עדאלה והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי הגישו לרשויות התכנון ערר על תוכנית המתאר להקמת העיר החרדית חריש

ב-19 בינואר 2011 הגישו עדאלה והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה – רשות התכנון העליונה בישראל – לאחר שהוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש החליטה בדצמבר 2010 לדחות התנגדות לתוכנית מתאר חריש ח/1, שהגישו שני הארגונים. בערר טענו הארגונים, שהקצאת הקרקע לפי תוכנית המתאר של חריש עומדת בסתירה לשני עקרונות התכנון

ב-19 בינואר 2011 הגישו עדאלה והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה – רשות התכנון העליונה בישראל – לאחר שהוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש החליטה בדצמבר 2010 לדחות התנגדות לתוכנית מתאר חריש ח/1, שהגישו שני הארגונים. בערר טענו הארגונים, שהקצאת הקרקע לפי תוכנית המתאר של חריש עומדת בסתירה לשני עקרונות התכנון החשובים ביותר – שוויון וצדק – מכיוון שהיא מעניקה קדימות לאינטרסים של האוכלוסייה החרדית. לאוכלוסייה זאת אין כל קשר לאזור ואדי עארה, שבו אמורה לקום חריש. לעומת זאת, התוכנית מתעלמת לחלוטין מהאינטרסים של הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל, שהם רוב באזור זה ושגרו בו קודם להקמת המדינה ב-1948.

התוכנית המוצעת מדגישה את האתגרים שעמם מתמודדים היישובים הערביים בישראל בכל הנוגע לתכנון, בנייה ופיתוח. ואדי עארה מיושב בעיקרו על ידי אוכלוסייה ערבית. העיר המתוכננת חריש מיועדת לאכלס כ-150,000 תושבים חרדים והיא אמורה לקום בסמוך לשישה יישובים ערביים שבהם מתגוררים כ-41,000 תושבים: אום אל-קוטוף, דאר אל-חנון, ברטעה, כפר קרע, מייסר וערערה. אם תוקם חריש, אם אל-קוטוף תהפוך לאי בתוך העיר החרדית. תוכנית המתאר להקמת חריש תמנע כל התפתחות עתידית או התרחבות טבעית של היישובים הערביים בוואדי עארה ורק תחזק את המצב הקיים.

בערר טענו עדאלה והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי שתוכנית המתאר מציעה להביא לחריש 50,000 תושבים חרדים בשלב הפיתוח הראשון, אף שלא נערכה בדיקה אם התשתיות באזור יכולות לתמוך בעלייה עצומה כזאת במספר התושבים. שלב הפיתוח הראשון הוצע בלי התחשבות בהשפעה האפשרית של הקמת יישוב המותאם לצרכים החברתיים הייחודיים של הקהילה החרדית.

מתכננות הערים ענאיה בנא והנא חמדאן ועורכת הדין סוהאד בשארה הגישו התנגדות לתוכנית המתאר ביולי 2010. הן הדגישו כי התוכנית משקפת מדיניות ופרקטיקה תכנונית המפלות את האוכלוסייה הערבית באזור ואדי עארה. מוסדות התכנון מאפשרים הקמת יישוב יהודי חרדי, אבל מסרבים להכיר ביישוב הערבי דאר אל-חנון ולתכנן אותו. דאר אל-חנון הוא כפר לא מוכר, שהוקם באזור ואדי עארה עוד לפני שמדינת ישראל קמה. תושבי דאר אל-חנון פועלים זה יותר מעשרים שנה למען הכרה ביישוב. מאמציהם נתקלו בסירוב מצד המדינה, שנאחזת בטענה כי המצב התכנוני אינו מאפשר מגורים בשטח דאר אל-חנון. רבים מתושבי דאר אל-חנון קיבלו צווים להריסת בתיהם. רשויות התכנון מסרבות להכיר ביישוב, בטענה שהוא ממוקם באזור המיועד לשמורות טבע. לטענתן, תוכניות אלה אינן מאפשרות מגורים בדאר אל-חנון.

באוקטובר 2010 שלחו עדאלה והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי מכתב לשר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, שבו דרשו ממנו להורות על ביטול מכרז שפירסם המשרד לאחרונה למתן שירותי ניהול פרויקט, תיאום ופיקוח ביישוב חריש. המשמעות של פרסום המכרז היא, שמשרד הבינוי והשיכון מתחיל בהקמה בפועל של העיר החרדית חריש, אף על פי שתוכנית המתאר של היישוב (תוכנית חריש/1) טרם אושרה על פי חוק התכנון והבנייה. במכתב טענו הארגונים כי חובתה של רשות המפרסמת מכרז לבסס אותו על נתונים ועל מידע הרלוונטי לביצועו. כל עוד אין תוכנית מתאר מאושרת, אין בידי משרד הבינוי והשיכון מידע רלוונטי המאפשר לו לפרסם מכרז קונקרטי כמו זה שפורסם בנוגע לחריש. לכן פרסום המכרז אינו חוקי ויש לבטלו.

הערר

 
ההתנגדות