עדאלה עתר לבג"ץ בדרישה לכלול את הכפר עראמשה ברשימת היישובים הזכאים למכסות ייצור ושיווק של ביצים למאכל

מרכז עדאלה עתר לבג"ץ, בדרישה להוסיף את הכפר עראמשה שבגליל העליון לרשימת היישובים הזכאים למכסות לייצור ושיווק של ביצים למאכל. עדאלה גם דרש בעתירה לנסח קריטריונים שוויוניים וברורים, שלפיהם תיקבע רשימת היישובים הזכאים למכסות לייצור ולשיווק של ביצי מאכל.

את העתירה הגישה עו"ד סאוסן זהר מעדאלה ביום שני, 28 באפריל 2008, בשמם של תושב הכפר עראמשה, הממוקם על קו הגבול שבין ישראל ללבנון, והמרכז לפיתוח קהילתי בחיפה העוסק בפיתוח קהילתי של האוכלוסייה הערבית בישראל בתחום הזכויות האזרחיות. בשנת 2002 הגיש תושב עראמשה בקשה לקבל מכסות לייצור ולשיווק של ביצי מאכל. הבקשה נענתה בסירוב, בנימוק שהכפר שבו הוא מתגורר אינו נמנה עם רשימת היישובים הזכאים לקבל מכסות לייצור ושיווק של ביצי מאכל. כמה שנים לאחר מכן שב העותר ופנה אל המועצה לענף הלול, באמצעות מרכז עדאלה, לאחר שנודע לו כי רשימת היישובים הזכאים לקבל מכסות לביצי מאכל שונתה. גם בקשתו זו נענתה בסירוב, מאחר שעראמשה לא נכלל ברשימה החדשה. המועצה לענף הלול הבהירה לעותר, כי החלטות הממשלה מגדירות את רשימת יישובי קו העימות הזכאים לקבלת סיוע כלכלי ממשרדי הממשלה, אבל רשימת היישובים הזכאים למכסות לייצור ביצי מאכל נקבעת לפי שיקול דעתו של שר החקלאות. התברר ששר החקלאות מינה ועדה מקצועית, שתפקידה לקבוע את רשימת היישובים שיהיו זכאים לקבל את המכסות וכי גם ועדה זו הוציאה את הכפר עראמשה מהיישובים הזכאים לקבל מכסות לייצור ושיווק של ביצי מאכל.

ברשימה שגיבשה הוועדה נכללו 11 יישובים הממוקמים בקרבת הגבול בין ישראל ללבנון, אך ביניהם לא היו עראמשה ולא שום כפר ערבי אחר.

חוק המועצה לענף הלול מסדיר את זכותו של אדם לייצר ולשווק ביצי מאכל. החוק קובע, כי אדם לא ייצר ביצים ולא ישווק אותן, אלא אם כן נקבעה לו מכסה אישית בתנאים שנקבעו בחוק. חוק שהתקבל מאוחר יותר, חוק הגליל, התשמ"ח-1988, קבע כי תינתן עדיפות לחלוקת המכסות לביצי מאכל לבעלי משקי חקלאות המתגוררים באופן קבע ביישובי הגליל, לפי רשימת יישובים שנקבעה הן בחוק הגליל והן בהחלטות ממשלה. לפי חוק הגליל, בעלי מכסות יהיו זכאים לקבלת סובסידיה על ייצור ביצי מאכל, בשיעורים מסוימים מהעלות התחשיבית לייצור. התכלית העומדת מאחורי הענקת עדיפות להקצאת מכסות וסובסידיה ליישובי הגליל כפי שהיא באה לביטוי בסעיף 2 לחוק הגליל, היא פיתוח הגליל ויישובו בכלל התחומים: פיתוח התיישבותי, חינוך, בריאות, תיירות, תעשייה, תחבורה, תקשורת, קליטה ועלייה. אבל הן חוק הגליל והן החלטות הממשלה והחלטת משרד החקלאות הוציאו את עראמשה מרשימת הזכאים ליהנות מהטבות שפורטו בהם. התוצאה היא אפליה לרעה של עראמשה. פסיחה על עראמשה, שהוא כפר ערבי, למרות הימצאותו באותו שטח גיאוגרפי שבו ממוקמים יתר היישובים שקיבלו את תוספת המכסות, מדגישה כי האפליה הינה על רקע לאום ועל כן היא פסולה.

