בניגוד לטענות המדינה, תנאי ההסעה והניוד של האסירים עדיין ירודים

הודעה לעיתונות
23.11.2009

עאדלה, רופאים לזכויות אדם והקליניקה המשפטית לזכויות ושיקום אסירים באוניברסיטת חיפה:

בניגוד לטענות המדינה, תנאי ההסעה והניוד של האסירים עדיין ירודים

במסגרתעתירה שהוגשה לפני למעלה משנה לבג"ץ, בדרישה לשפר את תנאי ההסעה של האסירים בניידות שב"ס, הגישו העותרים הודעה מעדכנת לבג"ץ . בהודעה הביאו העותרים, עאדלה, רופאים לזכויות אדם והקליניקה המשפטית לזכויות ושיקום אסירים באוניברסיטת חיפה, עובדות חדשות בפני בג"ץ, שמראות כי בניגוד לטענות המדינה בעניין שינויים מהותיים שחלו בכל הנוגע למערך הסעת האסירים החל בשנת 2007, תנאי ההסעה והניוד של האסירים עדיין ירודים. שירות בתי הסוהר (שב"ס) ממשיך להפר את חובתו להגן על זכויותיהם של הכלואים ולספק להם תנאי כליאה וקיום מנימלי בכלא בכבוד אנושי. את ההודעה המעדכנת הגישה עו"ד עביר בכר מעדאלה ומהקליניקה המשפטית לזכויות אסירים.

העותרים צירפו להודעה תצהיר מפורט של מר ניב מיכאלי, רכז פניות כלואים מטעם עמותת רופאים לזכויות אדם, שתיאר את מקצת התלונות שקיבל בשנה שחלפה מאסירים פלסטינים וישראלים שהלינו על תנאי ניודם והובלתם. לפי התצהיר, האסירים ממשיכים להמתין שעות רבות בניידות ההסעה בתנאי חום כבד ומחנק; הנסיעה עדיין אורכת שעות רבות; אין עדיין עקביות בעניין מתן ארוחה עיקרית יומית ומי שתייה בעת ההסעה; אין עקביות במתן האפשרות לגשת לשירותים; אין התחשבות בצרכיהם של האסירים החולים, לרבות אלה מהם שזקוקים לכיסא גלגלים; אסירים היו כבולים זה לזה בידיים וברגליים בעת הנסיעה; העדר ריפוד בניידות גורם לאסירים סבל גדול בתנאים של חום כבד או קור עז; ועוד.

עצורים מכלא מעשיהו התלוננו על התנאים שבהם הובלו לדיונים בבתי המשפט, שכללו כבילה ממושכת, נסיעה ארוכה, ישיבה ממושכת על מתכת חשופה עקב אי ריפוד המושבים בכלי הרכב, קור עז ואיסור על ירידה מהרכב לשם עשיית צרכים.

ההודעה לבג"ץ הסתמכה גם על תלונות שהגישה הסניגוריה הארצית במדינה באותו עניין. בפנייה חריפה ששוגרה אל נציב שירות בתי הסוהר ואל נשיא בית משפט השלום בירושלים, תיארו עורכי הדין מטעם הסניגוריה הציבורית שיצאו לבדיקת שטח במתחם בית משפט השלום בירושלים, את האופן המחפיר שבו מוחזקים עצורים הממתינים למשפטם ברכבי ה"פוסטה" (הניידות שבהן מוסעים האסירים). נמצא כי אותם עצורים, ובכללם אישה הרה, הוחזקו בתוך רכב הפוסטה שעות ארוכות, בחום כבד ובלתי נסבל וללא אוורור, בעודם אזוקים ברגליהם, סמוקים, מזיעים ודחוסים בשטח קטן וצפוף.

העותרים גם כללו בהודעתם נתונים עדכניים, שפורסמו בדו"ח מטעם ארגון "נשים למען אסירות ועצירות פוליטיות" בחודש יוני 2009, שבו עמדו המחברות על תנאי הובלתן של אסירות פלסטיניות לבתי המשפט. הדו"ח מתאר תמונה קשה של יחס משפיל כלפי האסירות הפלסטיניות מצדם של אנשי יחידת הליווי, בנוסף לתנאי הנסיעה הקשים ממילא. אסירות המובלות לדיונים משפטיים מועלות על ניידות הסעה בשעות הבוקר המוקדמות. בתחנות הביניים נאלצות לעתים האסירות להישאר בניידת שעות ארוכות, ללא אוורור נאות. עוד עולה מהדו"ח, כי בכמה מקרים נאלצו האסירות להישאר שעות ארוכות בניידות בלי אוכל ומים ובלי גישה לשירותים. אחת האסירות סבלה מאותם תנאים עם בנה התינוק, בן 17 חודשים, שהיה צמוד אליה בכל הנסיעות לבית המשפט.

"אי העקביות במדיניותם המוצהרת של המשיבים והימשכות הפגיעה בזכויותיהם החוקתיות של האסירים, נובעות, בין היתר, מהיעדרן של פקודות ברורות המסדירות את כלל מערך הנסיעות באופן יסודי ומפורט", הדגישה עו"ד בכר.

כ-1,800 אסירים (עצורים ושפוטים כאחד) מוסעים מדי יום באמצעות ניידות הליווי של שב"ס ליעדים שונים בתחומי ישראל. חלקם מועברים מבית כלא אחד לאחר וחלקם מוסעים לדיונים בבתי משפט ולטיפולים רפואיים, המתבצעים מחוץ לבית הסוהר שבו הם מוחזקים.

עו"ד בכר, שהגישה את העתירה בשם שלושת הארגונים, טענה כי תנאי ההסעה הירודים יוצרים אפקט מצנן אצל האסירים. הללו מעדיפים לוותר מראש על מיצוי זכויות חוקתיות, כמו הזכות לפנות לערכאות או הזכות לקבל טיפול רפואי, רק כדי לחסוך את הפגיעה וההשפלה הכרוכות בנסיעה מבית הכלא. "תנאי הנסיעה המייגעים הפכו למשוכה הקשה למיצוי זכויות אחרות, שהאסירים מעדיפים לא לעבור", נטען בעתירה.