירות בתי הסוהר להימנע מפגיעה באסירים השובתים ומהענשתם, ומדגישים כי חובתם המקצועית והאתית של האחראים על שירותי הרפואה בשב"ס לפעול להבטחת בריאותם של האסירים השובתים רעב. על הרופאים הנותנים שירות רפואי לשובתי רעב לעקוב אחר מצבם הרפואי של השובתים באופן פרטני, להושיט עזרה רפואית מקצועית במידת הצורך, עזרה המותנית בהסכמת השובת. בנוסף, על שב"ס לאפשר לצוותי רפואה עצמאיים מטעם האסירים ומשפחותיהם לבדוק את האסירים השובתים בדיקה עצמאית וניטרלית כפי שמצוין בהנחיות ההסתדרות הרפואית העולמית.