עדאלה בערעור לעליון: מניעת חתונתם של אסיר ערבי מחיפה ואסירה פלסטינית, בטענה שבת הזוג שוהה בישראל באופן בלתי חוקי, אינה חוקית בעליל

הודעה לעיתונות
10.09.2009

 

עדאלה בערעור לעליון:
מניעת חתונתם של אסיר ערבי מחיפה ואסירה פלסטינית, בטענה שבת הזוג שוהה בישראל באופן בלתי חוקי, אינה חוקית בעליל

 

מרכז עדאלה הגיש ביום רביעי, 9 בספטמבר 2009, בקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון נגד החלטת בית המשפט המחוזי, שמונעת מהאסיר מואייד בושנאק מחיפה להתחתן עם אסירה פלסטינית בגלל היותה שוהה בלתי חוקית בישראל. עו"ד עביר בכר מעדאלה טענה בבקשת רשות הערעור, כי שאלת מעמדה של הגברת בישראל אינה רלוונטית כלל, בהיותה אסירה בכלא הישראלי. מעמדה אינו אמור להשפיע על זכותה ליהנות מהזכויות החוקתיות שלה כאדם וכאסירה. הדברים נכונים בנוגע לזכותה לקבל שירותים רפואיים, זכותה לפנות לערכאות משפטיות וזכותה להתחתן ולקיים חיי משפחה כשאר האדם.

 

האסיר שפוט לשנתיים וחצי מאסר. את עונשו הוא מרצה כאסיר עבודה במרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר (שב"ס), כמטפל באסירים סיעודיים. בתקופת עבודתו שם הכיר את האסירה והם החליטו להתחתן. בני הזוג ביקשו לצאת לבית המשפט השרעי בעיר טייבה כדי לעשות כתובה, כפי שנוהגים אסירים, אבל כל בקשותיהם נענו בשלילה. (שב"ס) טען, כי "על פי החוק לא מתירים נישואי בעלי אזרחות ישראלית לאלה שאין להם אזרחות ישראלית".

 

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה שהגיש האסיר בושנאק נגד החלטת שב"ס למנוע ממנו להתחתן, בטענה שהדרישה של האסיר "נועדה לעקוף את האיסור המוטל על בת הזוג המיועדת להיכנס לישראל, בהיותה תושבת השטחים".

 

עו"ד בכר ציינה בבקשת הערעור, כי נראה שטעות נפלה באופן שבו מפרשים שב"ס ובית המשפט המחוזי את החוק האוסר על איחוד משפחות בין פלסטינים אזרחי ישראל לפלסטינים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה. החוק אינו מונע בשום אופן את הזכות להתחתן עם בן הזוג שבו בוחרים. בשום מדינה בעולם אין חוק המונע מהתושבים להתחתן לפי ראות עיניהם. הזכות להתחתן ולהקים משפחה והזכות לבחור את בן הזוג הן מהזכויות החוקתיות הבסיסיות השמורות לכל אדם.

 

עו"ד בכר הזהירה ממתן אישור נוסף לטענתם של שב"ס ובית המשפט המחוזי, שלפיה האסירים הפלסטינים בישראל הם שוהים בלתי חוקיים ולכן אפשר לגרוע מזכויותיהם החוקתיות. אשרור כזה יפתח פתח ללגליזציה של מדיניות האפליה הגזעית בכל הנוגע לזכויות הכלואים והאסירים.

 

בבקשת הרשות לערעור טענה עו"ד בכר, שהשב"ס ובית המשפט נהגו שלא כחוק בזכותו של האסיר לגשת לבית המשפט ולא איפשרו לו לממש את זכותו להליך משפטי הוגן. שב"ס לא איפשר לאסיר לעיין בתגובת הפרקליטות לעתירתו לפני מועד הדיון ובית המשפט דחה את העתירה בלי לקיים דיון ובלי לאפשר לאסיר להשמיע את דברו. אי לכך, החלטת בית המשפט המחוזי היא החלטה פגומה ויש לאפשר לאסיר לערער לעליון.