בג"ץ העיר הערות ביקורתיות לעיריית באר שבע, בגלל התנגדותה העיקשת לפתיחת המסגד הגדול בעיר למתפללים

הודעה לעיתונות
04.06.2009

 

בג"ץ העיר הערות ביקורתיות לעיריית באר שבע, בגלל התנגדותה העיקשת לפתיחת המסגד הגדול בעיר למתפללים

 

 

 

ביום רביעי, 3 ביוני 2009, בשעה 9:00, דן בג"ץ בהרכב של שלושה שופטים (אילה פרוקצ'יה, סלים ג'ובראן ומרים נאור) בעתירה שהגיש עדאלה בשיתוף עם האגודה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדווים בישראל. בעתירה, שהוגשה באוגוסט 2002 ,דרשו הארגונים לפתוח מחדש לתפילה את המסגד הגדול בבאר שבע. השופטים החליטו לתת הזדמנות אחרונה לצדדים להגיע להסכם. אם לאו יושג הסכם שיהיה מקובל על שני הצדדים, בית המשפט ייתן פסק דין סופי בעתירה.

 

בדיון מתחו השופטים ביקורת חריפה על נציג פרקליטות המדינה, שייצג את העירייה. הם טענו כי העלה טיעונים כלליים והתרעמו על ניסיונותיו המתמשכים להתחמק מהסוגיות המהותיות שהעתירה מציבה ולהתמקד בסוגיות שכלל לא הועלו בה. נציגי העירייה התמקדו בטענה שמבנה המסגד הוא בבעלות העירייה ולא בבעלות העותרים, והוסיפו כי באר שבע היא עיר יהודית שמתגורר בה מיעוט מוסלמי קטן ועל כן אין מקום לפתוח את המסגד לתפילה. העירייה טענה גם, כי פתיחת המסגד לתפילה מהווה סכנה לשלום הציבור בעיר.

 

עורכי עאדל בדיר וחסן ג'בארין ממרכז עדאלה, שייצגו את העותרים, טענו כי הבעלות על המסגד לא הועלתה בעתירה כלל, ולכן כל ניסיון לחזור ולהדגיש עניין זה אינו רלבנטי. העותרים הדגישו כי אסור לעירייה להתייחס למסגד כאל רכושה הפרטי והוסיפו: "החשוב לענייננו הוא שהמשיבים מתעלמים מכך שהמסגד הוא קניין הציבור, הכפוף לאמות מידה ציבוריות". בין אמות המידה האלה ציינו במיוחד את זכותם של המוסלמים להתפלל במסגד.

 

"ההיסטוריה העתיקה והמיוחדת של המסגד עושה אותו הן מקום דתי קדוש למוסלמים והן סמל תרבותי לכלל האזרחים הערבים... נושא המסגד הנדון נוגע גם לזכויות תרבותיות של המיעוט הלאומי, שכן אין תרבות ללא היסטוריה ואין תרבות ללא סמלים", טוענים העותרים.

 

בית המשפט, בצעד חריג, נעתר לבקשתו של עו"ד ג'בארין לתת זכות דיבור לחבר הכנסת שייח איבראהים סרסור, יו"ר התנועה האיסלאמית, על מנת להסביר לבית המשפט את החשיבות ההיסטורית והדתית של המסגד ולהציע פתרונות ואלטרנטיבות אפשריות לפתרון הסוגיה.

 

נציגי העירייה דרשו לתת לראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', לדבר גם כן. דנילוביץ' חזר על הטיעונים שהציגו נציגי העירייה, שפתיחת המסגד למתפללים מהווה סכנה לשלום הציבור ומשפיעה על האופי המדיני של העירייה. השופטים קטעו את דבריו של ראש העיר כמה פעמים ודרשו ממנו להתרכז בסוגיות שמעלה העתירה.

 

המסגד הגדול הוא המסגד היחיד בעיר. הוא אמור לשרת את 5,000 המוסלמים תושבי באר שבע וכ-150 אלף מוסלמים המתגוררים בנגב. עיריית באר שבע מונעת ממוסלמים להתפלל במסגד משנת 1948. מאז שימש המסגד אגף בבנייני בית המשפט בעיר, בית מעצר ומוזיאון. ב-1991 נסגר המבנה ונותר מוזנח, שומם וללא כל שימוש.

 

בשנת 2002 הגיש מרכז עדאלה, בשיתוף עם האגודה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדווים בישראל, עתירה לבג"ץ בדרישה לפתוח את המסגד לתפילה מחדש. בפברואר 2007 הוציא בג"ץ צו על תנאי נגד עיריית באר שבע, שבו הורה לה לנמק מדוע אין לפתוח את המסגד לתפילה ולפולחן.

 

ערב הדיון בבג"ץ הגיש מרכז עדאלה את עיקרי טיעון שלו בתיק וציין בהם, כי "שום תועלת ציבורית לא תצמח מהפיכת המסגד למוזיאון. העירייה יכולה לבחור בכל מקום אחר נייטרלי בעיר הגדולה כדי להקים את המוזיאון. בזמן שרוב הערים המעורבות פועלות ומשקיעות תקציבים רציניים כדי לשמר ולשחזר את העיר העתיקה שלהן, שבתוכה נמצאים האתרים ההיסטוריים והדתיים, עיריית באר שבע נוקטת דווקא צעדים המנוגדים לאינטרסים התכנוניים המקצועיים והמקובלים האלה. לכן עמדתה לא רק שאינה מצמיחה תועלת לאינטרס ציבורי כלשהו, אלא דווקא פוגעת בו קשות".


ראו: עיריית ב"ש לבג"צ: לא נפתח את "המסגד הגדול" למתפללים מוסלמים מטעמים ביטחוניים ונהפוך אותו למוזיאון; בג"צ מתח הערות ביקורתיות על גישה זו והציע לצדדים הסדר זמני


עדאלה: ההיסטוריה העתיקה והמיוחדת של המסגד עושה אותו הן מקום דתי קדוש למוסלמים והן סמל תרבותי לכלל האזרחים הערבים