בג"ץ קיבל את עתירת עדאלה וקבע כי יותר לילדים מתחת לגיל 8 לחבק את הוריהם האסירים "הביטחוניים" במהלך הביקורים בבתי הכלא בישראל

ביום שלישי, 13 באפריל 2010, קיבל בג"ץ את עתירת עדאלה, שהוגשה בשנת 2004, בה נדרש בג"ץ להורות לשב"ס לאפשר לילדי האסירים המסווגים כ"ביטחוניים" לבוא במגע פיזי עם הוריהם במהלך ביקוריהם בבתי הכלא. עו"ד עביר בכר מעדאלה הגישה את העתירה.
 

ביקורי האסירים המסווגים כביטחוניים מתקיימים כאשר קיר זכוכית חוצץ בינם לבין מבקריהם. עד עד לשנת 2002, אפשר שב"ס לילדי האסירים, אשר מתחת לגיל 10, להתקרב אל הוריהם במהלך 15 הדקות האחרונות של הביקור. אולם, במאי 2002 אסר שב"ס על העותרים ויתר ילדי האסירים המסווגים כביטחוניים, לבוא במגע פיזי כלשהו עם הוריהם בבית הכלא.

על פי פסק הדין, ובהסמכת הצדדים, יותר לילדים עד גיל 8 לקיים מגע ישיר עם אבותיהם האסירים במשך מספר דקות במסגרת הביקור; תדירות "הביקורים הפתוחים" לא תפחת מפעם אחת בחודשיים; בנסיבות מתאימות, ניתן יהיה להגדיל תדירות זו על פי שיקול דעת הגורם המוסמך. הסדר זה יחול החל מ- 1.8.2010.

פסק הדין ניתן בחלוף שש שנים מהגשת העתירה ולאחר שבית המשפט דרש כמה פעמים משב"ס לשנות את מדיניותו ומההוראות שהוציא לאחר הגשת העתירה. שכן, בעקבות הגשת העתירה הודיע שב"ס על שינוי מסוים בנוהל הביקורים. בהוראת שעה משנת 2006, נקבע כי "ביקור פתוח" יאושר ביחס לילדים שגילם פחות מגיל 6 מבלי להתחייב על תדירות קבועה. בהמשך, ניתן צו על תנאי בעתירה. הדיונים שנערכו בבית המשפט לאחר מכן, התמקדו, בעיקרם, בבחינת האפשרות להעלות את גיל הילדים שיותר להם "ביקור פתוח" עם הוריהם באופן שיעלה על הצעת שב"ס המגבילה את הגיל לגיל שש.

בדיון האחרון שהתקיים ביום 19/11/09 הציעה השופטת פרוק'צה להגביל את הגיל ל-8 בניסיון לסיים ההליכים בתיק הפרקליטות סירבה לקבל הצעה זו ולאחר לחצים מבג"ץ הם חזרו בהם והודיעו על הסכמתם להסדר שהוצע.

ארגון עדאלה סבור, כי על שב"ס לאפשר ביקור פתוח בין כלל האסירים הפלסטינים לבין בני משפחותיהם ללא הבחנה כלשהי. השלכת איסור המגע הפיזי על חיי הילדים והתפתחותם הנה קשה כפליים ומכאן חשיבות הפנייה לבית המשפט כדי לאפשר לפחות קירבה אנושית בין הילדים להוריהם. חשוב לציין, כי הגבלת הגיל עד 8 איננה מונעת כל ילד באשר הוא להגיש בקשה מיוחדת לביקור פתוח. עניין המגע הפיזי בין האסירים לילדיהם מבטא דוגמא אחת מני הגבלות רבות המוטלות על האסירים הפלסטינים בכל הנוגע לקשר שלהם עם בני משפחותיהם ועם העולם החיצון.