עדאלה דרש את התערבותה המיידית של פרקליטות המדינה להפסיק את המדיניות הבלתי חוקית בהגבלת ביקורי עורכי הדין לאסירים "הביטחוניים" בבתי הסוהר

הודעה לעיתונות
11.08.2004

 

עדאלה דרש את התערבותה המיידית של פרקליטות המדינה להפסיק את המדיניות הבלתי חוקית בהגבלת ביקורי עורכי הדין לאסירים "הביטחוניים" בבתי הסוהר

 

ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי ישראל פנה ביום 9.8.2004, באמצעות עו"ד עביר בכר, לפרקליטות המדינה בקדם בג"ץ ודרש את התערבותה המיידית להפסיק את המדיניות הבלתי חוקית בהגבלת ביקורי עורכי הדין בבתי הסוהר.

 

יצוין, כי ארגון עדאלה פנה לפרקליטות המדינה באותו נושא כבר בחודש נובמבר בשנה שעברהץ באותה פנייה פירט ארגון עדאלה את הדרך שבא מונע בית הסוהר מעורכי דין לבקר אסירים, במיוחד שפוטים, הן על דרך מניעת כניסתם כשהם בשער בית הסוהר, והן על דרך סירוב לאשר את מועד הגעתם על ידי בית הסוהר. בפנייה הנ"ל הדגיש עדאלה את שכיחות המדיניות הבלתי חוקית בבתי הסוהר הדרים ונפחא.

 

לאחרונה נגיעו למשרדי עדאלה פניות רבות מעורכי דין המבקשים לבקר אסירים בבית סוהר נפחא אך בקשותיהם נדחות מסיבות תמוהות המועלות על ידי בית הסוהר. כך למשל במהלך השבוע שעבר ביקש עו"ד פידאא קעואר להיפגש עם כמה אסירים בבית סוהר נפחא. עו"ד קעואר דאג לעדכן את בית הסוהר 24 שעות לפני מועד הביקור, בהתאם להוראת פקנ"צ 04.34.00. עם הגעתו לבית הכלא נאמר לו, כי אין אפשרות להכניסו לביקור מרשיו וזאת מאחר ומתקיימים ביקורי משפחות באותו יום. כניסתו של עו"ד קעואר לבית הכלא נמנעה פעם נוספת מאותה סיבה. כמו כן, עו"ד בכר ציינה בקדם הבג"ץ, כי היא פנתה זה מכבר והודיעה על כוונתה לבקר בבית סוהר נפחא. תחילה נאמר לה, כי אין אפשרות לבקר בימים מסוימים בשבוע כיוון באותם ימים מתקיימים בבית הסוהר ביקורי משפחות. יממה לאחר שתיאמה עו"ד בכר עם קצינת האסירים מועד אחר לביקור, התקשרו אליה מבית הכלא וביקשו ממנה להימנע מלהגיע במועד אשר נקבע, וזאת כי "קצינת האסירים יצאה לחופשה".

 

ארגון עדאלה טען, כי הגבלת המפגש בין עורכי-הדין לאסירים נעשית תוך חריגה קיצונית מסמכות, בהיותה לא נשענת על דבר חקיקה כלשהו. עוד נטען, כי הדברים מקבלים משנה תוקף לאור מעמדה החוקתי של הזכות למפגש עם עורך-דין, שכן פגיעה בה חייבת לעמוד בתנאי פיסקת ההגבלה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

 

בנוסף התייחס ארגון עדאלה בפנייתו למדיניות שב"ס בעניין דרישת התיאום מראש. לפי מדיניות חדשה זו יש לתאם מראש מועד הגעת עורך הדין אל בית הכלא ואף להמתין לאישור, אחרת כניסתו של עורך-הדין תמנע. בפנייה לפרקליטות המדינה נטען, כי תופעה זו החמירה באופן חריג וקיצוני יותר כאשר החלו בתי הכלא להשיב את עורכי הדין על עקבותיהם ולמנוע מהם לפגוש את לקוחותיהם האסירים, בטענה כי הדבר לא תואם מראש.

 

ארגון עדאלה טען בפנייה, כי מדיניות זו מטילה מגבלות שלא כדין על הזכות למפגש עם עורך-דין. "המשמעות של מימוש זכות זו", נטען, "היא שעורך-הדין יהיה רשאי תמיד לפגוש את לקוחו בכל עת ובמועד שיבחר. לכן, כל הגבלה, ישירה ו/או עקיפה, הנוגעת למועד קיומו של המפגש מהווה כשלעצמה פגיעה במימוש הזכות החוקתית הזו ואשר תהיה מותרת, כאמור, אם היא עונה על תנאי פיסקת ההגבלה".

