ארגון עדאלה למנהל בתי המשפט בישראל: על השופטים לכבד את החקיקה בדבר מעמדה של השפה הערבית בבתי משפט

הודעה לעיתונות
15.7.2003

ארגון עדאלה למנהל בתי המשפט בישראל:
על השופטים לכבד את החקיקה בדבר מעמדה של השפה הערבית בבתי משפט

ארגון עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל- פנה היום, 15.7.2003, באמצעות עו"ד גדיר ניקולא, במכתב למנהל בתי המשפט, השופט דן ארבל, בעניין ההוראה החדשה שהוציא השופט אל נשיאי בתי המשפט בישראל ולפיה התרגום מהשפה הערבית לשפה העברית בבתי- המשפט בישראל יוזמן על ידי בתי-המשפט "רק מקום שהצורך בכך ברור ואין דרך אחרת לנהל את המשפט", היינו במקרים החריגים ובהתאם לשיקול דעת השופטים.

בפניה טענה עו"ד ניקולא כי ההנחיה החדשה אינה חוקית, וסותרת את האמור בסימן 82 לדבר המלך במועצתו המתייחס באופן מפורש למעמדה המיוחד של השפה הערבית בבתי- המשפט בישראל. כמו כן, ביקשה עו"ד ניקולא, שיקבעו נוהל ברור שיבטיח נגישות ומיידיות לתרגום מהשפה הערבית לשפה העברית, כאשר הוצאות התרגום יהיו על חשבון אוצר המדינה.

לפני כשנה וחצי, ובעקבות הנחייה שהוציא מנהל בית המשפט לנשיאי בתי המשפט בישראל בה הודיע, כי יש להימנע מלחייב את אוצר המדינה בהוצאות התרגום במשפטים אזרחיים, הגיש ארגון עדאלה עתירה לבג"צ לביטול הנחיה זו. בתגובה לעתירה הודיעה פרקליטות המדינה, כי ביום 10.2.2002 הוציא מנהל בית המשפט הנחיה חדשה המבטלת את הנחייתו הראשונה, נשוא העתירה. עם זאת, הודיעה הפרקליטות כי הוציא מנהל בית המשפט הנחייה חדשה, לפיה ניתן להזמין תרגומים לערבית במשפטים אזרחיים אך "נוכח המצוקה התקציבית, יש להקפיד כי התרגומים יוזמנו רק מקום שהצורך בכך ברור ואין דרך אחרת לנהל את המשפט." בדיון בפני בג"צ ביום 26.6.2003 החליט ארגון עדאלה למשוך את העתירה תוך שמירה על זכויותיו להגשת עתירה חדשה בעניין.

בהנחיה החדשה מיום 10.2.2003 קבע מנהל בתי המשפט כי, קבלת תרגום מקצועי מהשפה הערבית לשפה העברית במשפטים אזרחיים ללא חיוב המתדיינים, היא "רק מקום שהצורך בכך ברור ואין דרך אחרת לנהל את המשפט".

עו"ד גדיר ניקולא טענה בפנייתה כי, "על אף מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית בבתי-המשפט בישראל, מעמדה המשפטי לפי גישת מנהל בית המשפט יהיה זהה למעמדן של שפות נוכריות לא רשמיות אחרות במדינה".

עו"ד ניקולא הוסיפה כי, "יש לבסס את מעמדה האיתן של השפה הערבית בבתי- המשפט בישראל בכך שתתאפשר, לפחות, נגישות מיידית לתרגום משפה זו לשפה העברית". עוד הוסיפה עו"ד ניקולא כי, "ארגון עדאלה סבור כי יש להעמיד שירותי מתורגמנים מקצועיים כך שסדר עבודתם ייקבע בנוהל כתוב וגלוי המבטיח נגישות, מהירות ומיידיות; וכי יהיה על השופטים בבתי- המשפט השונים להודיע למתדיינים בפניהם על זכות בעלי הדין שאינם דוברי עברית בקבלת תרגום מקצועי באולם בית- המשפט מהשפה העברית לשפה הערבית מבלי לחייבם בהוצאות התרגום".

