ביהמ"ש המחוזי בחיפה קבע: המועצה האזורית משגב חייבת לחדש את ההסעות ולממן את אגרת תלמידי חוץ עבור תלמידי כמאנה וחוסיניה

בפסק דין שהוציא בית המשפט המחוזי בחיפה בתאריך 6.11.05, הורה השופט ברלינר למועצה האזורית משגב ולמשרד החינוך לאפשר לילדי כמאנה וחוסיניה הלומדים בחטיבת ביניים וחטיבה עליונה בבית ספר בכפר נחף, להמשיך וללמוד שם. בית המשפט הורה למועצה להמשיך ולשאת בהוצאות תשלום אגרת תלמידי חוץ וכן הורה על חידוש ההסעות עבור אותם תלמידים לכפר נחף.

המועצה האזורית משגב, הפסיקה את ההסעות בתחילת שנת הלימודים הנוכחית בעקבות החלטה קודמת לטענתה, לפיה בוצע רישום מחדש של התלמידים לבית ספר אחר. בהתאם להחלטה, תלמידי היישובים שאמורים היו לעלות לכיתות ז' וי' נרשמו לבית ספר אחר בוואדי סלאמה. בעקבות אותה החלטה, הורתה המועצה האזורית משגב על הפסקת מימון אגרת תלמידי חוץ עבור התלמידים ועל הפסקת הסעתם לבית ספרם בנחף. אולם, המועצה לא הודיעה דבר הרישום מחדש ודבר הפסקת ההסעות להורים כמתחייב עליה עפ"י דין.

השופט ברלינר מתח ביקורת על מחדלה של המועצה האזורית משגב, בכך שלא מילאה את חובתה, ולא פעלה כנדרש מתוקף תפקידה כרשות החינוך המקומית. בית המשפט קבע, כי המועצה לא הודיעה להורים כמתחייב על פי דין, אודות הרישום החדש של בניהם והעברתם לבית ספר אחר, ולא על הפסקת ההסעות לילדיהם. בכך, פגעה משגב בזכותם של ההורים להתנגד להחלטה, ולפעול בניסיון לשכנע את הדרגים המתאימים במועצה האזורית משגב ובמשרד החינוך להעביר את ילדיהם חזרה לבית הספר בנחף.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי משגב לא מילאה את חובתה הואיל ולא פרסמה דבר הרישום מחדש וההעברה כמתבקש עפ"י התקנות. משגב, קבע בית המשפט, ולא דאגה לשלוח הודעות בכתב כמתחייב בחוק, להורי התלמידים על מנת להודיע על הרישום מחדש, על הבקשה לרישום ילדיהם, והעברתם לבית הספר האחר בואדי סלאמה.

העתירה המנהלית הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה באוקטובר האחרון, באמצעות עו"ד סאוסן זהר מעדאלה, בשמם של הורי תלמידים מהכפרים כמאנה וחסינייה הלומדים בחטיבת הביניים והחטיבה העליונה שבכפר נחף. העתירה הוגשה נגד המועצה האזורית משגב ומשרד החינוך אשר הפסיקו את ההסעות ל-150 תלמידים משני הכפרים, לבית ספרם בנחף, וכנגד החלטת משגב לרישום מחדש של תלמידים העולים לכיתות ז' ו- י' והעברתם לבית הספר בואדי סלאמה.

בעתירתה דרשה עו"ד זהר לחדש את ההסעות לתלמידים לבית ספרם ובחזרה ליישוב מגוריהם. עוד טענה זהר כי המשיבים הפרו את הוראות הדין, עת לא הודיעו להורים אודות הרישום מחדש של התלמידים לבית ספר אחר, ועת הפסקיו את ההסעות ללא הודעה. כמו כן, נטען, כי קיימת חובה משפטית על המשיבים לספק חינוך חינם לתלמידי שני הכפרים, ובכלל זה שירות הסעות. הפסקת ההסעות משמעה הפרה של זכותם החוקתית של התלמידים לחינוך. עוד הוסיפו, כי העברת התלמידים לבית ספר אחר, תפגע בתלמידים עצמם אשר החלו ללמוד בבית הספר בנחף, וכן בהוריהם אשר הוציאו הוצאות כספיות לצורך הכנת ילדיהם לשנת הלימודים הנוכחית, עפ"י צורכי הלימודים בבית הספר בכפר נחף.

בעקבות הפסקת ההסעות נאלצו מרבית התלמידים להגיע לבית ספרם בכפר נחף ברגל וללכת מרחקים ארוכים מידי יום, כולל חציית הכביש הראשי עכו-צפת, המהווה עבורם סכנת חיים. הם הגיעו באיחור רב לבית הספר ולעיתים אף לקראת סיום שעת הלימודים השניה כאשר הם עייפים ויכולת הריכוז שלהם נפגמה.