בג"ץ אימץ את הצעת קק"ל ודחה דיון העתירה לפרק זמן של שלושה חודשים, עד להיסדר אפשרי בשיווק האדמות לפי הצעת קק"ל, האדמות יימכרו לערבים במשך שלושה חודשים והמדינה תפצה אותה בקרקע חלופית

הודעה לעיתונות 
27.9.2007

בג"ץ אימץ את הצעת קק"ל ודחה דיון העתירה לפרק זמן של שלושה חודשים, עד להיסדר אפשרי בשיווק האדמות לפי הצעת קק"ל, האדמות יימכרו לערבים במשך שלושה חודשים והמדינה תפצה אותה בקרקע חלופית

בג"ץ דן ביום שני, 24 בספטמבר 2007, בעתירה שהגיש מרכז עדאלה ב-2004 נגד מינהל מקרקעי ישראל וקרן קיימת לישראל, בדרישה לבטל את מדיניות המינהל ותקנה 27 לתקנות חובת המכרזים, המונע מאזרחי המדינה הערבים, מלהשתתף במכרזים לשווק קרקעות קק"ל. שופטי בג"ץ המורכב מהשופטים דורית ביניש,אליאקים רובנשטיין ועוזי פולגמן, אימצו את ההצעה שגיבשו קק"ל והיועץ המשפטי לממשלה, שלפיה בשלושת החודשים הקרובים אפשר יהיה למכור לערבים קרקעות שבבעלות קק"ל. לפי ההצעה, כשחלקת אדמה בשליטת קק"ל נמכרת או מוחכרת לאזרחים ערבים, המדינה תיתן לקק"ל פיצוי, בדמות קרקע חלופית באזור אחר. בג"ץ החליט גם לדחות דיונים נוספים בעתירה זו לפרק זמן של שלושה חודשים.

מנכ"ל עדאלה, עו"ד חסן ג'בארין, ועו"ד סוהאד בשארה מעדאלה, התנגדו בדיון בבג"ץ להצעת הפרקליטות לחילופי אדמות בין המדינה לקק"ל. הם הסבירו שצעד זה ינציח את האי שוויון בהקצאת קרקעות בישראל ויאפשר לקק"ל לשמר בידה אדמות בהיקף הקיים – 2.5 מיליון דונם, שהם 13% מכלל האדמות בישראל. על אדמות שבבעלות קק"ל אפשר להקים רק יישובים יהודיים. עו"ד ג'בארין ועו"ד בשארה התנגדו להצעת הסדר חילופי הקרקעות, גם מכיוון שכרוכה בו העברת אדמות מדינה לקק"ל – מוסד המכיר בפומבי בכך שהוא נוקט מדיניות מפלה בתחום הקרקעות. עדאלה התנגד להצעת הפרקליטות לדחיית ההסדר, בטענה שלרשות הפרקליטות וקק"ל עמד די זמן מאז הגשת העתירה – ב-2004 – כדי להציע פתרון ארוך טווח לאפליה שיוצרת המדיניות שנוקטת הממשלה בכל הנוגע להחכרת אדמות קק"ל.

יצוין ש כ- 2 מיליון דונם מבין קרקעות המדינה הועברו לקק"ל על ידי המדינה. המיליון הראשון הועבר בשנת 1949, ומיליון שני הועבר לקק"ל בשנת 1953. עובדה זו, הובילה להענקת מעמד מיוחד לקק"ל בחקיקה הישראלית ולראיית קק"ל כגוף המכריע בשיח הציבורי, בכל הקשור למדיניות הקרקעית בישראל.

ממהל מקרקעי ישראל מנהל לפי החוק את כל מה שמוגדר "קרקעות ישראל", שמגיע קרוב ל93% מקרקעות המדינה, כולל אדמות קק"ל.

בעקבות הגשת העתירה ב2004, הקרן קיימת ביקשה כי בית במשפט העליון לא ידון בסוגיות המועלות בעתירה, מאחר והיא ממוקמת "בלב ליבם של צמתים אידיאולוגיים, מכוננים. הן מחייבות דיון והכרעה בשאלת אופייה וזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, באחריות הדדית ובשותפות הגורל לעם היהודי בתפוצות. הקרן קיימת הוסיפה וטענה כי "השוויון אין משמעו זכותו של פלוני להתיישב דווקא באדמתו של אלמוני. כשם שיהודי אינו זכאי להתגורר דווקא על אדמות ווקף מוסלמי, או על קרקע השייכת לאחת מן הכניסיות, כך גם מי שאינו יהודי אינו זכאי לבור לו דווקא קרקע המוקדשת ללאום היהודי על מנת לממש את זכותו לשוויון."

מנהל מקרקעי ישראל כמוסד ציבורי שהוקם לפי חוק מיוחד, אינו רשאי לאמץ עמדות ו/או מטרות אשר מנוגדות לעקרונות היסוד, וכי התקשרות עם צד ג' לא פוטרת את הרשות הציבורית מתחולת המשפט החוקתי. מדיניות מפלה מטעם המינהל, גם אם היא נעשית בשם צד ג', מעבירה מסר שלילי מצד המדינה כלפי אזרחיה הערבים, והופכת את המדינה לשותפה למעשה מפלה, פוגע ומשפיל באוכלוסייה שלמה, המהווה מיעוט לאומי בישראל.

עדאלה טענה בעתירה, שמדיניות מנהל מקרקעי ישראל מנוגדת לחוק המסמיך, היינו לחוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992, ולדיני המכרזים הכלליים. שכן, חוק חובת מכרזים אוסר מפורשות על הפלייה על רקע לאום. בנוסף, נטען, כי מדיניותו של המשיב ותקנה 27 הנ"ל, אינן מקיימות את פסקת ההגבלה שבחוק היסוד, בהיותן מפלות על רקע לאום ולא נשענות על חקיקה של הכנסת. לעניין התקנת נטען בתגובת קק"ל, כי ביטול התקנה לא יהיה בו כדי לחייב הקצאת אדמות קק"ל למי שאינם יהודים, מכיוון שביטול תקנת הפטור אינו משחרר את המדינה מחובתה כלפי קק"ל, לנהל את אדמות קק"ל, בהתאם לתזכיריה של קק"ל משנת 1961".

יציון עוד שב-18 ביולי 2007 אושרה בקריאה טרומית בכנסת הצעת חוק גזענית, שכותרתה "הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ניהול קרקעות קרן קיימת לישראל לטובת העם היהודי), התשס"ז-2007". הצעת החוק, שהוגשה על ידי חבר הכנסת אורי אריאל מהאיחוד הלאומי – מפד"ל, קובעת כי אדמות בבעלות קק"ל יוקצו ליהודים בלבד. לפי הצעת החוק, לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, יתווסף סעיף חדש שכותרתו "ניהול מקרקעי קק"ל". לפי הסעיף החדש, "על אף האמור בכל דין, לא יראו בהחכרת מקרקעין של קק"ל לצורך יישוב יהודים על קרקעות אלה הפליה פסולה". יתרה מזו, "לעניין כל דין, מסמכי ההתאגדות של קק"ל יתפרשו בהתאם לאומד דעתם של מייסדי קק"ל ומתוך השקפה לאומית-ציונית".