בעקבות פניית עדאלה: קופת חולים כללית הודיעה על נכונותה להקים מרפאה ראשונה בכפר תל ערד בנגב

מיכאל אורן, מנהל מחוז דרום בקופת חולים כללית, הודיע החודש למרכז עדאלה, כי בכללית יש נכונות עקרונית להקים מרפאה בכפר הלא מוכר תל ערד בנגב. אורן גם ביקש במכתבו "לקיים סיור בכפר, במטרה ללמוד את צורכי התושבים". במכתב צוין שלכללית יש מרפאות ביישובים סמוכים לתל ערד, כמו העיר ערד ואל-כסייפה, ושכל המרפאות הללו אמורות לתת גיבוי למרפאה החדשה ולתמוך בה.

הצהרות אלה היו בגדר תגובה למכתב ששלח מרכז עדאלה בחודש נובמבר 2009 לפרקליטות המדינה, בשם תושבי הכפר תל ערד וארגון רופאים לזכויות אדם, ובו ביקש להורות למשרד הבריאות להקים מרפאה ראשונה בכפר.

את המכתב מטעם עדאלה כתבה עורכת הדין סאוסן זהר, שציינה כי בכפר הבדווי תל ערד מתגוררים כ-2,000 תושבים. תושבים אלו זכאים לשירות רפואי נגיש, על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בשל העדר שירות רפואי נגיש, נאלצים התושבים לנסוע מרחק רב אל מרפאות הפועלות ביישובים אחרים. מרפאות כאלה מרוחקות מתל ערד והגישה אליהן קשה. המרפאה בערד, למשל, מרוחקת כ-20 קילומטרים מתל ערד. על הגישה למרפאות מקשה עוד יותר העובדה שרוב התושבים אינם מחזיקים ברכב פרטי. לכן נאלצים תושבי תל ערד ללכת ברגל כ-40 דקות, עד שהם מגיעים לכביש שבו ממוקמת תחנת האוטובוס הקרובה ביותר ליישוב. כאשר אמהות לילדים קטנים נאלצות לקחת אותם לטיפול רפואי, הצעדה היא עינוי של ממש לכולם. במקרים מסוימים נאלצים התושבים, בלית ברירה, לוותר על קבלת השירות הרפואי שהם זכאים לקבל.

העדר מרפאה בתל ערד, האמורה לספק שירותי רפואה ראשוניים לתושבי הכפר, מהווה פגיעה קשה בזכויותיהם של התושבים לחיים, לשלמת הגוף, לשוויון  ולכבוד. זכויות אלה מעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

יתר על כן, קיומן של מרפאות ביישובים יהודיים סמוכים בנגב מעיד על אפליה של היישובים הערביים בהשוואה ליישובים יהודיים הממוקמים באותו אזור גיאוגרפי. לפי דו"ח של עמותת רופאים לזכויות אדם על שירותי הבריאות בנגב, אין שום יישוב יהודי באזור שאין בו לפחות מרפאה אחת. גם נגישות הרופאים לתושבים היהודים גבוהה יותר. למשל, לכל 1,000 תושבים יהודים באזור מועסק רופא אחד, לעומת רופא אחד לכל 3,000 תושבים באוכלוסייה הבדווית בנגב.

מכתב | תשובת כללית