ארגוני זכויות אדם: חוק החרם לא חוקתי שמשמעותו סתימת פיות לאזרחים המתנגדים לכיבוש

 ביום שני ה 11 ביולי 2011 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את "חוק החרם" מגדיר את אזרחים ישראלים הקוראים לחרם כלכלי, תרבותי ואקדמאי על אדם או כל גורם אחר מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או בשל שהייתו בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז שנת 1967 כמבצעי עוולה אזרחית. החוק מאפשר לכל "גורם נפגע" מקריאת החרם לתבוע את המוסד או

 ביום שני ה 11 ביולי 2011 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את "חוק החרם" מגדיר את אזרחים ישראלים הקוראים לחרם כלכלי, תרבותי ואקדמאי על אדם או כל גורם אחר מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או בשל שהייתו בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז שנת 1967 כמבצעי עוולה אזרחית. החוק מאפשר לכל "גורם נפגע" מקריאת החרם לתבוע את המוסד או הפרט שקרא לחרם פיצויים ללא הוכחת נזק. החוק קובע כי אדם או חברה מהארץ או מחו"ל שיכריזו על חרם על ישראל או ההתנחלויות לא יוכלו להתמודד על מכרזים שפרסמה המדינה. מוסדות שיקראו לחרם, לא יוכלו להיות מוגדרים עוד כמוסד ציבורי לפי פקודות מס הכנסה ולא יזכו בהטבות מס. מוסדות אלו גם לא יהיו זכאים לסיוע כספי מהמועצה להסדר ההימורים בספורט ולא ייחשבו כמוסד ציבורי לצורך קבלת תמיכות מהמדינה.

ארגון עדאלה, קואליציית נשים לשלום, רופאים לזכויות אדם והועד נגד עינויים בישראל פנו לשר המשפטים, יעקב נאמן, לשר האוצר, יובל שטייניץ', וליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין בבקשה דחופה נגד אישורה במליאת הכנסת.

בפנייה, ארגוני זכויות האדם החתומים הדגישו כי תכליתו של החוק והאיסורים הקבועים בו פוגעים קשות בזכויות החוקתיות לחופש ביטוי, חופש ההתאגדות, השוויון והזכות לקנין. החוק מבקש דווקא לרוקן את הלגיטימיות המשפטית של פעולת המחאה -קריאה לחרם- ולהכריז עליה כנושא של עוולה אזרחית במטרה להביא לידי סתימת פיות של אזרחים המתנגדים למדיניות ישראל.

ועוד ציינו בפנייה כי החוק איננו חוקתי אשר נוגד הן את הדין הישראלי ופסיקת בית המשפט העליון והן את המשפט הבינלאומי לרבות ההומאניטארי וזאת בשל תחולתו של החוק על תושבי ירושלים המזרחית ובכך פוגע בזכויותיהם המוגנות לפי החוק הבינלאומי כקורבונות של הכיבוש.

 

הצהרה של ארבע ארגוני זכויות אדם נגד חוק החרם (באנגלית)