עדאלה עירער לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת למנוע מאסיר ערבי המסווג כ"אסיר ביטחוני" להתייחד עם אשתועדת גולדסטון אימצה ממצאים שהוגשו לה על ידי עדאלה, מתחה ביקורת על מערכת המשפט הישראלית והתייחסה למצב זכויות האדם של הערבים בישראל
הודעה לעיתונות
22.10.2009
עדאלה עירער לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת למנוע מאסיר ערבי המסווג כ"אסיר ביטחוני" להתייחד עם אשתועדת גולדסטון אימצה ממצאים שהוגשו לה על ידי עדאלה, מתחה ביקורת על מערכת המשפט הישראלית והתייחסה למצב זכויות האדם של הערבים בישראל
ב-16 באוקטובר 2009 החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם לאמץ את הדו"ח ואת ההמלצות שפירסמה ועדת האו"ם לבירור העובדות בסכסוך בעזה (דו"ח גולדסטון). מועצת זכויות האדם החליטה גם, שהדו"ח יובא לדיון בעצרת הכללית של האו"ם. 25 מדינות מחברות המועצה תמכו בהחלטה, שש התנגדו להחלטה ו-11 נמנעו.
ההחלטה התקבלה במושב מיוחד של מועצת זכויות האדם, שהתכנס לבקשתן של הרשות הפלסטינית ושל 18 מדינות החברות במועצה. עורכת הדין פטמה אל-עג'ו ייצגה את עדאלה במושב המיוחד ומסרה הודעה בעל פה למועצה. בהודעה דיברה עו"ד אל-עג'ו על המחסור בסעדים משפטיים במערכת המשפט הישראלית, שיעמדו לרשותם של פלסטינים מהשטחים הכבושים שנהרגו או נפצעו על ידי הצבא הישראלי וכוחות הביטחון של ישראל ועל הצורך בעמדה תקיפה ומאוחדת של הקהילה הבינלאומית כדי לשים קץ לחסינות מעונש.
מאחורי הקלעים: עבודת עדאלה מול ועדת גולדסטון
הוועדה לבירור העובדות בראשות השופט ריצ'רד גולדסטון ניהלה חקירה יסודית של המבצע הצבאי של ישראל בעזה, שהחל ב-27 בדצמבר 2008 והסתיים ב-18 בינואר 2009. החקירה התייחסה להפרות של המשפט הבינלאומי ההומניטרי ושל משפט זכויות האדם. החקירה אישרה את הממצאים והדו"חות של ארגוני זכויות אדם רבים – פלסטיניים, ישראליים ובינלאומיים – והפריכה בבירור את הטענות הישראליות, כאילו המבצע הצבאי והמהלכים הפוליטיים שנלוו אליו נוהלו בהתאם למשפט הבינלאומי.
לעבודת ארגון עדאלה מול ועדת גולדסטון היתה השפעה גדולה על הדו"ח הסופי שפירסמה הוועדה. עו"ד אל-עג'ו הופיעה בפני הוועדה כמה פעמים והעניקה לה ייעוץ בנוגע למערכת החוקים הישראלית ומערכת המשפט בישראל, בהסתמך על הניסיון רב השנים של עדאלה ועל התיקים הרבים שבהם טיפל הארגון שנגעו לכיבוש ולמעמדו במערכת המשפט הישראלית.
עו"ד אל-עג'ו הדגישה לפני הוועדה, שלפלסטינים קורבנות המבצע הצבאי הישראלי אין שום אפשרות להשיג את זכויותיהם באמצעות בתי המשפט הישראליים ומערכת המשפט הישראלית. היא הציגה לוועדה תיקים רבים שבהם מטפל עדאלה, שבהם דרש הארגון לפתוח בחקירה פלילית נגד חיילים וקצינים בצבא הישראלי בחשד לביצוע פשעי מלחמה, אולם דרישות אלה נדחו על הסף.
עדאלה גם היה פעיל, בשיתוף עם ארגוני זכויות אדם ישראליים, בכתיבת דו"ח שהוגש לוועדת גולדסטון ביוני 2009. הדו"ח פירט את הממצאים הנוגעים להפרות לכאורה של דיני המלחמה שביצעה ישראל במתקפה הצבאית על רצועת עזה ואשר אותן יש לחקור – ובעיקר התייחס לפן הענישתי כלפי האוכלוסייה האזרחית בעזה.
