עתירה דחופה: 8 ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"צ נגד תקיפת צוותים רפואיים ברצועת עזה ומניעתם מלהגיש עזרה לנפגעים

הודעה לעיתונות
7.1.2009

עתירה דחופה: 8 ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"צ נגד תקיפת צוותים רפואיים ברצועת עזה ומניעתם מלהגיש עזרה לנפגעים

היום, ה-4 בינואר 2009, הגיש מרכז עדאלה עתירה דחופה לבג"צ בה הוא דורש למנוע מהצבא הישראלי לתקוף במכוון צוותים רפואיים ואמבולנסים בזמן פעילותם ברצועת עזה ולאפשר להם להגיש סיוע לנפגעים ולאפשר את העברתם המיידית לבית החולים. העתירה הוגשה בשם מרכז עדאלה, רופאים לזכויות אדם, הועד הציבורי נגד עינויים, עמותת גישה, עמותת במקום, האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ועמותת יש דין.
בעתירה נטען כי החל מתחילת המתקפה האחרונה על רצועת עזה היו מקרים רבים שבהם הצבא ירה אש חיה ופצצות לעבר צוותים רפואיים בזמן שאלה עסקו בהגשת עזרה וטיפול רפואי לנפגעי ההפצצות הישראליות. מר מועאוויה חסנין, ראש צוות החירום במשרד הבריאות בעזה, אמר כי כוחות הצבא יורים לעבר כל מי שנוסע בדרך החוף ממרכז הרצועה דרומה. מר חסנין הוסיף כי הצבא הישראלי יורה ומפציץ כל העובר בדרך זו למרות שהאמבולנסים ומדיהם של הצוותים הרפואיים נושאים את הסמלים הנהוגים והמוכרים בעולם, בהתאם לאמנת ג'נבה שישראל חתומה עליה.

אמבולנסים וצוותים רפואיים מופצצים
עו"ד פאטמה אל-עג'ו ממרכז עדאלה טענה כי ריבוי המקרים שבהם יורים לעבר צוותים רפואיים מצביע על כך שהדבר אינו מקרי ואינו נובע מטעות בזיהוי, אדרבא, הדבר מצביע על זה שהירי על הצוותים הרפואיים הוא ירי מכוון.
בעתירה מוזכרות התלונות שהגיעו לידי עמותת רופאים לזכויות אדם בנוגע לתקיפות המכוונות כנגד הצוותים הרפואיים. מתוך המקרים הרבים שהובאו בעתירה הוזכרה ההפצצה הארטילרית לעבר אמבולנס ביום ראשון, 4 בינואר 2009, שהיה בדרכו להעברת בני משפחה שביתה הופצץ באיזור א-שיח' עיג'לין, הפצצה שגרמה להריגתם של שלושה מחברי הצוות הרפואי והם: אנאס נעים, יאסר שביר וראאפת עבד אל-עאל.

פרוצדורת התיאום שהצבא דורש לתנועת הצוותים הרפואיים היא כמעט בלתי אפשרית
עוד הוזכר בעתירה כי פרוצדורת התיאום שישראל כופה על תנועת האמבולנסים מסורבלת למדי ואורכת זמן רב, ולרוב נכשלת. הצוות הרפואי מחוייב טרם יציאתו לטיפול בפצועים והעברתם להתקשר אל הוועד העממי האזרחי ברצועת עזה, שמתקשר לועד התיאום ההומניטארי בצבא הישראלי, שבתורו מעביר את הבקשה אל פיקוד המבצע הצבאי, ורק אז יכולים האמבולנסים לצאת. לאחר כישלון ניסיונות התיאום הללו, פנה הסהר האדום הפלסטיני ובית החולים אל-עאוודה בעיר עזה אל עמותת רופאים לזכויות אדם בבקשת עזרה במשימת התיאום. לפי הבדיקה שהעמותה יזמה, בקשות התיאום אורכות בין שעתיים לעשר שעות בממוצע, ולרוב הצבא אינו טורח כלל להגיב על הפניות.

פצועים ממתינים לעזרה רפואית מזה ימים
בעתירה הובאו דוגמאות למקרים ספיציפיים של משפחות שבתיהן הופצצו, ומזה כמה ימים ועד לניסוח העתירה האמבולנסים טרם הגיעו אליהן. מבין המקרים הללו נזכיר את המקרה של משפחת אל-עאיד שביתה הופצץ ביום ראשון (4 בינואר 2009). שישה מבני המשפחה נפצעו כתוצאה מההפצצה, מתוכם שתי נשים בגיל שמונים ותינוק בגיל שלוש. לפי העדויות של בני המשפחה שהגיעו לידי העותרים, נראה כי המשפחה מתגוררת באיזור נידח הנמצא דרום-מזרחית לעיר עזה. הפצצת הבית הרסה חלק ניכר ממנו, ובני המשפחה נאלצו לנטוש אותו אך הוכרחו להישאר בקרבת מקום תחת כיפת השמים, היות וכוחות הצבא הישראלי הנמצאים במקום מונעים מהם מלנוע. מאז הפצצת הבית נותרו בני המשפחה, 28 במספר, מתוכם 15 ילדים ו-6 נשים, ללא מזון, מים, אמצעי חימום ותאורה, בה בעת שהצבא הישראלי יורה אל עבר כל הנע באיזור.

איסור תנועת הצוותים הרפואיים ומניעת טיפול בפצועים הם פשע מלחמה
עו"ד אל-עג'ו אף טענה בעתירה כי תקיפת הצוותים הרפואיים והאמבולנסים שבדרכם להענקת סיוע לנפגעים עומדת בניגוד לחוק הבינלאומי ואף בניגוד לחוק הישראלי עצמו. סעיפים 24-26 של אמנת ג'נבה הראשונה וסעיף 20 של אמנת ג'נבה הרביעית מעניקים חסינות מלאה לצוותים רפואיים בזמן פעולתם, ובכלל זה  ארגוני הצלב והסהר האדום, יש לציין כי עבירה על סעיפים אלה מהווה פשע מלחמה.
עו"ד אל-עג'ו הדגישה כי זכותם של הפצועים לקבלת סיוע רפואי היא זכות מוגנת היטב בחוק הבינלאומי והישראלי, וזכות זו קיימת אף בעתות מלחמה.
בהתאם לדחיפות העניין ביקשו העותרים מבית המשפט לקיים דיון בעתירה בתוך 24 שעות.

בתאריך 7 בינואר 2008, הורה בג"ץ למדינה להגיש את תגובותיה לעתירה עד לתאריך 8 בינואר 2009 בשעה 9:00.

מסמכים משפטיים:

העתירה