 

יודגש, כי על-פי תקנה 28 לתקנות בתי הסוהר, התשל"ח - 1978 עורכי דין רשאים לבקר את האסירים בתנאי שברשותם מסמכים המעידים על יפוי הכח או על רצון בני המשפחה לכך וכי הביקור יתאפשר בכל יום, פרט לשבתות ומעדי חג, ובשעות העבודה הרגילות. מניעת המפגש תתאפשר רק במקרים אינדיבידואליים פרטניים שבהם מתעורר חשש ממשי לביצוע עבירה המסכנת את שלום הציבור.

 

ארגון עדאלה טען, כי רשויות בתי הכלא מבקשות, למעשה, להתוות מדיניות חדשה, אשר איננה מעוגנת באף הוראת חוק, שלפיה הן יוכלו לקבוע לעורך הדין את מועד הביקור מראש, אפילו אם הוא נופל במסגרת המועדים המותרת על-פי חוק. מדיניות זו מבקשת לצמצם הלכה למעשה את המועדים שנקבעו בחוק ללא כל הסמכה מפורשת או משתמעת מכך. "דבר אשר מהווה מעשה בלתי חוקי בעליל ודינו בטלות לאלתר", טענה עו"ד בכר.

 

הכלל הוא, כי יש לאפשר פגישת עורך דין עם האסיר כל עוד אין מניעה על-פי חוק לעשות זאת. הוראות החוק אשר מגבילות את המפגש מציינות זאת באופן מפורש תוך תיחום פרק הזמן המקסימלי לכך ברורות. סעיף 35 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) קובע מפורשות, כי פגישת עצור, החשוד בעבירות ביטחוניות, עם עורך דינו תעשה בהקדם האפשרי ודחייתה תעשה רק מעילות מוגדרות בחוק (סיכול עבירה, מניעת שיבוש מעצר חשודים אחרים, מניעת הפרעה לגילוי ראייה) ולתקופה מקסימאלית של 10 ימים בלבד ומטעמים שירשמו. דחייה נוספת של מניעת המפגש תתאפשר רק על-ידי החלטה שיפוטית (נשיא בית המשפט המחוזי) ובאישור היועץ המשפטי לממשלה כשסך כל ימי מניעת המפגש לא יעלה על 21 ימים. כל זאת תוך מתן הזכות לחשוד להשיג על מניעת המפגש בפני בית המשפט העיליון. בפנייה נטען, כי שרות בתי הסוהר, נטל לעצמו סמכות להגביל את מועדי הפגישה כעניין שבמדיניות שלא כדין, בניגוד לחוק וללא כל הסמכה מפורשת לכך.

 

עוד נטען, כי זכותם החוקתית של האסירים להיפגש ולהיוועץ עם עורכי דינם מטילה חובה פוזיטיבית על רשויות בתי הכלא לאפשר מימושה ללא דיחוי. "העובדה כי מדובר בזכות סטוטורית מחייבת את רשויות בתי הכלא להגשימה ואין כל מקום להתיר להם הפעלת שיקול דעת, במיוחד כאשר אין מניעה חוקית לביקורו של עורך הדין עם לקוחו", טען עדאלה.

 

בנוסף טענה עו"ד בכר, כי דרישת בית הכלא כי עורך-דין אשר מבקש לבקר אסיר עליו לתאם זאת מראש עם רשויות בתי הכלא מהווה הגבלה נוספת על מועדי וזמני הביקור מעבר לאמור בחוק ובמנוגד לו. "לא פחות חמור מכך הנה העובדה, כי בתי הסוהר החלו להכפיף את זכותו של האסיר להיפגש עם עורך-דינו לנוכחותם של קציני האסירים בבית הכלא או לאי נוכחות משפחות האסירים בבית הכלא באותו יום", נטען.

 

ארגון עדאלה הוסיף וטען, כי מדיניות בלתי חוקית זו, יש בה כדי להכביד יתר על המידה על עבודתם של עורכי הדין וחובתם לפעול למען לקוחותיהם נאמנה, לא כל שכן פגיעה בשלטון החוק.

 

עוד הדגיש עדאלה, כי כפי שפגישת עורך-דין לעצור מתאפשרת ללא דיחוי ומותנית היא בהצגת יפויי הכח אין כל סיבה מוצדקת לא להחיל את אותו נוהל על רשיות בתי הכלא המחזיקים אסירים שפוטים; ההנחה כי לאסיר שפוט אין כל דחיפות במפגש עם עורך-דין וכאילו עניינו בפני הערכאות תם ונגמר, הנה מוטעית ביסודה ומהווה חסם בפני אותם אסירים לממש את זכותם הבסיסית לנגישות לבתי המשפט.

 

פרקליטות המדינה נתבקשה בקדם הבג"ץ להתיר את כניסתם של עורכי הדין לבתי הכלא ולפעול לביטול מדיניות שב"ס ופקנ"צ 04.34.00 בכל הנוגע לדרישת תיאום המפגש מראש. עוד דרש ארגון עדאלה להקצות חדר ביקורי עורכי דין בנפרד מחדר ביקורי המשפחות בכל בתי הכלא שבהם ביקורי המשפחות מתקיימים באותו חדר של ביקור עורכי הדין.