יצוין, כי קיימת אי וודאות סביב נושא התרגום מהשפה הערבית בבתי המשפט במדינה, וכי שופטים רבים לא מאשרים בקשות של מתדיינים לשירותי תרגום באמצעות בית המשפט ללא חיוב המתדיינים בהוצאות התרגום. כך לדוגמה, ביום 22.6.2003, בדיון בבית המשפט המחוזי בחיפה, בתיק אזרחי 1443/99, קבעה כב' השופטת ש' וסרקרוג כי:

"לצערי גם בית משפט זה אינו דובר ערבית. על פי הנחיות הנהלת בתי המשפט בתיקים אזרחיים, על הצדדים לשאת בהוצאות התרגום, וכן לדאוג להופעת מתורגמן."

כמו כן, ציבור עורכי-הדין יוצא מכלל הנחה, כי מטלת מציאת מתורגמן והנשיאה בעלויות התרגום מהשפה הערבית לעברית, מוטלת עליהם ועל הלקוחות שלהם. כך לדוגמה, טען עו"ד הישאם סולימאן, מחיפה כי:

"לפי מיטב ידיעתי, אין כל הסדר ידוע וקבוע בבתי המשפט בעניין התרגום המקצועי מהשפה הערבית לעברית, ללא תשלום, וכי הנוהג בין ציבור עורכי הדין, הוא כי מטלת מציאת מתורגמן מקצועי, ותשלום הוצאות התרגום מוטלים הם על ציבור המתדיינים. ומעולם לא הודיע לי בית המשפט בדבר קיומו של הסדר או נוהל כזה.

מקרה אחרון בו נדרשתי להזמין מתורגמן היה בת.א. 22948/97 בביה"ש השלום בחיפה בעת דיון הוכחות בו העידו שני בעלי דין מכפר אעבלין אשר אינם דוברי השפה העברית, עדות קצרה שארכה 30 דקות לכל היותר בגינה נדרשו לשאת בעלות של 800.20 ₪ שהנו תעריף מינימלי."

בתגובה לעתירה, שהוגשה בפני בג"צ ביום 14.3.2002, הבטיח השופט ארבל כי "הנהלת בתי המשפט תפעל כדי להפיץ בהקדם בין בתי המשפט השונים נוהל אשר יבהיר את אופן הזמנת המתורגמנים והפעלת חברות התרגום", וכי "נוהל זה יהיה פתוח לעיון הציבור". אולם, לארגון עדאלה התברר, כי התחייבות זו טרם מולאה. בפניית ארגון עדאלה לעו"ד אודית קורינלדי-סירקיס מפרקליטות המדינה מיום 17.6.2003 בבקשה לקבלת עדכון באם הופץ נוהל כאמור בין בתי המשפט השונים, עו"ד קורינלדי העבירה בפקס את נוסח המכרז שהוציא מנהל בית המשפט, לקבלת הצעות לשירותי תרגום במערכת בתי המשפט. מכרז זה יצא בסוף שנת 1998.

על כן, דרשה עו"ד ניקולא בפנייה למנהל בתי המשפט, השופט דן ארבל, להוציא הנחיה חדשה לבתי- המשפט השונים בישראל, שתבהיר את הזכות לקבלת תרגום מקצועי מהשפה הערבית לשפה העברית על חשבון אוצר המדינה. עוד ביקשה עו"ד ניקולא להוציא נוהל המבהיר לציבור עורכי-הדין והמתדיינים כי יש להם את הזכות לקבל שירותי תרגום מקצועי מהשפה הערבית לשפה העברית על חשבון אוצר המדינה ואשר קובע את הדרכים להשגת שירות זה, וכי נוהל זה יהיה נגיש ופתוח לעיון הציבור.

ארגון עדאלה שוקל פנייה לבג"צ שוב אם לא יוסדר העניין.

נספח 1

הפליה בהקצאת תקנים של קב"סים ביישובי העותרים

השוואה בין אחוזי הנשירה (בין השנים 1992 ל- 1993) בקרב יישובי עותרים, לפי דרגת כיתה (ט-יב), לבין אחוזי הנשירה בקרב התלמידים היהודים, מגלה כי קיים פער אדיר בממדי הבעיה בקרב שתי הקבוצות. להמחשה ראו הטבלה שלהלן המפרטת אחוזי הנשירה:

על אף תמונה קשה זו, ולמרות התפקיד המרכזי שיש לקב"סים בטיפול בבעיית הנשירה ואי הביקור הסדיר, משרד החינוך אינו מקצה את מספר התקנים הדרוש למשרת קב"סים ביישובים נשוא העתירה. הטבלה שלהלן מראה כי קיים פער גדול בין מספר התקנים שהיה על המשיב להקצות לפי התקן הראוי לבין התקנים המוקצים בפועל: