בעקבות ערר של עדאלה, עיריית צפת פירסמה מכרז לחיבור השכונה הערבית עכברה לרשת הביוב בעיר

הודעה לעיתונות
26.1.2009

 

בעקבות ערר של עדאלה, עיריית צפת פירסמה מכרז לחיבור השכונה הערבית עכברה לרשת הביוב בעיר

 

פלג הגליל, החברה הממונה מטעם עיריית צפת על בניית מערכת הביוב בעיר ועל אחזקתה, פירסמה מכרז לחיבור בתים בשכונה הערבית עכברה לרשת הביוב. במכתב ששלחה החברה לעדאלה, היא התחייבה להשלים את הפרויקט בתוך 180 יום מ-15 בינואר 2009, היום שבו פורסם המכרז. החברה פירסמה את המכרז בעקבות ערר שהגישה עורכת הדין סוהאד בשארה מעדאלה, בשם 32 מתושבי עכברה ואגודת הגליל (אגודה ארצית ערבית למחקר ושירותי בריאות). הערר הוגשה בנובמבר 2008 לבית המשפט המחוזי בנצרת וב-4 בדצמבר 2008 לבג"ץ.
בערר טען עדאלה שעכברה, השכונה הערבית היחידה בצפת, היא גם השכונה היחידה בעיר שאינה מחוברת למערכת הביוב. השכונה הוקמה בשנת 1982 על ידי עיריית צפת ומינהל מקרקעי ישראל, כפתרון לתושבי הכפר הלא מוכר עכברה ששכן בקרבת העיר צפת.
בערר טען עדאלה כי אי חיבורה של עכברה לרשת הביוב וחשיפת תושביה לסיכונים בריאותיים, הנגרמים עקב הצפת הרחובות במי ביוב, הם הפרת זכותם של התושבים לבריאות, לבטיחות ולכבוד. עדאלה הוסיף כי המחסור בתשתיות ביוב גורם למי הביוב להציף את רחובות השכונה ואת העמק הסמוך, שם נוצרות שלוליות של מים עומדים ומצחינים. מהשלוליות עולים ריחות חריפים, שפוגעים באיכות החיים של התושבים ומסכנים את בריאותם, בגלל האדים הרעילים שהם שואפים בהתמדה. השלוליות הן גם כר פורה להתפתחות יתושים; חלק מתושבי עכברה אינם יכולים לישון בגלל היתושים הרבים ואחרים פיתחו תגובות אלרגיות לעקיצות של יתושים.
עו"ד בשארה הדגישה בערר כי תושבי עכברה חויבו להקים בורות ספיגה, מצב החושף את מי התהום באזור לזיהום מיידי, במיוחד מכיוון שבאותו אזור נמצאים מעיינות מים. שנים רבות שימש מאגר מי התהום במקום מקור עיקרי למי שתייה בעת מצוקת מים שפירים. "על הרשויות לא לסבול פוטנציאל סיכון של מקור מי השתייה האיכותי והחשוב ביותר", נטען בערר.
בהתכתבויות של ועד השכונה עם ראש העיר, מהנדס העירייה וגורמים אחרים בעירייה ובמשרדי הממשלה ומפגישות עם גורמים אלה, התברר שהעלות של פתרון הבעיה היא כמיליון שקל. העירייה טוענת שאין ביכולתה לשאת בסכום זה, ומשרד השיכון טוען שאין זה מתפקידו לטפל ברשתות הביוב של שכונות קיימות. בחודשים האחרונים התבקשו בעלי הבתים, ובייחוד אלה ביניהם המבקשים להוסיף יחידות דיור במגרשים החדשים, לבנות בסמוך ליחידות הדיור מכלים אטומים לאיסוף מי הביוב. מחירו של מכל כזה הוא כ-19,000 שקל. מעמסה כלכלית בלתי מוצדקת זו מתווספת להיטלי הביוב שתושבי השכונה התבקשו לשלם לעירייה, בתקווה כי זו תקיים את המוטל עליה ותחבר אותם למערכת הביוב העירונית.
מינהל מקרקעי ישראל סירב להקצות מגרשים חדשים לזוגות צעירים בשכונה, דבר שהוביל למחסור חמור ביותר בקרקעות לבנייה. המינהל טען כי עיריית צפת לא תיתן היתרי בנייה לבתים חדשים בשכונה, כל עוד זו אינה מחוברת לרשת הביוב המרכזית.

 

בעכברה מתגוררים עקורים פנימיים, ערבים אזרחי ישראל שגרו בכפרים שנהרסו ב-1948. הם עברו לכפר עכברה לפי צו שהוציא הממשל הצבאי הישראלי. למרות זאת, ישראל לא הכירה בכפר ותושביו לא קיבלו מהמדינה שירותי חינוך, שירותי בריאות או שירותי איסוף אשפה. לאחר מאבק ממושך הסכימו השלטונות להעניק לכפר הכרה והוא הפך לחלק מצפת. לפי הסכם שחתמו אז תושבי עכברה עם הרשויות, עיריית צפת ומינהל מקרקעי ישראל יקצו מגרש לבנייה לכל משפחה בעכברה ויספקו לשכונה שירותים ותשתיות.
מסמכים משפטיים:

 

הערר