בנוסף הגיש ארגון עדאלה לוועדת גולדסטון דו"ח מפורט שכתבו עורכות הדין עביר בכר ורנא עסלי מעדאלה, על הגבלת חופש הביטוי של מתנגדי המתקפה הצבאית בעזה על ידי רשויות אכיפת החוק.
עו"ד אל-עג'ו גם השתתפה בישיבות של ועדת גולדסטון, שנערכו בז'נווה במאי 2009, והציגה לחברי הוועדה את העתירות שהגיש עדאלה לבג"ץ, שנדחו תוך כדי המתקפה הצבאית בעזה ואחרי סיומה. עו"ד אל-עג'ו התייחסה לפגיעה המכוונת באזרחים פלסטינים, בתשתיות ובצוותים רפואיים, שנחשבת פשע מלחמה לפי המשפט הבינלאומי. עו"ד אל-עג'ו הדגישה שבג"ץ סירב להתערב, למרות העתירות הרבות שהוגשו על ידי עדאלה ועל ידי ארגוני זכויות אדם אחרים.
בספטמבר 2009, לצד מושב מועצת זכויות האדם של האו"ם שדנה בדו"ח גולדסטון, אירגנו עדאלה ו-12 ארגוני זכויות אדם ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים אחרים כינוס מיוחד שעסק במסקנות הוועדה. משתתפי הדיון עסקו במנגנונים שונים שיאפשרו עשיית צדק עם קורבנות המתקפה הישראלית על עזה וביקשו לגייס את תמיכתן של המדינות החברות במועצת זכויות האדם בדו"ח גולדסטון ובאימוצו על ידי המועצה.
ממצאי עדאלה צוטטו 35 פעמים בדו"ח הסופי של ועדת גולדסטון
ועדת גולדסטון הרבתה להסתמך על חומרים ונתונים שמסר לה ארגון עדאלה. בדו"ח הסופי שלה צוטטו ממצאי עדאלה 35 פעמים. הוועדה התייחסה, למשל, לפסק דין של בג"ץ בעתירה של עדאלה, שבו אסר בית המשפט על השימוש באזרחים פלסטינים כ"מגן אנושי" ("נוהל שכן"); לנתונים על התנאים הקשים שבהם מוחזקים אסירים מעזה, למניעת ביקורי משפחות מאסירים אלה; לאיסור על שיחות טלפון שלהם עם בני משפחותיהם בזמן ההתקפה על עזה; ולנתונים שמסר עדאלה על חוסר האפשרות של פלסטינים שנפגעו בפעילות צבאית ישראלית לתבוע פיצויים מישראל.
ועדת גולדסטון הרבתה לצטט מהדו"ח "מחאה אסורה" שפירסם עדאלה, שבו הובאו פרטים על הגבלת חופש הביטוי של מתנגדי המלחמה בישראל – רובם המכריע אזרחים ערבים. כמעט בכל זירה שבה היו אירועי מחאה נגד המבצע הצבאי בעזה גילו רשויות אכיפת יחס של אפס סובלנות כלפי מתנגדיו. רבים מהמפגינים נעצרו, אף על פי שרוב המעצרים בוצעו בזירות שבהן לא היו גילויי אלימות מצדם. המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט עשו שימוש בהליך המעצר כאמצעי להרתעת הרבים מלצאת לרחובות. בתקופת המבצע הצבאי עצרה המשטרה 832 בני אדם; 34% מהעצורים היו קטינים, מתחת לגיל 18; 80% מכלל הנאשמים הוחזקו במעצר עד תום ההליכים.
בתי המשפט נקטו גישה שהכשירה השארת עצורים מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים, לרבות קטינים חסרי עבר פלילי. בדו"ח גם הובאו עדויות של מפגינים שהשתתפו במשמרות מחאה ובהפגנות שקטות, ובכל זאת נתקלו באלימות קשה מצד המשטרה. גם השב"כ היה שותף להשתקת קולות המחאה. עשרות פעילים פוליטיים שאירגנו משמרות מחאה והפגנות נקראו לחקירות על ידי השב"כ, שחוקריו איימו עליהם בהתנכלויות.
הדו"ח (באנגלית)
תקציר הדו"ח (באנגלית)
מסקנות והמלצות (באנגלית)
הנוסח המלא של העדות של עו"ד פאטמה אל-עג'ו ממרכז עדאלה בפני מועצת זכויות האדם