עו"ד זהר טענה בעתירה, שהוגשה נגד שר החקלאות, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, שר האוצר והמועצה לענף הלול, כי חוק הגליל והחלטת משרד החקלאות, שבהם נקבעה רשימת היישובים הזכאים לקבל מכסות אישיות לייצור ושיווק של ביצים, פוגעים בזכויות החוקתיות לשוויון, לחופש העיסוק ולקניין של החקלאים הערבים המתגוררים בכפר עראמשה. "אי לכך, הוראות אלו לא נועדו לתכלית ראויה ואינן מידתיות ועל כן יש לבטלן", נכתב בעתירה. עוד דרשה עו"ד זהר להרחיב את היקף התחולה של החוק ושל החלטות המשיבים ולכלול לפחות את הכפר עראמשה ברשימת היישובים הזכאים לקבל מכסות אישיות הן על פי חוק הגליל, הן על פי החלטות הממשלה והן על פי החלטות משרד החקלאות, בגלל חשיבות הנושא ועקב היותו של ענף הלול אחד הענפים החשובים בתחום החקלאות, המניב פירות כלכליים גבוהים לבעלי המכסות.

החקלאות היתה מאז ומתמיד אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של האזרחים הערבים, לרבות אלו המתגוררים בכפרים הערביים בצפון. משרד החקלאות עצמו הדגיש בדו"ח שהוציא בשנת 2000, כי העיסוק בענף הביצים נעדר מהכפרים הערביים בגלל אי הקצאה של מכסות לביצי מאכל לחקלאים הערבים. בשנת 2007 אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת תוספת של 8 מיליון שקל למכסות לייצור ושיווק של ביצים. מכסת הייצור הארצית לשנת 2006 היתה 671 מיליארד ביצים והמכסה לשנת 2007 היתה 678 מיליארד ביצים. תוספת זו אושרה הן עקב הצורך בהגדלת המכסות המאושרות לייצור ולשיווק ביצים והן עקב הביקוש הגדל לביצים בגלל מחסור בשוק. עו"ד זהר טענה בעתירה, כי למרות התוספת שאושרה בשנת 2007, המשיבים לא ראו לנכון לשנות את רשימת היישובים ולכלול בה לפחות את הכפר עראמשה.

ענף הייצור של ביצי מאכל מפרנס כ-3,000 משפחות שזוהי פרנסתן העיקרית. שני שלישים מאותן משפחות מתגוררות בגליל. בנוסף, בעלי מכסה זכאים למכור את המכסה האישית שלהם לחקלאי אחר או להוריש אותה לבני המשפחה לאחר מותו/ה. עו"ד זהר הדגישה, כי הצורך בהקצאת מכסות לחקלאים בעראמשה אינו נובע רק מאפליית הכפר, אלא גם מהצורך הכלכלי המחייב חלוקה שווה וצודקת יותר של המשאבים הכלכליים העומדים לרשות המדינה. הכפר עראמשה, השייך למועצה האזורית מטה אשר, מדורג באשכול 4 במדד החברתי-הכלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לעומת זאת, מלבד היישובים השייכים למועצה האזורית מרום הגליל, המדורגים באשכול 2, יתר היישובים הזכאים למכסות לייצור ולשיווק של ביצים מדורגים באשכולות גבוהים יותר. "למרות זאת", טענה עו"ד זהר, "החקלאים הערבים בכלל והחקלאים הערבים המתגוררים בכפר עראמשה בפרט, אינם זוכים להיות חלק מענף רווחי זה והם אף מודרים ממנו".