ארגוני זכויות אדם דורשים להעמיד לדין את האחראים להרג עשרות אזרחים בהפצצות על שני בתי ספר בעזה

הודעה לעיתונות
13.1.2009

ארגוני זכויות אדם דורשים להעמיד לדין את האחראים להרג עשרות אזרחים בהפצצות על שני בתי ספר בעזה

שלושה ארגוני זכויות אדם דורשים מהיועץ המשפטי לממשלה ומהפרקליט הצבאי הראשי לפתוח באופן מיידי בחקירה פלילית נגד האחראים להפצצות של שני בתי ספר ברצועת עזה, שבהן נהרגו עשרות אזרחים, ולהעמיד אותם לדין. הדרישה הועלתה במכתב דחוף ששלחו מרכז אלמיזאן לזכויות אדם, ארגון אלחק ועדאלה ביום שני, 12 בינואר 2009.

מכתבם של שלושת הארגונים מתייחס לשני אירועים שבהם נהרגו אזרחים ששהו בבתי ספר של אונרוו"א (UNRWA ) ברצועת עזה, כתוצאה מהפצצה של הצבא הישראלי. ביום שני, 5 בינואר 2009, סמוך ל-23:30, נהרגו שלושה אנשים מפגיעה ישירה בחצר בית הספר היסודי "אסמא" בעיר עזה. בזמן ההתקפה שהו בבית הספר כ-400 אנשים, רובם ילדים, שנמלטו מבתיהם בבית לאהיא שבצפון רצועת עזה וחיפשו מחסה. במכתב נאמר כי בית הספר סומן מראש על ידי אונרוו"א כמתקן של האו"ם.

אירוע חמור אף יותר היה ביום שלישי, 6 בינואר 2009. באותו יום ב-15:45 נורו ארבעה פגזי ארטילריה בסמוך לבית ספר לבנות "אלפאחורה" של UNRWA . אחד הפגזים נחת בתוך חצר בית הספר. כתוצאה מהירי נהרגו לפחות 40בני אדם וכמאה נוספים נפצעו. גם בית הספר הזה משמש כמחסה למשפחות רבות שנמלטו מבתיהן מחשש מההפצצות.

בהודעה שפירסם דובר הצבא הישראלי ביום הפגיעה בבית הספר "אלפאחורה" נאמר כי "ככל הנראה מתוך בית-הספר נורו פצצות מרגמה לכיוון כוחות צה"ל. בתגובה לירי זה, ביצע כוח צה"ל ירי מרגמות תגובתי לאזור". אבל בתחקיר של הצבא עצמו התברר כי הירי לא היה מחצר בית הספר, אלא מחצר של בית סמוך.

עו"ד פאטמה אלעג'ו מעדאלה, שכתבה את המכתב, ציינה כי שני המקרים שבהם נהרגו עשרות אזרחים, מרביתם ילדים, היו הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי העולות כדי פשעי מלחמה. לדבריה, בהתקפות בעזה הפר הצבא הישראלי כמה עקרונות יסוד של המשפט הבינלאומי: עקרון ההבחנה בין לוחם לאזרח ועקרון המידתיות.

הירי המאסיבי של הצבא הישראלי על ריכוזי אוכלוסייה גם מפר את עקרון המידתיות, מבהירה אלעג'ו. היא מדגישה כי לפי המשפט הבינלאומי, גם אם באתר אזרחי יש נוכחות של לוחמים, הדבר אינו הופך אותו למטרה לגיטימית.

במכתב הובאו פסקי דין של הטריבונל הבינלאומי לפשעים ביוגוסלביה לשעבר, שבהם נקבע כי התקפות שאינן מבחינות בין מטרות אזרחיות למטרות צבאיות עלולות להגיע לכדי התקפות ישירות נגד אזרחים וכי יישומו של עקרון ההבחנה מחייב עצירת ההתקפה כאשר לא ניתן להבטיח כי המטרה המותקפת היא מטרה צבאית וכי הנזק שייגרם כתוצאה מהתקיפה לאזרחים ולרכוש יהיה מידתי.

היותם של בתי הספר מטרות אזרחיות, הימצאותם של מאות אזרחים בתחומם, היותה של הסביבה סביבה אזרחית צפופה, כל אלה מחייבים נקיטת משנה זהירות והימנעות מתקיפתם. לכן יש לערוך חקירה לבירור נסיבות הריגתם של האזרחים בשני המקרים האמורים. חקירה זו מתחייבת מהמשפט הבינלאומי, ממשפט זכויות האדם הבינלאומי ואף מהמשפט הישראלי.

גם אם הצבא ערך תחקיר, אין בכך כדי לענות על דרישות המשפט הבינלאומי לחקירה עצמאית ובלתי תלויה, טוענים שלושת הארגונים. "התחקיר הפנימי אינו כלי מתאים לבירור אחריותם האישית של החשודים בביצוע העבירות ולא כדי להבטיח את הבאתם של האחראים לדין", הם מסבירים.

לפיכך הם תובעים מהיועץ המשפטי לממשלה ומהפרקליט הצבאי הראשי להורות על פתיחה בחקירה פלילית של הפגיעות בבתי הספר שבהן נהרגו עשרות האזרחים, ועל העמדה לדין של האחראים להרג.
מסמכים משפטיים:

המכתב