ביהמ"ש המחוזי בתל אביב הוציא צו ביניים האוסר על משרד החינוך לסגור את בית הספר "יאפה ערבי דמוקרטי" שביפו

הודעה לעיתונות
30.12.2004

ביהמ"ש המחוזי בתל אביב הוציא צו ביניים האוסר על משרד החינוך לסגור את בית הספר "יאפה ערבי דמוקרטי" שביפו

בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא ביום 21.12.2004 צו ביניים בעתירה שהגיש ארגון עדאלה באוקטובר השנה לביטול צו הסגירה שהוציא משרד החינוך נגד בית הספר "יאפא ערבי דמוקרטי" שביפו. בית המשפט הורה על עיכוב ביצוע צו הסגירה וזאת עד למתן פסק דין סופי בעתירה.

בית הספר הנ"ל נפתח בתחילת שנת הלימודים הנוכחית. חלק ניכר מתלמידיו למדו עד לשנת הלימודים האחרונה בבית הספר האורתודוקסי ביפו, בבעלות הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית. לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת, פוטרה מנהלת בית הספר, גב' מארי קופטי, עקב הרצון המוצהר של בית הספר לערוך רפורמה בבית הספר האורתודוקסי, שמהותה הפיכת השפה היוונית לשפת חובה, והחזרת שיטות הלימוד המסורתיות של הכניסייה, השונות במהותן מתוכנית הלימודים שנהגו עד כה.

בהעדר אלטרנטיבה ראויה אחרת הקימו חלק מהורי התלמידים, חלק גדול מצוות המורים ומנהלת בית הספר האורתודוקסי את בית הספר "יאפא".

עקב דוחק הזמן לא היה בידי מקימי בית הספר לנקוט, מבעוד מועד, בהליכים לקבלת הרשיון הנדרש על פי חוק הפיקוח על בתי הספר, תשכ"ט – 1969, והבקשה הוגשה לאחר פתיחת שנת הלימודים. בעקבות זאת ניתן צו סגירה ע"י משרד החינוך ב- 31.8.2004 לפי סעיף 32 לחוק הפיקוח על בתי הספר, תשכ"ט – 1969.

בעקבות כך הגיש ארגון עדאלה, באמצעות עו"ד גדיר ניקולא, עתירה נגד צו הסגירה בשמם של האגודה למען ערביי יפו, מנהלת בית הספר "יאפא", גב' מארי קופטי, וכן 11 הורי תלמידים שלומדים בבית הספר החדש.

בבקשה למתן צו ביניים נטען, כי בית הספר עומד בכל דרישות הדין, הן הבטיחותיות והן הפדגוגיות, וכי בית הספר מוקם במבנה שעד לאחרונה נוהל בו בית ספר וכי הוגשו כל אישורי הבטיחות הנדרשים. עוד נטען, כי צוות ההוראה הוא אותו צוות שלימד קודם לכן, בבית הספר האורתודוקסי, וכי בפגישות שהתקיימו עם מפקח משרד החינוך, הביע האחרון את התרשמותו החיובית מרמת החינוך ומאופיו המיוחד של בית הספר. יצוין, כי בעקבות סירוב משרד החינוך לבקשת הרשיון, הגיש ארגון עדאלה ערר לועדת הערר, בגדר הזכות לערער לפי ס' 14 לחוק הפיקוח. הערר עודנו תלוי ועומד.

עו"ד ניקולא טענה בבקשה למתן צו ביניים, כי מאזן הנוחיות נוטה בבירור לטובת התלמידים. שכן, אי מתן צו ביניים יגרום לתלמידים נזק ממשי ובלתי הפיך, והם יאבדו את המסגרת החינוכית עוד קודם שנדונה עתירתם. לעומת זאת, למשרד החינוך לא ייגרם כל נזק אם יוקפא המצב הקיים, שכן ניתן יהיה לסגור את בית הספר אם תידחה העתירה.

עוד נטען, כי החלטתו של משרד החינוך, הינה החלטה מוטעית, ובמקרה ולא תבוטל היא תפגע באופן ממשי ובלתי מידתי בזכות יסוד חוקתית של 158 תלמידי בית הספר והוריהם, לחופש בחירה בחינוך, כמו כן תפגע בזכות התלמידים לחינוך שכן סגירת בית הספר בשלב זה משמעה הלכה למעשה, הוצאת התלמידים מכל מסגרת חינוכית או כפיית מסגרת חינוכית אחרת שאינה מהווה מבחינתם מענה על דרישותיהם וציפיותיהם ממוסד חינוכי.

מנגד טען משרד החינוך, כי פתיחת בית הספר ללא רשיון הינה עילה מספקת להורות על סגירתו, בגדר הסמכות המוקנית בס' 32 לחוק הפיקוח. עוד נטען, כי דחיית בקשתם של העותרים לרשיון בי"ס נדחתה מהטעם שהבקשה הוגשה באיחור. עוד טען המשרד, כי אין הצדקה פדגוגית לפתיחת בית ספר נוסף ביפו, וכי קיימים ארבעה בתי ספר יסודיים המשרתים את האוכלוסייה הערבית בעיר, אליהם ניתן לשבץ את התלמידים הלומדים כיום בבית הספר. לטענת המשרד אין עילה להתערב בצו הסגירה.

השופט עוזי פולגמן כתב בהחלטתו, כי בנסיבות הקונקרטיות, נוטה מאזן הנוחות לכיוון המבקשים. "מצויים אנו מספר חודשים לאחר פתיחת שנת הלימודים בבית הספר. אם לא יוקפא "המצב הקיים ייגרם למבקשים נזק ממשי, ותסוכל זכותם לקבלת סעד אפקטיבי גם אם יזכו בעתירה.

עוד הוסיף השופט, כי לא ניתן ליישם שיקול "מדיניות" באופן עיוור. "במקרה דנן מדובר בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, שהביאו לפתיחת בית הספר קודם להגשת הבקשה לרשיון. פתיחת בית הספר בנסיבות שפורטו, אינה פועל יוצא מהתעלמות מכוונת מהוראות הדין.